יום השואה הבין-לאומי 2018

מספר ה ניצולי שואה, שחיו בסוף שנת 2016 בישראל, עומד על כ-186.5 אלף

מערכת האתר

עודכן בתאריך

בריאות הציבורחינוך, חברה, משפט
שואה: חלק מגופות אסירים ממחנה הריכוז נורדהאוזן שהומתו ע"י הגסטפו הנאצי במחנה. מקור: ויקיפדיה. ברשיון שימוש חופשי. צילום: T4c.-James-E-Myers

נתונים שמפרסמת הלמ"ס לקראת יום השנה הבין לאומי : 186.5 אלף אנשים שנחשפו למשטר הנאצי חיו בישראל בסוף 2016

• מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לציון יום השואה הבינלאומי עולה כי מספר האנשים שנחשפו למשטר הנאצי (להלן: ניצולי שואה), שחיו בסוף שנת 2016 בישראל, עומד על כ-186.5 אלף, מתוכם:
57.5 אלף ניצולי שואה שהו בגטו, מקום מסתור, מחנה עבודה, מחנה השמדה/מחנה ריכוז. 77% מתוכם הם ילידי אירופה.
101.0 אלף חיו במדינות שנחשפו למשטר הנאצי, מהם כ-55% ילידי צפון אפריקה.
28.1 אלף הם פליטים שנאלצו לעזוב את מקום מגוריהם בשל המשטר הנאצי. כ-76% הם ילידי בריה"מ (לשעבר).
• שלוש הקבוצות הללו מוגדרות על ידי גופים רשמיים שונים כ"ניצולי שואה", לצורך קבלת זכויות והטבות בשל חשיפתם למשטר הנאצי.
• אוכלוסיית ניצולי השואה היא מבוגרת, ולכן מספרה הולך ומתמעט. בהתאם לתחזיות, 76% מאלו שחיו בסוף שנת 2016, צפויים לשרוד עד שנת 2020 ו-29% מהם עד שנת 2030. בשנת 2035 צפויים להישאר בחיים כ-14% מאלה שחיו בסוף שנת 2016.
• מכלל ניצולי השואה כ-59% נשים, וכ-41% גברים. חלקן היחסי של הנשים גדל עם העלייה בגיל. בקבוצת הגיל 84 ומעלה כ-63% נשים וכ-37% גברים.
אומדן האנשים החיים בישראל שהיו חשופים למשטר הנאצי עמד על 186.5 אלף בסוף 2016. אומדן זה כולל 57.5 אלף יהודים ששהו בגטו, מקום מסתור, מחנה עבודה, מחנה השמדה/מחנה ריכוז; 101.0 אלף אנשים שחיו במדינות בהן נחשפו למשטר הנאצי; ו-28.1 אלף פליטים שנאלצו לעזוב את מקום מגוריהם בשל המשטר הנאצי.
אומדנים אלו מבוססים על סקרים שנערכו בלמ"ס בעבר שבהם נשאלה האוכלוסייה לגבי חשיפה למשטר הנאצי, על הגדרות של ועידת התביעות ועל אומדני אוכלוסייה עדכניים.
מכלל ניצולי השואה כ-59% נשים, וכ-41% גברים. חלקן היחסי של הנשים בקבוצות הגיל עולה ככל שעולה הגיל, בשל שיעורי תמותה נמוכים של נשים לעומת גברים. בקבוצת הגיל 84 ומעלה כ-63% נשים וכ-37% גברים, בהשוואה ל-57% נשים ו-43% גברים בקבוצת הגיל 83-71.

כ-77% מניצולי השואה החיים בישראל אשר שהו בגטאות במחנות ובמקומות מסתור הנם ילידי אירופה. ילידי רומניה הם הקבוצה הגדולה מהם (32%).
כ-55% מהאנשים שנחשפו למשטר הנאצי בתקופות ובמקומות שבהן קבעה ועידת התביעות כי הייתה השפעה והתנכלות של השלטון הנאצי ובנות בריתן ליהודים, הנם יוצאי מרוקו, טוניס ולוב.

ילידי עיראק ואלג'יריה אינם נכללים באומדני הלמ"ס מכיוון שבסקרים שבהם נחקרה האוכלוסייה לגבי הגדרה עצמית כ"ניצולי שואה", לא נמצאו מספיק תצפיות שיאפשרו אמידת גודל אוכלוסיית ניצולי השואה מארצות אלו ברמת דיוק מספקת.
עם זאת, הרשות לניצולי השואה הכירה במעמדם של תושבי עיראק שנכחו באירועי הפרהוד ביוני 1941 ובתושבי מרוקו ואלג'יריה שחוו הגבלות בתעסוקה ובמקום מגורים, כזכאים למענק שנתי (והטבות נוספות). מהרשות לזכויות ניצולי השואה התקבלו הנתונים הבאים:
סך היהודים שהוכרו כנפגעי התנכלות אנטישמית בתקופת מלחמת העולם השנייה עומד על 57.1 אלף זכאים לקצבאות: 54% הם יוצאי מרוקו, 39% יוצאי עיראק ו-7% יוצאי אלג'יריה.
אוכלוסייה זו חופפת בחלקה לאוכלוסייה הכלולה בנתוני הלמ"ס לעיל (ילידי מרוקו), אך נוספת לה אוכלוסיית יוצאי עיראק ואלג'יריה.
קבוצת הפליטים כוללת ילידי ארצות אירופה שברחו לרפובליקות של בריה"מ (לשעבר) וילידי הרפובליקות האירופאיות של בריה"מ (לשעבר) שברחו לחלק האסיאתי של בריה"מ (לשעבר). כ-76% מאוכלוסיית הפליטים הנם ילידי בריה"מ (לשעבר).

דילוג לתוכן