אבני היסוד של ההורה המתוקשר

חמשת אבני היסוד של ההורה המתוקשר

הערת הכותבת: לאחר תקופה ארוכה של כתיבת מאמרים הכתובים באופן חופשי בנושא ספציפי, החלטנו לגוון ולשנות את מבנה הטור ולהפכו לטור ממוקד ומעשי יותר. על כן הכתיבה תהיה מובנית ומסודרת ותעסוק בהתנהלות ההורים מול התקשורת באופן מעשי, תוך שילוב דוגמאות וסיפורים מהחיים שכולנו חווים בחיי היומיום עם הילדים והמסכים.

כולנו יודעים כהורים שלא ניתן לגדל ילדים ללא התעסקות יומיומית עם המסכים. חלקנו לא מייחסים לכך חשיבות רבה ואילו אחרים מלינים על כך ללא הפסקה (“הוא כל הזמן מול הטלוויזיה”, הוא משחק כל הזמן במחשב ולא רואה חברים” ועוד). כך רובנו עסוקים בכיבוי שרפות ולא בהתנהלות מסודרת עם אג’נדה ברורה מה לעשות במצבים שונים. אז בהזדמנות חגיגית זו ברצוני להעלות חמש שאלות על התקשורת שראוי שכל הורה ישאל את עצמו ויחשוב על התשובות בכדי לעשות סדר בהתנהלות המשפחה סביב המסכים באופן רצוי וראוי:

ילדים ומשפחה. מקור: ויקיפדיה. ברשיון CC3-sa-by מאת: Samoano
ילדים ומשפחה. מקור: ויקיפדיה. ברשיון CC3-sa-by מאת: Samoano

1. האם אתם מודעים לאופני השימוש של ילדיכם באמצעי התקשורת? במילים אחרות, האם אתם באמת יודעים מה הם עושים בזמן שהם בוהים בטלוויזיה או מתכתבים בפייס? רגע לפני שתענו עליכם לקחת בחשבון את גילאי הילדים כי יש הבדל משמעותי בין ילדים צעירים ומתבגרים מבחינת המודעות הנדרשת וההתנהלות היומיומית לצידם בבית. נסו לענות עם היד על הדופק וחשבו מתי בפעם האחרונה עברתם להסתכל מה מוקרן על המסך או הסתכלתם באתרי ההיסטוריה של המחשב בחדר הילדים? הבסיס להתנהלות תקינה הוא מודעות ההורים למהות התכנים, האתרים, החברים ועוד.

2. האם גיבשתם עמדה מסודרת ביחס למקום התקשורת בחיי ילדיכם? האם גיבשתם עמדה חיובית או שלילית למשמעות המדיה והשפעת תכניה על הילדים? האם החלטתם באופן מובנה כיצד מאורגן המרחב הביתי ומה המיקום של אמצעי התקשורת בו? האם קבעתם מהם זמני השימוש המקובלים עליכם בהתאם ללו”ז המשפחתי ביומיום? בדיוק כפי שאתם וודאי חשבתם מראש כיצד תרצו לחנך את ילדיכם והגעתם להסכמות, גם במקרה זה עליכם להחליט (עדיף בשיתוף עם בני הזוג) כיצד תרצו להתנהל עם המדיה כחלק בלתי נפרד מחיי הילדים בפרט והמשפחה בכללותה.

3. האם אתם מתמצאים בתקשורת ובטכנולוגיות שבה משתמשים ילדיכם? שאלה זו לוקחת בחשבון שיש פערי דורות ואתם אולי פחות מכירים את השפה שבה ילדיכם מדברים ומתקשרים עם ה’חברים’ שלהם ביום (ובעיקר גם בלילה..). עם זאת, יש בינינו הורים שמצויים בטכנולוגיה ואף עושים בה שימוש מקצועי וחברתי בעצמם. אם לא, עליכם להקדיש זמן בכדי ללמוד את המושגים, המסרים ודרכי ההתקשרות שבהם משתמשים הילדים כי זו השפה החדשה שלהם ואתם חייבים להבין אותה. זאת בכדי שתוכלו לתקשר איתם ולעזור להם להתמודד עם הקשיים והסכנות הטמונים בה.
4. האם אתם מעורבים בהתנהלות התקשורתית של ילדיכם? האם אתם חברים של הילדים בפייסבוק? האם אתם משוחחים עם ילדיכם על התוכניות שהם צופים בטלוויזיה? האם אתם יודעים איזה משחק חדש הם רכשו באקס בוקס לאחרונה? מתי בפעם האחרונה שאלתם אותם מה הם עושים שעות בחדר מול המסך? אני די בטוחה שזכרתם לשאול מה הם אכלו בשעות שבהם לא הייתם בבית, נכון? המעורבות ההורית חשובה מאוד בכדי לתת לילדים ביטחון בעולם הוירטואלי וכמובן בכדי להיות שם בשבילם במצבים של פגיעה, איום, חיבור לאנשים זרים ועוד. עליכם לגלות עניין ומעורבות בחיי היומיום כדי שהם יוכלו לפנות אליכם בשעת צרה וידעו שתוכלו להיות להם לעזר, כפי שהם וודאי עושים במצבים שונים במציאות המשפחתית והחברתית מחוץ לרשת.

5. האם אתם נותנים לילדיכם עצמאות או מפקחים ומגבילים את שימושי התקשורת שלהם? שאלה זו חייבת להשאל בכל גיל אך היא מותנית ומושפעת מגילאי הילדים (כפי שהערתי גם בשאלה הראשונה). עלינו כהורים להגן על ילדינו ולמזער סכנות וסיכונים שעלולים להיקרא בדרכם במצבים שונים. לפיכך כל הורה צריך להחליט מהם הקווים האדומים, מה מותר ומה אסור בהתאם לתפיסתו החינוכית והערכית ובהתאם עליו להציג את תפיסתו בפני ילדיו בכדי שיידעו איך נראה המגרש שלהם, מה מרחב הפעולה שלהם ומהם כללי המשחק לצד הענישה/מחיר של חציית הקווים האדומים.

אז קחו לכם ערב פנוי, שבו עם בני הזוג לקפה וחפשו תשובות לשאלות שהועלו. החליטו מה משמעות התקשורת ומקומה בחיי ילדיכם ברמת המיקרו ופרטו זאת לפעולות פרקטיות ברמת המיקרו. שוחחו עם הילדים והסבירו להם מה תפיסתכם בנדון. כך כל התנהגות הקשורה למסכים תקבל משמעות ותיתפס בהגיון מנקודת המבט של הילדים בסיטואציה. בדרך זו תישארו המבוגרים האחראים ותנהלו את המשפחה באופן ראוי ורצוי בעיניכם תוך שמירה על ביטחון ילדיכם ובראיה מפוכחת על מקום התקשורת כחלק בלתי נפרד מהמשפחה.

מאת: ד”ר שלי גפן. ד”ר שלי גפן הינה מרצה ותיקה בתקשורת (במכללה למינהל, אוניברסיטת תל אביב ובאונ’ פתוחה). בימים אלה סיימה את כתיבת הדוקטורט בנושא המשפחה והתקשורת. מעבירה הרצאות/סדנאות וייעוץ לילדים, הורים ואנשי חינוך במציאות התקשורתית כיום.