הוקמה מעבדה לחקר נגיפים וטפילים בפקולטה לרפואה בצפת

מעבדה לחקר נגיפים וטפילים הוקמה בפקולטה לרפואה בגליל  בפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר-אילן- בית הספר לרפואה בצפת, הוקמה מעבדה ייחודית לחקר נגיפים של מחלות מדבקות הרווחות בעולם השלישי ומחלות נגיפיות נזנחות. בראש המעבדה עומד ד"ר משה דסאו. לצורך המחקר משתמש ד"ר דסאו בכלים של ביולוגיה מבנית וטכניקות ביופיסיקאליות, מהשיטות המובילות כיום להבנת התפקוד של החלבונים ...

מערכת האתר

בריאות הציבורמוסדות וארגונים רפואיים
העיר צפת. בקרוב ייפתח בית הספר לרפואה. מקור: ויקיפדיה ברשיון cc3-by-sa. צילום:Matic18

מעבדה לחקר נגיפים וטפילים הוקמה בפקולטה לרפואה בגליל

 בפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר-אילן- בית הספר לרפואה בצפת, הוקמה מעבדה ייחודית לחקר נגיפים של מחלות מדבקות הרווחות בעולם השלישי ומחלות נגיפיות נזנחות. בראש המעבדה עומד ד"ר משה דסאו. לצורך המחקר משתמש ד"ר דסאו בכלים של ביולוגיה מבנית וטכניקות ביופיסיקאליות, מהשיטות המובילות כיום להבנת התפקוד של החלבונים ברמה האטומית. מטרת המחקר היא למצוא תהליכים ביולוגיים ייחודיים לנגיפים וטפילים, ולנתחם ברמה המבנית, על מנת להגיע להבנה מעמיקה ביותר של תהליכי ההדבקה, ומכאן למציאת פתרונות טיפול וחיסון נגד מחוללי מחלות אלה.

ד"ר משה דסאו, קריסטלוגרף, ביופיסיקאי וביוכימאי בהכשרתו, חוקר מחלות מדבקות בדגש על נגיפי RNA וטפילים אאוקריוטיים (בעלי גרעין תא). את השתלמות הבתר-דוקטורט עשה ד"ר דסאו באוניברסיטת ייל , קונטיקט, ארה"ב, במעבדתו של פרופ' יורגו מודיס בנושא: כניסה, הרכבה ואבולוציה של נגיפי RNA בעלי מעטפת ליפידית. מחקריו של ד"ר דסאו פורסמו בכתבי עת מדעיים יוקרתיים בארץ ובעולם.
קבוצתו של ד"ר דסאו חוקרת את הארגון והדינאמיקה של קומפלקסים מאקרו-מולקולאריים (קומפלקסים הבנויים מחלבונים ו/או חומצות גרעין כגון DNA ו-RNA). המחקר במעבדתו של ד"ר דסאו מנסה לענות על שאלות בסיסיות, כגון: כיצד נגיפים בנויים, כיצד מבנה זה מסייע לנגיף הן בכניסה אל התא הפונדקאי והן ביציאה ממנו?, כיצד הנגיף משתנה מבחינה מבנית בכדי שיוכל להדביק מאכסן חדש האם אנחנו יכולים לשלב את ההבנה המבנית שלנו על שלב ההדבקה הנגיפית עם שיטות מתקדמות בביופיזיקה וביולוגיה של התא, על מנת לפתח אסטרטגיות חדשניות לפיתוח חיסונים יעילים יותר.

נושא נוסף שאותו חוקרת קבוצתו של ד"ר דסאו הינו, הדבקת בני אדם ע"י טפילים חד- ורב-תאיים. כמעט שליש מהנטל הרפואי העולמי של מחלות בני אדם נובע ממגוון רחב של טפילים. אחד מתוך שישה בני אדם בעולם סובל ממחלה שנובעת מטפיל ולכן חקר טפילים אאוקריוטיים (בעלי גרעין תא) הוא תחום חשוב ודחוף בראייה גלובלית. מורכבות מחזור החיים של טפילים הופכת את הבנת מנגנוני הפעולה של הטפילים ברמה המולקולארית למאתגרת. טפילים משתמשים במגוון תהליכים ביולוגיים ייחודיים אשר אינם קיימים ביצורים או בתאים אאוקריוטיים אחרים. הבנה זו עשויה להקנות מידע בעל חשיבות מכרעת לפיתוח תרופות חדשניות, המבוססות על עיכוב התהליך הביולוגי הספציפי לטפיל.

עיקר המאמצים במעבדה שבבית הספר לרפואה בצפת, מופנים לקביעה המבנה התלת-ממדי של מקרומולקולות, על מנת להגיע להבנה מעמיקה של תפקודן במהלך תהליך ההדבקה הנגיפי והטפילי. קביעת המבנה התלת ממדי של מקרומולקולות אלה נעשית במעבדתו של ד"ר דסאו בשיטות מתקדמות בביולוגיה מולקולרית, בביוכימיה, ובביופיסיקה. שיטות אלה נמצאות בחוד החנית של מדע הביולוגיה ונחשבות לטכניקות היעילות ביותר להשגת מידע מבני על מקרומולקולות ברזולוציה אטומית.

ד"ר דסאו אומר כי בחר ללמד ולחקור בפקולטה לרפואה בגליל בשל האתגר והחדשנות שבהקמת מעבדה חדשה בפקולטה חדשה. "ערכי הציונות ביישוב הצפון ופיתוחו היוו עבורי תמריץ, שהוביל אותי לבחירה בלימודים פקולטה לרפואה בגליל. הציוד המתקדם ביותר, הסגל והאווירה בפקולטה, הינם ערך מוסף חשוב ביותר שחיזק אותי בהחלטתי" אומר ד"ר דסאו. "ישנה התגייסות אדירה והמון רצון טוב מצד הפקולטה ומצד אוניברסיטת בר-אילן לתמוך ולסייע לי כחוקר להגיע להישגים פורצי דרך".

דילוג לתוכן