דלקת חריפה במהלך ההיריון עלולה להשפיע על התפתחות לא תקינה דמוית אוטיזם במוח של עוברים בחיות מעבדה
במחקרן ביקשו המדעניות פרופ' אורלי ריינר ותלמידת המחקר ליהי בן-ראובן מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע, לבחון את הקשר בין דלקת במהלך ההריון לבין אוטיזם וליקויים מוחיים. המדעניות בחנו זאת בעזרת מודל המדמה זיהומים נגיפיים בעכברות הרות.
פרופסור ריינר מסבירה כי "סימני אוטיזם מופיעים בדרך כלל בסביבות גיל שנתיים-שלוש, אך אנו יודעים כיום שמדובר במחלה התפתחותית, ולכן, ככל הנראה, השינויים מתחילים כבר במוח העוברי". לצורך הניסוי השתמשו המדעניות בחומר דמוי נגיף שהפעיל תגובה חיסונית בעכברות ההרות. ממצאי המחקר ראו אור בכתב-העת המדעי Molecular Psychiatry הראו כי כש"התגובה החיסונית הופעלה באמצע היום ה-12 להיריון (מתוך תקופת היריון של 18 יום), הצאצאים שנולדו הפגינו התנהגויות דמויות אוטיזם, וקליפת המוח שלהם הייתה עבה מהרגיל; קליפת המוח היא האיזור במוח שאחראי בין השאר על כישורי שפה וכישורים חברתיים."
פרופ' ריינר ובן-ראובן בחנו באמצעות המודל, מה מתרחש בקליפת המוח של העוברים אחרי הפעלת התגובה החיסונית.
הן גילו באופן מפתיע שלאחר כשש שעות לאחר ההדבקה, החלה להיווצר בקליפת המוח של העוברים כמות גדולה יותר של תאי עצב בהשוואה לעוברים רגילים. "האמהות חלו – והמוחות של העוברים הושפעו", מסבירה בן-ראובן. הן מצאו שההשפעה הזו מוגבלת לחלון זמן של 48 שעות. כלומר יומיים מתוך 18 ימים, או בהקבלה להריון אנושי חודש מתוך תשעה חודשים, בהם קיים חלון זמנים שבו דלקת חריפה עלולה להשפיע בחומרה על התפתחות מוחו של העובר.
שינוי תכונות תאי קליפת המוח
במהלך התפתחות מוחו של העובר, מתארגנת קליפת המוח בשש שכבות. כל שכבה מורכבת מסוג אחר של תאים שיוצרים ביניהם חיבורים מורכבים. אחרי הפעלת התגובה החיסונית בגוף האם, חלה עלייה ברמה של מולקולת איתות הנקראת אינטרלוקין 6 (IL-6). אינטרלוקין 6 מעורבת בתהליכים דלקתיים, אך מחקרים קודמים הראו כי היא שולטת גם ב"קצב הילודה" של תאים במוח. המדעניות מצאו שעלייה ברמות ה-IL-6 גרמה לשינויים בתכונות תאי הגזע מהם נוצרים התאים בקליפת המוח; השינוי בא לידי ביטוי בזירוז מחזור החיים של התאים הללו – לפני שהם הופכים לתאי עצב מתמחים מסוגים שונים. עוד מצאו המדעניות שרמות מוגברות של גורם השעתוק PAX6, אשר הובילו, בתורן, לייצור עודף של תא עצב ספציפי – מסוג CTIP2 – הממוקם בשכבה מספר 5 של קליפת המוח. גורמי שעתוק – חלבונים ש"מפעילים" ו"מכבים" גנים – קובעים לא רק אילו סוגי תאים ייוצרו, אלא גם באיזה אופן תאים אלה ישתפו פעולה בהמשך.
צאצאים לאמהות שחוו דלקת בהריון בעלי התנהגות לא תקינה
בן ראובן מסבירה: "העכברים שנולדו לאמהות אלה היו בעלי קליפת מוח גדולה יותר באופן יחסי, עם שכבה חמישית מעובה. צאצאים אלה הציגו התנהגות לא תקינה, וכעת יכולנו לקשור התנהגות זו לתגובה החיסונית החריפה שהופעלה באמהות בשלב התפתחותי מסוים מאוד".
המדעניות מדגישות כי המחקר, מספק תמיכה לתיאוריה שלפיה תגובה דלקתית חריפה – במהלך חלון זמן ספציפי בהיריון – משפיעה על התפתחות המוח העוברי. "אנחנו יודעים כי קיימת תת-קבוצה של מטופלים עם אוטיזם שנמצא כי יש להם מוח מוגדל. יש צורך במחקר נוסף כדי לבדוק אם קיים קשר ישיר לתגובה דלקתית במהלך ההיריון", מסכמת הפרופסור ריינר. "בכל מקרה, חשוב להדגיש כי מדובר בחלון הזדמנויות קצר וספציפי מאוד בהיריון, וכן בתגובה חיסונית לזיהומים חמורים – לא הצטננות ואפילו לא שפעת".