האם קיימים חיים מחוץ לכדור הארץ ? פרופסורים מהאוניברסיטה העברית בירושלים עם התשובות
רק בגלקסיה שלנו יש מיליארדי כוכבים וכיום אנו יודעים שלרובם יש מערכות של כוכבי לכת. ניתן לצפות שחיים יתפתחו ברבות ממערכות אלה' שברבים מהמקרים, הציוויליזציות שתתפתחנה תהיינה מתקדמות יותר מאיתנו וכנראה תגענה לשלב בו יוכלו לנוע במהירות ברחבי הגלקסיה.
מדוע אם כך לא זכינו עד כל לביקורים כאלה? פתרון אפשרי לחידה זאת הוצע לאחרונה על ידי פרופ' צבי פירן מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' ראול חימנז מאוניברסיטת ברצלונה וזכה לפרסום רב במאמר שפורסם השבוע המגזין האיקונומיסט.
הפרופסורים פירן וחימנז מציעים שפתרון התעלומה טמון בהבזקי קרינה גאמה – כלומר בהתפוצצויות קוסמיות שמנעו התפתחות חיים כאשר היקום היה צעיר יותר.
הבזקי קרינה גאמה הן ההתפוצצויות החזקות ביותר ביקום. במשך מספר שניות משתחררת בהתפוצצות כזאת אנרגיה בכמות זהה לאנרגיה שכוכב כמו השמש משחרר במשך כל חייו (כלומר במשך כעשרה מיליארד שנה). ההתפוצצויות נדירות מאד והן מתרחשות פעם בכמיליון שנה בגלקסיה שלנו. התפוצצות שתהיה קרובה מספיקה עלולה לגרום להשמדת החיים או פגיעה חמורה במרקם הביולוגי. פירן וחימנז חישבו את קצב ההתפוצצויות ואת מרחקן הממוצע מכדור הארץ. הם מצאו שיש סיכוי סביר שהתפוצצות כזאת הייתה קרובה מספיק כדי לפגוע משמעותית בחיים על פני כדור הארץ ויתכן שהתפוצצות זאת הייתה הגורם להכחדה ההמונית בתקופת האורדוויקאן שהתרחשה לפני כ 350 מיליון שנה, בה הושמדו למעלה מ70% מסוגי החיים על כדור הארץ. מכיוון שקצב הבזקי קרינה הגאמה היה גבוה יותר בעבר פירן וחימנז מציעים שהתפוצצויות תכופות אלה מנעו התפתחות חיים בגלקסיה כאשר היא הייתה צעירה יותר. גם כיום ההתפוצצויות תכופות מאד באזור הפנימי של הגלקסיה בו מרוכזים רוב הכוכבים מונעים התפתחות חיים שם, ומכאן ניתן להסיק כי קיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ מוטל בספק רב.