ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל נמוכה לעומת מדינות ה-OECD
ההסכם שנחתם לאחרונה עם הרופאים בישראל, העניק הישגים מסוימים לרופאים ושיפר את ההשקעה הציבורית בתקציב הבריאות בישראל. עם זאת ההוצאה הלאומית בישראל על בריאות היא עדיין נמוכה ביחס למדינות הOECD. מנתונים שמתפרסמים על ידי משרד הבריאות בישראל, בין מדינות הOECD שאליהן הצטרפה ישראל בספטמבר השנה, ומבוססים על מאגר הנתונים של ארגון הOECD עולים מספר ממצאים חשובים הקשורים למדדי בריאות ולמדדים חברתיים חשובים ובפרט נתונים על ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל.
חרף איכותה המשובחת של הרפואה הציבורית בישראל, מן הממצאים עולה מסקנה עגומה באשר להוצאה הלאומית על בריאות במדינת ישראל: בחישוב של ההוצאה שמדינת ישראל מוציאה על בריאות כאחוז מתוך התוצר המקומי הגולמי – המכונה תמ"ג, נמצא שישראל מוציאה 7.9% בהשוואה לשיעור הממוצע של 9.6% מהתמ"ג שמוצא בממוצע עבור שירותי בריאות במדינות הOECD.
מן הדוח עולה כי במדינת ישראל שיעור נמוך של אחוז ההוצאה הציבורית (במימון ציבורי) מסך ההוצאה על בריאות. בשנת 2009 אחוז זה עמד על% 58.5 בהשוואה ל-%71.7 במדינות הארגון.
עוד עולה מן הממצאים ההשוואתיים כי באשר להוצאה הלאומית על בריאות לנפש, במונחי שוויו של הכסף בישראל, כוח הקנייה נמוך מאד בישראל לעומת רוב מדינות הOECD, בדומה לכוח הקנייה במדינות כמו בסלובקיה, הונגריה, מקסיקו ותורכיה. הממצאים מעלים כי בישראל ההוצאה לנפש בישראל היא 2,165$ לעומת הוצאה ממוצעת של 3,249$ – כ66% מההוצאה ההמוצעת.
