ממצאי מחקר חדש מצא כי אנשים חולים בשיתוק מוחים שעושים פעילות גופנית, זוכים לעצירת הזדקנות מוקדמת. המדעניות הישראליות מאוניברסיטת בן-גוריון שביצעו את המחקר הוכיחו שאימון גופני המשלב בין פעילות אירובית לבין כוח מפחיתה תופעות של הזדקנות מוקדמת בקרב אנשים עם שיתוק-מוחין.
במחקר, בו נבחנה ההשפעה של האימון הגופני על תפקוד, בריאות ואיכות-החיים של אוכלוסייה זו, נמצא כי כ-67% מזמנם מועבר בישיבה ומספר הצעדים ליום הוא מחצית ממספר הצעדים של בני גילם ללא לקות מוטורית. במבחני מהירות, הם לא הגיעו לדופק המרבי האופייני לזמן מאמץ ומהירותם הייתה פחותה משמעותית ונמצאה תלויה בהיקף הפגיעה המוחית והמוגבלות המוטורית בעקבותיה.
הסיכונים וההשלכות של הזדקנות מוקדמת
המחקר אודות תועלת של פעילות גופנית כנגד הזדקנות בקרב חולי שיתוק מוחין, מתבצע במעבדה לבקרה מוטורית ושיקום הליכה במחלקה לפיזיותרפיה בראשות ד"ר סימונה בר-חיים, בהובלת הדוקטורנטית רונית אבירם, פיזיותרפיסטית מומחית לשיקום ואימון אנשים עם שיתוק-מוחין. מעבדה זו היא היחידה בארץ שלאורך שנים ארוכות חוקרת ומפתחת שיטות, בין היתר באמצעים טכנולוגיים, לשיקום ההליכה של אנשים עם מוגבלויות מוטוריות.
המחקר מתבצע בשיתוף פעולה עם עיריית באר-שבע והקבוצה מתאמנת במכון הכושר של חברת "כיוונים", מתוך רצון לשלב אנשים עם מוגבלויות בחדרי הכושר הקהילתיים. באירוע ההשקה למחקר, נכח ראש עיריית באר-שבע, מר רוביק דנילוביץ, שהתאמן יחד עם קבוצת המחקר.
לדברי המדענים המשך המחקר עתיד להרחיב את ההבנה לגבי הסיכונים וההשלכות של הזדקנות מוקדמת, כמו גם על דרכים לצמצם ולמנוע נזקים ארוכי-טווח. בנוסף, נבחנים זרימת הדם והחמצון של השריר הספסטי באמצעות מערכת fNIRS. המחקר נערך בשיתוף עם ד"ר רזיאל רימר וענבר כמה, סטודנטית לתואר שני, שניהם מהמחלקה להנדסת תעשייה וניהול.
נזקי אורח חיים פחות תנועתי
המכונה בקיצור Functional near-infrared spectroscopy fNIRS הינה טכנולוגיה לא פולשנית המאפשרת הערכת הקינטיקה של שינויים בזרימה, בנפח הדם ובחמצון השריר. החוקרים מציינים כי "מדדים אלה טרם נבדקו בשריר הספסטי, שאינו מבוקר במקרה של פגיעה מוחית. תוצאות ראשוניות בזמן פעילות גופנית מצביעות על הפרעות משמעותיות בזרימת הדם לשרירי הרגליים. ייתכן כי השריר הספסטי הוא גורם נוסף שיוכל להסביר את הקשיים בהליכה וכיוון מחקר חדשני זה עשוי להוביל להתערבויות חדשות בשיקום אנשים עם שיתוק מוחי."
שיתוק-מוחין היא לקות תנועתית נפוצה ובעלת שונות גבוהה. מבוגרים עם שיתוק-מוחין שיש ביכולתם להתנייד נמצאו בסיכון לירידה בתפקוד כבר בגיל צעיר, כך שהם עלולים לאבד את יכולתם ללכת. אחת הסיבות לכך היא אורח-חיים פחות תנועתי מאשר אנשים ללא הלקות והמשמעות היא הופעתן של תופעות הזדקנות בגיל צעיר.