תעשיית מדעי החיים בישראל במספרים

מהם התחומים המובילים בתעשיית מדעי החיים בישראל, מה היקף ההשקעות ומה מספר הסטודנטים בתחומי מדעי החיים וברפואה

מערכת האתר

בריאות הציבורעסקים כלכלה ניהול
הדפסה תלת מימדית של לב חי. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אבי

נתונים חדשים מגלים כי בשנת 2017 חברות מדעי החיים גייסו $1.2 מיליארד מקרנות הון סיכון, ב-135 עסקאות השקעה, עלייה של כ-41% משנת 2016

בעשור האחרון קצב הצמיחה השנתית הממוצעת (CAGR) של התעשייה עמד על 10%. התחומים המובילים בתעשיית מדעי החיים בישראל: המכשור הרפואי (41% מהתעשייה), בריאות דיגיטלית (30%), ביוטכנולוגיה (13%) ותרופות (9%), מכלל חברות מדעי החיים הפועלות בישראל

מבין 720 החברות אשר הוקמו בעשור האחרון, 137 חברות (19%) מייצרות הכנסות. כ- 160 חברות (22%) נמצאות בשלב ה- seed, 187 חברות (26%) בשלב הפרה קליני של פיתוח מוצרים וכ- 137 (19%) בשלב הקליני.

נתונים אלה עולים מתוך דו"ח מקיף על תעשיית מדעי החיים שנכתב  על ידי יושבי ראש הכנס: רותי אלון, מנכ"לית ומייסדת חברת Medstrada, ד"ר אורה דר, הרשות לחדשנות וד"ר ניסים דרוויש, שותף מנהל בקרן אורבימד לקראת כנס MIXiii-BIOMED 2018. הנתונים שהוצגו על ידם  נאספו בעשור האחרון על ידי גורמים וארגונים מובילים של תעשיות ההיי-טק ומדעי החיים (כדוגמתIVC סטארט אפ ניישן סנטרל, LinkedIn ודוחות של חברות בתחום (Industry Data)),. המידע מיועד לספק פירוט מקיף אודות הנושאים המשמעותיים הנוגעים לתעשיית מדעי החיים ועל הדרך בה היא באה לידי ביטוי במחקר ובתעשייה בישראל.

מניתוח הנתונים עולה כי תעשיית מדעי החיים בישראל הינה צעירה וצומחת וכי בעשור האחרון, משנת 2008 ועד שנת 2017 קצב הצמיחה השנתית הממוצעת (CAGR) של התעשייה עמד על 10%; מבין 1200 החברות הפעילות כיום, כ-60% (720 חברות) נוסדו במהלך העשור האחרון. הסתכלות קרובה יותר מראה כי 31% מהחברות (374) נוסדו במהלך 5 השנים האחרונות. ארבע מאות ושמונים (480) חברות הוקמו לפני שנת 2008, כאשר הוותיקה ביותר, טבע תעשיות פרמצבטיות, נוסדה עוד בשנת 1901.

עוד מעלה הדו"ח כי מבין 720 החברות אשר הוקמו בעשור האחרון, 137 חברות (19%) מייצרות הכנסות. כ- 160 חברות (22%) נמצאות בשלב ה- seed, 187 חברות (26%) בשלב הפרה קליני של פיתוח מוצרים וכ- 137 (19%) בשלב הקליני. פילוח מעמיק יותר של החברות מראה כי, מבין החברות אשר הוקמו בעשור האחרון, 73 חברות מכשור רפואי, 15 חברות ביוטכנולוגיה ו- 21 חברות המפתחות תרופות, הן בשלב הפיתוח הפרה-קליני. בהתאמה, 63 חברות מכשור רפואי, 18 חברות ביוטכנלוגיה ו- 23 חברות תרופות, נמצאות בשלבי הפיתוח הקליני.

מהנתונים מתחוור עוד שעם ההתהוות והפריצה של תחום הבריאות הדיגיטלית, תעשיית מדעי החיים בישראל שינתה את הרכבה. לפני כחמש שנים, תחום המכשור הרפואי שלט והיווה פלח של 60% ואף יותר ממספר החברות. כיום, תחום זה עדיין מוביל, אך מהווה רק 41% מהתעשייה, עם 493 מתוך 1200 החברות. בריאות דיגיטלית הנו התחום השני בגודלו, עם 360 חברות (30%), ביוטכנולוגיה הוא התחום השלישי עם 157 חברות (13%), ותרופות עם 112 חברות (9%), מכלל חברות מדעי החיים הפועלות בישראל.

על פי הנתונים מעל 65% מתעשיית מדעי החיים בישראל הן "חברות זעירות" בהן 1-10 עובדים. בסך הכל, קבוצת חברות זו מעסיקה 6% מכלל 65,000 העובדים בחברות מדעי החיים. בהשוואה, 119 "החברות הגדולות" (כ- 10% מכלל 1200 החברות), בהן מעל 50 עובדים, מעסיקות כ- 52,400 איש ואישה, המהווים 81% מסך כל המועסקים בתעשיית מדעי החיים.

בנושא ההשקעות, לפי דו"ח IVC לשנת 2018, חברות מדעי החיים גייסו $1.2 מיליארד דולר מקרנות הון סיכון ב 135 עסקאות השקעה במהלך שנת 2017, עלייה של 41% בהשוואה לגיוס $850 מיליון וביצוע 137 עסקאות בשנת 2016. מענקים שהתקבלו מרשות החדשנות, עמדו על כ- $135 מיליון. מספר קרנות הון סיכון פעילות בישראל בתחום מדעי החיים. העיקריות הן אורבימד ישראל, פונטיפקס, אקסלמד, ארקין ביו, פיטנגו, טריוונצ'רס ושתי המצטרפות החדשות, Israel Biotech Fund ואמון. בשנת 2017 התבצעו שני אקזיטים שוברי שיא: חברת נוירודרם נרכשה ע"י Mitsubishi Tanabe היפנית בסכום של $1.1 מיליארד וולטק נרכשה ע"י חברת אדוארדס בסכום של $1 מיליארד עם תשלום מקדמה של $340 מיליון. חברת יורוג'ן הנפיקה בנאסד"ק וגייסה $58.2 מיליון, ורדהיל ביופארמה גייסה בנאסד"ק $22.5 מיליון.

בנוסף, עולה כי באוניברסיטאות ובבתי החולים בישראל חוקרים מהמעלה הראשונה בתחומי ההנדסה, מדעי החיים, המדעים המדויקים והרפואה. מספר גבוה של סטודנטים לומדים לתארים מתקדמים ומהווים את עמוד השדרה של תעשיית מדעי החיים בישראל. בשנת 2016, כ-8,020 סטודנטים קיבלו תארים אקדמיים במקצועות הרלבנטיים לתחום מדעי החיים. מתוכם, 51% תואר B.Sc, 27% תואר M.Sc., ו- 22% תארי Ph.D. ו-M.D. בנוסף לשיעור הגבוה של מסיימי תארים אקדמאיים מתקדמים, יש צורך בנוכחות של חברות גלובליות אשר תתרום להכשרת חוקרים בעלי כישורים תעשייתים וניסיון ניהולי.

הנתונים מצביעים על כך שתחומי הפיתוח בחברות ישראליות תואמים למגמות העולמיות הנוכחיות בענף מדעי החיים. תחומי הריפוי המובילים עם פתרונות חדשניים נותרו סרטן, מחלות ניווניות של המוח ומחלות דלקתיות/אימונומודולטוריות.

טיפולים אימולוגיים הביאו לתוצאות יוצאות דופן אצל חולי סרטן רבים, אך לא מהווים פתרון לכולם. הקרב העתידי נגד הסרטן יתבסס על פיתוח טיפולים אימונולוגים המבוססים על המאפיינים הייחודיים של הגידולים הסרטניים של החולה היחיד, ובכך צפוי מזור לאוכלוסיות נוספות. חברות המתמודדות עם אתגר זה הן ביוליין אר. אקס., קאהר מדיקל, קומפיוג'ן, וסקולר ביוג'ניקס ועוד. מגמה חדשה היא הרחבת האימונותרפיה גם למחלות שאינן סרטן, וכן פיתוח טיפולים עם וירוסים אונקוליטיים.

תחום בולט נוסף הוא מחלות גנטיות נדירות וריפוי גנטי, כאשר בשנה האחרונה אושר טיפול גנטי ראשון (טיפול בעיניים).

רפואה אישית המותאמת לחולה היחיד על בסיס המבנה הגנטי, הביולוגיה ואורח החיים של כל מטופל ימשיכו להיות מגמה משמעותית במערכת הבריאות. מספר גדל והולך של חברות ישראליות מפתחות טכנולוגיות בתחום.

אינטליגנציה מלאכותית תאפשר, תקצר ותייעל באופן משמעותי תהליכי אבחון והבנת מנגנונים של מחלות. חברות ישראליות שונות אנליזה רפואית מפתחות כלים תומכי החלטה מבוססי AI המסייעים לרדיולוגים ולפתולוגים לספק אבחנה מדויקת יותר.

בפיתוחי מכשור רפואי בישראל, תחומים חדשניים הנם טיפול או מניעה של מחלות מטבוליות ואופטלמולוגיות, הנפוצים נוכח הזדקנות האוכלוסייה ו"מגיפת ההשמנה". לסובלים ממחלות מטבוליות סיכון גבוה יותר לפתח מחלות לב, שבץ מוחי ואף לחלות בסרטן.

דילוג לתוכן