איך שולט המוח על התפתחות השלד

חוקרים גילו מסלול עצבי ייחודי שמסייע למוח לשלוט על התפתחות השלד. הגילוי בעל השלכות רפואיות טיפוליות

מערכת האתר

בריאות הציבוראורטופדיה
שלד גוף האדם. מקור: ויקיפדיה ברשיון שימוש חופשי. מאת: adyofHats Mariana Ruiz Villarreal

גילוי ישראלי חדש: מסלול עצבי שבאמצעותו שולט המוח על התפתחות השלד. הגילוי בעל השלכות טיפוליות לריפוי מחלות שלד כמו אוסטיאופורוזיס ומחלות עצבים
צוות חוקרים בינלאומי בהובלת חוקרים ישראלים מהאוניברסיטה העברית בירושלים גילה מסלול עצבי חדש, בעל תפקיד משמעותי בבקרה על צפיפות העצמות בתקופת ההתבגרות, שבעזרתו שולט המוח על התפתחותו של השלד באופן שמשפיע על עמידות העצמות לשברים ומחלות בהמשך החיים. גילוי זה הינו בעל השלכות עתידיות בפיתוח טיפולים למחלות שלד ועצם שונות כמו אוסטיאופורוזיס ולמחלות נוירולוגיות רלוונטיות.

במחקרם גילו החוקרים כי מלבד המסלול העצבי המוכר של עצבוב אותות עצביים של עצבי ם מהמערכת הסימפתטית (אחראית לתגובות בעת סטרס לחץ וחירום) לעצמות, קיים גם עצבוב של העצמות באמצעות מסלול של מערכת העצבים הפאראסימפתטית, שאחראית על פעולות של שימור והרגעת הגוף כשהוא מצוי בנינוחות, מערכת שהינה חלק ממערכת העצבים האוטונומית שמווסתת פעילויות בלתי מודעות של גופנו כמו הזעה, פעימות הלב והשימה. את המסלול העצבי החדש המחישו החוקרים באמצעות התפשטות וירוס כלבת בגוף עכברים והדגמת הימצאות מרכיבים אופיינים למערכת העצבים הפאראסימפתטית כמו הנוירוטרנסימיטור אצטיל כולין , הקולטנים לו והאנזים המפרק אותו בתאי עצם.

הממצאים ראו אור בכתב העת של האקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים PNAS Proceedings of the National Academy of Sciences. את המחקר ערכו חוקרים ישראלים בהובלת הפרופסור איתי באב והפרופסור רז ירמיהו מאוניברסיטה העברית בשיתוף עם הדוקטורנטים אלון בג'איו וורדית קרם ותלמידי המוסמך מרילין בכר ואריק בר. במחקר, שזכה למימון מקרן ישראל-גרמניה למחקר ופיתוח ומענקים מהקרן הלאומית הישראלית למדעים, השתתפו גם הפרופסור אלברטה זלונה מאוניברסיטת בארי באיטליה והדוקטור אדם דנש מאוניברסיטת מנצ'סטר בבריטניה.

לדברי פרופסור רז ירמיהו צפיפות עצם נמוכה ואוסטיאופורוזיס מופיעים לעיתים קרובות בשילוב עם מחלות נוירו-פסיכיאטריות כמו דיכאון, אפילפסיה ומחלת אלצהיימר, מחלות שפוגעות בפעילות המערכת הפאראסימפתטית והחלבון הייחודי במוח. לזיהוי של מנגנוני המחלה במקרים הללו יש פוטנציאל רב ביותר בפיתוח טיפולים חדשניים.
לדברי הפרופסור באב הממצאים מצביעים בפעם הראשונה על תפקיד חשוב שיש ברמה הפיזיולוגית לקשר שבין החלבון שנמצא במוח לבין מערכת העצבים הפאראסימפתטית "ובדומה למקרה של השלד והלב, ככל הנראה יש למסלול החדש הזה תפקיד חשוב גם באיברים אחרים."

דילוג לתוכן