ממצאי מחקר חדש מעלים כי בנות דור שני לניצולי שואה סובלים מטראומה בדומה להוריהם, רק במקרים קיצוניים מיוחדים
עד כמה נפוצה תופעת הטראומה שממנה סבלו ניצולי השואה בקרב בני הדור השני ? באילו מקרים חווים בני הדור השני לניצולי השואה טראומה ומצבי לחץ חריפים ? ממצאי מחקר חדש שפורסם על ידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה ונערך בקרב ניצולות שואה מבוגרות ובנותיהן- בנות דור שני, בשיתוף אוניברסיטת ליידן שבהולנד מצביע על כך שבנות הדור השני לניצולי שואה אינן סובלות מטראומת שואה בדומה להוריהן. זאת בעקביות עם ממצאי מחקרים קודמים לפיהם הדור השני לניצולי השואה סובל מטראומות שואה באופן נדיר למדי ולא תכוף כפי שהיה מקובל לחשוב.
שואה: חלק מגופות אסירים ממחנה הריכוז נורדהאוזן שהומתו ע"י הגסטפו הנאצי במחנה. מקור: ויקיפדיה. ברשיון שימוש חופשי. צילום: T4c.-James-E-Myers
מן הממצאים העלו החוקרים כי לא נמצאו הבדלים ברמת הטראומות שחווים בני הדור השני בהשוואה למי שאינו דור שני בכלל האוכלוסייה; יחד עם זאת כן נמצאה השפעה של "טראומת שואה" על בני הדור השני של ניצולי שואה, במצבי קיצון מיוחדים- שבהם ההורים חווה ניתוק דיסוציאטיבי הקשור לטראומת השואה שלהם ולכן בנותיהם- בנות הדור השני- חוו באותה עת טראומת שואה.
החוקרים – פרופסור אבי שגיא-שוורץ מאוניברסיטת חיפה, ד"ר אילה פרידמן והפרופסורים מרינוס ואן-איז'נדורן ומריאן באקרמנס-קרוננברג מאוניברסיטת ליידן בהולנד ערכו במהלך שני עשורים האחרונים מספר מחקרים קודמים בתחום על מנת לבחון האם טראומת השואה עברה לדור השני של ניצולי השואה ולדור השלישי. מניתוח ממצאי המחקר הנוכחי, המהווה חלק מסדרת מחקרים בנושא, העלו החוקרים כי הדור שני לניצולי שואה לא סובל מהשפעות פיזיולוגיות או פסיכולוגיות, בהשוואה לכלל האוכלוסייה באופן כללי אלא רק במצבי קיצון מיוחדים.
למרות הסברה בציבור שטראומת השואה עברה לדור השני, החוקרים טרם מצאו ממצאים המעידים על כך. במחקר זה בחנו החוקרים גם מדד פיזיולוגי המעידים על סטרס, לחץ נפשי, עקה והופעת דחק הקשור לטראומה – רמות ייצור הורמון הקורטיזון בגוף ("קרוי "הורמון הלחץ כי הוא משוחרר לגוף בעצ סטרס/לחץ נפשי) בקרב 32 ניצולי השואה (ששכלו שניים מהוריהם בשואה) ובנותיהן- בנות הדור השני. זאת בהשוואה ל33 נבדקי קבוצת ביקורת שלא חוו את שכול השואה כיוון שהספיקו לעלות ארצה מאירופה לפני עליית הנאצים.
להורמון הקורטיזון יש ככלל מאפייני התנהגות סדירה (רמה גבוהה בבוקר, שהולכת ויורדת לקראת הערב). לאורך היום והחוקרים ביקשו לבחון את דפוסיו בניצולי שואה בדור ראשון ושני. ניתוח הממצאים כאמור הראה כי ניצולות השואה חוו רמות קורטיזול גבוהות במהלך כל היום, בימים שגרתיים, בהשוואה לנשים שלא עברו את השואה, בגלל טראומת השואה שלהם, אך בנותיהן- דור שני לשואה, לא התאפיינו ברמות הורמון קורטיזול גבוהות.
נוסף על כך, מצאו החוקרים כי בקרב ניצולות השואה מהדור הראשון, הייתה רמה גבוהה יותר של דיסוציאציה – מצב פסיכולוגי של נתק זמני בין חוויות טראומטיות מסוימות לבין חלקים מודעים אחרים ברגשות. מצב זה לא נמצא בבנות הדור השני.
ובכל זאת, למרות העדר הטראומה השואתית שהועברה לבנות הדור השני, מצאו החוקרים כי במצבים מיוחדים בהם האמא ניצולת השואה חוותה רמה קיצונית של דיסוציאציה פסיכולוגית, היו בנות הדור השני, בעקה שבאה לידי ביטוי ברמות חריגות של קורטיזול גם אצל בנות הדור השני.
החוקרים מדגישים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שקיימת קבוצה חריגה ומצומצמת "של בנות דור שני שאימותיהן פיתחו בעקבות טראומת השואה רמה קיצונית של דיסוציאציה, ולבנות אלה רמות חריגות של "הורמון הלחץ". ולכן לדעת החוקרים מוטב שלא להכליל ולומר שבני 'דור שני' או שלישי סובלים מטראומת שואה אלא שומה עלינו לחפש את הקבוצות החריגות שאצלן יכולה להתרחש בתנאים מסוימים העברה של טראומת השואה, כפי שעולה מממצאי המחקר. וזאת על מנת " לאתר קבוצות פגיעות אלה כדי לעזור להן.