האם בעוד מספר שנים, אדם שיעבור תאונת דרכים יקבל מרשם מהרופא לטיפול באמצעות… טטריס? מחקר חדש מרמז שכן. האם אפשר לסלק זיכרונות שליליים ? השאלה האם ניתן לשלוט בזיכרונות שלנו וכיצד מתרחשים התהליכים בזיכרון שלנו, מעסיקה חוקרים בתחום הפסיכולוגיה. מחקר חדש שפורסם בכתב העת PLOS ONE מצביע על כך שמשחק מחשב ב-טטריס עשוי לסייע למנוע מאנשים שעברו חוויות טראומטיות, מלפתח תסמונת פסיכולוגית של הפרעה פוסט טראומטית PTSD post-traumatic stress disorder.
למי שאינו זוכר- במשחק הטטריס- נופלות קוביות בצבעים שונים לתחתית המסך, ועל המשתמש לסדר אותן כך שיווצרו רצפים של צבעים המבטלים את הקוביות מאותו צבע.
הפרעת דחק פוסט-טראומתית (PTSD) היא תגובה נפשית מורכבת שעלולה להתפתח בעקבות חוויה טראומטית, כמו אירוע חיים מאיים, פציעה חמורה או אלימות. התסמינים של PTSD מגוונים ומשפיעים על כל היבטי החיים. הללו כוללים חזרה של האירוע הטראומטי בצורת פלאשבקים וסיוטים, הימנעות ממקומות או אנשים הקשורים לאירוע, שינויים במצב הרוח כמו עצב, כעס וחרדה, וכן שינויים בהתנהגות כמו קשיים בשינה, קשיים בריכוז ועוררות יתר.
חשוב להבין כי PTSD היא הפרעה נפשית מורכבת, והתסמינים עשויים להשתנות מאדם לאדם. גורמים שונים, כמו סוג האירוע הטראומטי, תמיכה חברתית, גורמים אישיותיים והיסטוריה רפואית, עשויים להשפיע על חומרת ההפרעה ועל משכה.
לרוב טיפול ב-PTSD כרוך בשילוב של טיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים. טיפולים פסיכולוגיים, כמו טיפול חשיפה, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) ועיבוד מחדש של טראומה באמצעות תנועות עיניים (EMDR), הוכחו כיעילים בטיפול בהפרעה. תרופות נוגדות דיכאון וחרדה יכולות לסייע בהפחתת תסמינים מסוימים. אם את או אתה או מישהו שאתם מכירים חווה תסמינים של PTSD, סייעו לו ופנו לעזרה מקצועית. טיפול מוקדם יכול לשפר משמעותית את איכות החיים ולמנוע סיבוכים נוספים.
מחקר חדשני: משחק טטריס מפחית תסמיני הפרעה פוסט טראומטית
ממצאי המחקר מעלים כי שימוש בטטריס עשוי לסייע , כמעיין "חיסון קוגניטיבי"במניעת פלאשבקים- זיכרונות חודרניים שהינם סימן היכר של הפרעה פוסט טראומטית.
במחקר קודם דיווחו החוקרים על משחק המחשב טטריס כמסייע להפחתת פלאשבקים המתלווים לתסמונת דחק פוסט טראומטית PTSD, בהשוואה לקבוצה שלא שיחקה לאחר חוויה טראומטית.
במחקר הנוכחי שיחזרו החוקרים את התוצאות וטיפלו בתהיות שהועלו ביחס למחקר הקודם:
1. האם כל משחק יגרום לאפקט הפחתה בפלאשבקים, בגלל עצם היותו בילוי או הסחת דעת, או שישנם משחקים שעשויים דווקא להעמיק את התסמינים של הטראומה ?
2.האם ההשפעות יהיו קיימות גם לאחר שהנבדקים יקבלו את הטיפול במשחק לאחר מספר שעות ממועד החוויה הטראומטית.
לשם כך השתמשו החוקרים בסרטון שמציג לנבדקים בקבוצות הניסוי והבקרה תמונות של פציעות ומוות, שנמצאו כמעוררות סימפטומים של תסמונת פוסט טראומטית. הנבדקים חולקו באופן זה, ונחשפו באופן שונה לטיפול בטראומה:
1. קבוצה ביקורת שלא ביצעה כל פעילות לאחר החשיפה הטראומטית
2. קבוצה ששיחקה בטטריס 30 דקות לאחר החשיפה הטראומטית וקבוצה ששיחקה בטטריס 4 שעות לאחר החשיפה הטראומטית
3. קבוצה ששיחקה במשחק ידע דומה לטרווייה Pub Quiz 30 דקות לאחר החשיפה הטראומטית וקבוצה ששיחקה במשחק זה 4 שעות לאחר החשיפה הטראומטית
תוצאות המחקר העלו כי משחק בטטריס 30 דקות לאחר חשיפה לחוויה הטראומטית, הובילה להפחתה משמעותית בכמות הפלאשבקים, בהשוואה לקבוצת הביקורת. לעומת זאת, שימוש במשחק ידע 30 דקות לאחר חשיפה לחוויה הטראומטית, גרמה לתוצאה הפוכה של הגברה משמעותית בכמות הפלאשבקים, בהשוואה לקבוצת הביקורת.
עוד עולה כי בקרב נבדקים ששיחקו בטטריס 4 שעות לאחר חשיפה לטראומה, היו פחות פלאשבקים מלחברי קבוצת הבקרה. בקרב הנבדקים שהשתמשו במשחק הידע, לאחר 4 שעות ממועד החשיפה הטראומטית, לא נמצא שינוי לטובה או לרעה בכמות הפלאשבקים.
לסיכום, החוקרים סבורים כי תהליכי עיבוד ויזואליים שמופעלים על ידי משחק כמו טטריס הם המשפיעים על הזיכרון בתיווך התהליכים השכליים- קוגניטיביים. המשחק נמצא כיעיל גם ארבע שעות לאחר החשיפה. לעומת זאת, משחקי ידע לא היו בעלי השפעה דומה בשיפור והפחתת סימפטומי תסמונת פוסט טראומה, ואף עשויים היו להזיק אם הנבדק עסק בהם בסמוך לחשיפה הטראומטית.
לפיכך, סבורים החוקרים כי יש מקום להעמיק עוד בנושא ולהביאו לרמה של יישום ממשי, שיסייע לטיפול מאנשים הסובלים במציאות מתסמונת פוסט טראומטית, באמצעות מעיין "חיסון פסיכולוגי" ע"י שימוש של החולה במשחק סימולציה מבריא בוידאו כמו משחק טטריס.