כאשר אדם מבוגר מתחיל להזדקק לעזרה משמעותית בתפקוד היומיומי, אחת השאלות המרכזיות שעולות אצל בני המשפחה היא היכן נכון להמשיך את הטיפול בו. האם ניתן להמשיך לטפל בו בבית? האם בית אבות רגיל מספק מענה מתאים? ומתי כבר יש צורך בבית אבות סיעודי?
לכאורה, בכל אחת מהאפשרויות ניתן לקבל סיוע, השגחה ושירותים רפואיים מסוימים. אולם מבחינה רפואית וסיעודית מדובר במסגרות שונות מאוד זו מזו.
ההבדל המרכזי אינו רק במקום שבו האדם מתגורר, אלא בהיקף המעטפת הרפואית, ברציפות המעקב, בזמינות הצוות המקצועי וביכולת להגיב לשינויים במצבו הרפואי והתפקודי של המטופל.
משרד הבריאות עצמו מבחין בין אדם עצמאי, אדם תשוש, אדם סיעודי, תשוש נפש ואדם המוגדר סיעודי מורכב, כאשר לכל אחד מהמצבים עשויה להתאים מסגרת טיפולית אחרת.
קודם כל: "בית אבות" אינו בהכרח "בית אבות סיעודי"
המונחים משמשים לעיתים בשיחה היומיומית כאילו מדובר באותו דבר, אבל מבחינה מקצועית קיימת ביניהם הבחנה חשובה.
בית אבות או מעון לזקנים יכול להיות מיועד, בין היתר, לאנשים עצמאיים או ל"תשושים" – כלומר אנשים שחלה אצלם ירידה מסוימת בתפקוד והם זקוקים לעזרה בחלק מפעולות היומיום, אך אינם בהכרח זקוקים לטיפול סיעודי מלא ולמעקב רפואי ממושך.
לעומת זאת, אדם המוגדר סיעודי הוא, על פי משרד הבריאות, אדם הסובל מירידה קשה וקבועה בניידות ובתפקודי היום-יום, לצד מצב בריאותי המחייב טיפול ומעקב לאורך זמן. המסגרת המתאימה עבורו עשויה להיות מחלקה סיעודית בעלת רישיון מתאים של משרד הבריאות.
לכן, לפני שמשווים בין טיפול בבית לבין בית אבות, חשוב לברר על איזה סוג של בית אבות מדובר ומהו מצבו הרפואי והתפקודי של האדם.
כאן יש רשימה של כל ההיצע שיש בארץ
מה כולל טיפול באדם מבוגר בבית?
היתרון הגדול ביותר של הטיפול בבית הוא ברור: האדם נשאר בסביבתו המוכרת.
הוא ישן במיטתו, נמצא ליד החפצים המוכרים לו, שומר ככל האפשר על שגרת חייו וממשיך להיות בסביבה שבה חי לעיתים עשרות שנים.
מבחינה רפואית, אדם שמתגורר בבית יכול לקבל שירותים שונים במסגרת הקהילה וקופת החולים. בהתאם למצבו ולשירותי הקופה, אלה עשויים לכלול ביקורי רופא ואחות, טיפול במסגרת יחידה למרותקי בית, שירותי פיזיותרפיה ומקצועות בריאות אחרים, בדיקות ומעקב רפואי ולעיתים גם טיפולים מורכבים יותר.
חשוב עם זאת להבדיל בין טיפול רפואי בבית לבין עצם קיומו של מטפל סיעודי בבית.
מטפל או מטפלת סיעודיים מסייעים בדרך כלל בפעולות היומיום: רחצה, הלבשה, אכילה, ניידות, מעברים, השגחה וסיוע בפעולות בסיסיות אחרות.
אבל מטפל סיעודי אינו רופא ואינו אח או אחות.
משרד הבריאות מדגיש במפורש כי מטפל סיעודי הוא אינו גורם רפואי, ולכן הוא אינו מהווה כשלעצמו חלופה לאשפוז סיעודי כאשר המצב הרפואי מחייב מסגרת כזאת.
זוהי הבחנה קריטית.
אדם יכול לקבל בבית טיפול אישי מצוין במשך 24 שעות ביממה ועדיין לא לקבל את אותה מעטפת רפואית וסיעודית שקיימת במחלקה סיעודית.
ומה לגבי אשפוז בית?
כאן חשוב להוסיף הבחנה נוספת.
בשנים האחרונות התפתח בישראל תחום אשפוז הבית. אשפוז בית אינו זהה לטיפול הרגיל של קשיש המתגורר בבית עם מטפל.
מדובר במסגרת רפואית שבה מטופל שהיה עשוי להזדקק לאשפוז מקבל, במקרים המתאימים, טיפול רפואי בבית תחת אחריות ומעקב של צוות רפואי וסיעודי.
לפי משרד הבריאות, אשפוז בית יכול להתאים, למשל, למטופלים יציבים שאינם זקוקים לניטור רציף של הנשימה או של מדדים חיוניים ושמצבם מאפשר טיפול בטוח בבית. השירות כולל מעורבות של רופא או רופאה ואח או אחות.
לכן כאשר אומרים "אפשר לטפל בו בבית", צריך לשאול למה בדיוק מתכוונים.
יש הבדל בין אדם שמתגורר בבית ומקבל מספר ביקורי רופא או אחות, אדם הנמצא במסגרת יחידה למרותקי בית, ואדם הנמצא באשפוז בית רפואי מסודר.
הטיפול בבית תלוי במידה רבה ביכולת לזהות שינוי
אחד האתגרים המשמעותיים בטיפול בקשיש מורכב בבית אינו בהכרח מתן התרופה עצמה או העזרה ברחצה ובאכילה, אלא זיהוי השינוי במצב הרפואי בזמן.
אצל אנשים מבוגרים, ובמיוחד אצל מטופלים סיעודיים, הידרדרות רפואית אינה תמיד מופיעה באופן דרמטי.
זיהום בדרכי השתן, דלקת ריאות, התייבשות, הפרעה במאזן המלחים, ירידה בלחץ הדם או תופעת לוואי של תרופות עלולים להתבטא בתחילה בירידה בתיאבון, חולשה, ישנוניות, בלבול, שינוי בהתנהגות או ירידה בתפקוד.
בבית, האחריות לזהות את השינוי ולהפעיל את המערכת הרפואית נופלת פעמים רבות במידה רבה על בני המשפחה או על המטפל העיקרי.
במסגרת סיעודית רפואית, לעומת זאת, המטופל נמצא בתוך מערכת שמטרתה לעקוב באופן שוטף אחר מצבו הרפואי והסיעודי.
מה מקבלים בבית אבות רגיל?
בית אבות המיועד לעצמאיים או לתשושים נועד בראש ובראשונה לספק סביבת מגורים מותאמת, תמיכה תפקודית, ארוחות, פעילות חברתית, השגחה וסיוע בהתאם לצורכי הדייר.
אדם "תשוש", על פי החלוקה של משרד הבריאות, הוא אדם שחווה ירידה קלה עד בינונית בתפקודי היומיום ונזקק לעזרה חלקית בפעולות בסיסיות. המסגרת המתאימה עשויה להיות מחלקה לתשושים במעון לזקנים, הפועלת ברישוי משרד הרווחה.
לכן בית אבות רגיל עשוי להיות פתרון מתאים מאוד לאדם שכבר מתקשה לנהל חיים עצמאיים לחלוטין בבית, אך אינו זקוק עדיין לרמת הטיפול של מחלקה סיעודית.
בית אבות כזה אינו בהכרח מסגרת המיועדת לטפל בחולה סיעודי מורכב.
וזו אחת הסיבות לכך שבבחירת מוסד אסור להסתפק במילים "בית אבות". צריך לבדוק לאיזה סוג מטופלים המחלקה מורשית ומהו הרישיון הספציפי שלה.
ומה שונה בבית אבות סיעודי?
בבית אבות סיעודי – ובמונח המקצועי יותר, מחלקה סיעודית במוסד גריאטרי – נקודת המוצא שונה.
כאן לא מדובר רק במקום מגורים המספק עזרה לקשיש, אלא במסגרת המיועדת לאנשים שמצבם התפקודי והרפואי מחייב טיפול ומעקב סיעודי ממושכים.
מוסדות גריאטריים המטפלים באנשים סיעודיים ובתשושי נפש נמצאים תחת דרישות ופיקוח של משרד הבריאות. הפיקוח מתייחס בין השאר לטיפול רפואי, טיפול סיעודי, טיפול תרופתי, תזונה, מקצועות הבריאות, תברואה, תנאי מגורים ואיכות החיים של המטופל.
זהו הבדל מהותי מהטיפול בבית.
במקום שבו נמצא מטפל אחד לצד אדם מבוגר, במוסד סיעודי קיימת מערכת מקצועית רב-תחומית.
בהתאם למחלקה ולצרכיו של המטופל, המעטפת יכולה לכלול רופאים, אחיות, כוח עזר, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, תזונה, עבודה סוציאלית ומקצועות בריאות נוספים.
טיפול תרופתי: בבית האחריות מפוצלת, במוסד היא חלק מהמערכת
ריבוי תרופות הוא תופעה שכיחה בגיל המבוגר.
מטופל עשוי לקבל במקביל תרופות ללחץ דם, סוכרת, מחלות לב, הפרעות שינה, כאבים, מחלות נוירולוגיות ומחלות נוספות.
בבית, בני המשפחה והמטפל נדרשים לעיתים לוודא שהתרופות נרכשות, מסודרות ונלקחות בזמן, כאשר הרופא בקהילה אחראי על ההתוויות והמעקב הרפואי.
במוסד גריאטרי, הבטחת הטיפול התרופתי היא חלק מהמערך שעליו מפקח משרד הבריאות.
עבור מטופל מורכב, ההבדל הזה עשוי להיות משמעותי במיוחד כאשר מתבצעים שינויים במינוני התרופות או כאשר יש צורך לעקוב אחר תגובות ותופעות לוואי.
מניעת פצעי לחץ וטיפול בעור
מטופל שאינו מסוגל לשנות תנוחה באופן עצמאי נמצא בסיכון מוגבר לפתח פצעי לחץ.
המניעה אינה מסתכמת ברכישת מזרן מתאים. היא עשויה לדרוש שינויי תנוחה, בדיקות עור, הקפדה על תזונה, טיפול בלחות ובהפרשות, שימוש באביזרי הפחתת לחץ ומעקב אחר אזורים מועדים.
בבית ניתן בהחלט לבצע טיפול איכותי מאוד, במיוחד כאשר המשפחה והמטפל מקבלים הדרכה מתאימה וקיימת מעטפת מקצועית.
עם זאת, ככל שהמטופל תלוי יותר באחרים וככל שקיימים פצעים קיימים או מצבים רפואיים נוספים, כך גדלה החשיבות של מעקב מקצועי סדיר.
פצע לחץ עמוק הוא אף אחת הדוגמאות שמשרד הבריאות מציין למצבים שעשויים להיכלל בהגדרה של מטופל סיעודי מורכב, הזקוק לרמת טיפול רפואית גבוהה יותר.
תזונה, שתייה וירידה במשקל
אצל קשישים ירידה בתיאבון אינה תמיד בעיה שולית.
היא יכולה להיות קשורה למחלה חריפה, דיכאון, בעיית בליעה, בעיה בחלל הפה, תופעות לוואי של תרופות או הידרדרות כללית.
כאשר אדם מתגורר בבית, בני המשפחה והמטפל הם לרוב הראשונים שמבחינים שהוא אוכל פחות או שותה פחות.
במוסד סיעודי, התזונה היא חלק מהמערכת הטיפולית, ומשרד הבריאות כולל הבטחת תזונה ראויה בין התחומים שעליהם חלות דרישות הפיקוח במוסדות הגריאטריים.
אצל מטופל בסיכון לתת-תזונה, ירידה במשקל או הפרעות בליעה, למעקב הזה עשויה להיות חשיבות רפואית משמעותית.
נפילות וניידות
אחד הסיכונים המשמעותיים בגיל המבוגר הוא נפילה.
אצל מטופל חלש או סיעודי, נפילה יכולה להסתיים בשבר, אשפוז, ירידה נוספת בניידות ולעיתים באובדן נוסף של העצמאות.
בבית ניתן לבצע התאמות רבות: מאחזים, מיטה מותאמת, כיסא רחצה, תאורה טובה, פינוי מכשולים ועזרים לניידות.
אולם חשוב לזכור שהסביבה אינה הגורם היחיד לנפילות. גם ירידה בלחץ הדם, זיהום, תרופות מרדימות, חולשת שרירים ושינויים קוגניטיביים יכולים להגביר את הסיכון.
לכן אצל מטופל מורכב, מניעת נפילות היא גם סוגיה רפואית ולא רק עניין של התאמת הבית.
ומה לגבי דמנציה ותשישות נפש?
גם כאן קיימת הבחנה מקצועית חשובה.
אדם עם ירידה משמעותית בזיכרון, בהתמצאות וביכולת השיפוט, הזקוק להשגחה צמודה, עשוי להיות מוגדר "תשוש נפש".
מחלקה לתשושי נפש היא מסגרת ייעודית בעלת רישיון מתאים של משרד הבריאות.
הצורך בה אינו נקבע רק לפי חומרת בעיית הזיכרון אלא לפי המצב הכולל: היכולת להישאר לבד, הסיכון ליציאה לא מבוקרת מהבית, ההתמצאות, השיפוט, ההתנהגות והיכולת לבצע פעולות בסיסיות.
בחלק מהמקרים ניתן להמשיך טיפול בבית בעזרת השגחה מתאימה. במקרים אחרים ההשגחה הנדרשת הופכת מורכבת מכדי שניתן יהיה לספק אותה בצורה בטוחה לאורך זמן במסגרת הביתית.
ומהו סיעודי מורכב?
חשוב גם לא לבלבל בין מטופל סיעודי לבין מטופל סיעודי מורכב.
מטופל סיעודי מורכב סובל, לצד תלות תפקודית משמעותית, ממצב רפואי המחייב רמה גבוהה יותר של טיפול וניטור רפואי.
משרד הבריאות מציין כדוגמאות מצבים כגון פצעי לחץ עמוקים, בעיות נשימה קשות, טיפול תוך-ורידי מתמשך ומצבים רפואיים מורכבים נוספים. מטופלים אלה מופנים למחלקות לסיעוד מורכב, והמימון והאחריות למערכת זו שונים מאלה של אשפוז סיעודי רגיל.
לכן גם הביטוי "הוא סיעודי" אינו מספיק כדי להחליט על המסגרת.
יש משמעות גדולה לשאלה איזה סוג של סיעוד הוא צריך.
אז האם תמיד עדיף בית אבות סיעודי?
לא.
העובדה שבמוסד קיימת מעטפת רפואית וסיעודית רחבה יותר אינה אומרת שכל אדם שמתקשה בתפקוד צריך לעבור למוסד.
לבית יש יתרונות משמעותיים: סביבה מוכרת, קרבה למשפחה, שגרת חיים אישית ופחות שינוי סביבתי.
משרד הבריאות עצמו מציג את האפשרות להישאר בבית כחלופה שיש לבחון כאשר מצבו של המטופל מאפשר זאת, כאשר קופת החולים יכולה לספק את השירותים הנדרשים וכאשר קיימים בבית מטפל ותמיכה מספקים.
גם אשפוז בית, כאשר הוא מתאים מבחינה רפואית, עשוי להפחית בחלק מהמקרים סיכונים המאפיינים אשפוז מוסדי של אנשים מבוגרים, כגון זיהומים נרכשים, בלבול וירידה תפקודית.
המטרה, אם כן, אינה לבחור בין "בית טוב" לבין "מוסד טוב", אלא להתאים את המסגרת למטופל.
ומתי היתרון של מוסד סיעודי נעשה משמעותי יותר?
ככל שהמטופל הופך תלוי יותר באחרים וככל שמצבו הרפואי מורכב יותר, שאלת המעטפת המקצועית הופכת חשובה יותר.
יש מקום לבחון מחדש את האפשרות של טיפול מוסדי כאשר קיימים, למשל, שילוב של תלות קשה בפעולות היומיום, צורך בהשגחה מתמשכת, ירידה קוגניטיבית משמעותית, בעיות בליעה ותזונה, פצעי לחץ, נפילות חוזרות או מצב רפואי המחייב מעקב תכוף.
אין סימפטום יחיד שקובע בהכרח שהגיע הזמן לעבור למסגרת סיעודית.
ההחלטה צריכה להתבסס על המצב הרפואי והתפקודי הכולל, על יכולת המשפחה והמערכת בקהילה לספק טיפול בטוח ועל רמת הטיפול הנדרשת.
משרד הבריאות מדגיש כי ההחלטה האם אדם יכול להמשיך לקבל טיפול בבית או זקוק לאשפוז צריכה להתחשב בין היתר ביציבותו הרפואית, בצורך בניטור או בטיפול רפואי, ביכולת קופת החולים לספק את השירות בבית ובקיומה של תמיכה משפחתית ומטפל עיקרי.
השאלה אינה רק "מי יהיה איתו?", אלא "מי יטפל בו רפואית?"
זוהי אולי הדרך הפשוטה ביותר להבין את ההבדל.
בבית אפשר לדאוג לכך שאדם מבוגר לא יהיה לבד. ניתן להעסיק מטפל, לקבל עזרה מבני המשפחה ולבנות סביבו מערכת תמיכה טובה מאוד.
אבל נוכחות ליד המטופל אינה זהה לנוכחות של מערכת רפואית וסיעודית.
מטפל סיעודי יכול לזהות שמשהו השתנה, אבל הוא אינו בהכרח מי שמוסמך לאבחן את הסיבה לשינוי.
הוא יכול להזכיר למטופל לקחת תרופות בהתאם להנחיות, אבל אינו מחליט על שינוי הטיפול התרופתי.
הוא יכול לסייע בהאכלה, אבל במקרה של הפרעת בליעה ייתכן שיהיה צורך בהערכה מקצועית.
הוא יכול לסייע בהעברה מהמיטה לכיסא, אבל כשחלה ירידה חדשה בתפקוד, נדרשת לעיתים הערכה רפואית או שיקומית.
בבית, יש צורך להביא את המערכת אל המטופל.
במוסד סיעודי, המטופל כבר נמצא בתוך המערכת.
וזה, מבחינה רפואית, אחד ההבדלים המשמעותיים ביותר בין שתי האפשרויות.
איך מקבלים החלטה נכונה?
לפני שמחליטים האם להשאיר אדם מבוגר בבית או להעביר אותו לבית אבות או למסגרת סיעודית, כדאי לבחון כמה שאלות:
מה רמת העצמאות שלו כיום? האם הוא מסוגל להתנייד? האם הוא שולט על הסוגרים? האם הוא מסוגל לאכול ולשתות בבטחה? האם הוא מתמצא בזמן ובמקום? האם הוא זקוק להשגחה גם בלילה? האם חלה לאחרונה הידרדרות? כמה תרופות הוא מקבל? האם קיימות נפילות חוזרות? האם קיימים פצעי לחץ? ומה קורה כאשר מופיעה בעיה רפואית חדשה?
לא פחות חשובה השאלה מה ניתן בפועל לספק בבית.
משפחה עם מערכת תמיכה רחבה, מטפל מיומן ושירותי קהילה זמינים יכולה להחזיק בבית בבטחה מטופל מורכב יותר מאשר משפחה שבה האדם נמצא שעות רבות ללא השגחה או ללא גישה מהירה לטיפול רפואי.
לכן אין תשובה אחידה שמתאימה לכל המשפחות.
השורה התחתונה: המסגרת צריכה להתאים למצב הרפואי
טיפול בבית, בית אבות ובית אבות סיעודי אינם שלוש גרסאות של אותו שירות.
אלה רמות שונות של מעטפת.
טיפול בבית מאפשר לאדם להישאר בסביבתו המוכרת, כאשר השירותים הרפואיים והסיעודיים מגיעים אליו בהתאם לצורך ולזכאות.
בית אבות לעצמאיים או לתשושים מעניק סביבת מגורים מוגנת יותר, סיוע בתפקוד ומעטפת חברתית וטיפולית, אך אינו שקול למחלקה סיעודית.
בית אבות סיעודי או מחלקה סיעודית מיועדים למטופלים שהתלות התפקודית והמצב הרפואי שלהם מחייבים טיפול ומעקב סיעודי ממושכים במסגרת מפוקחת.
ובמצבים רפואיים מורכבים עוד יותר קיימות מסגרות כמו סיעוד מורכב, שיקום גריאטרי והנשמה ממושכת.
לכן השאלה הנכונה אינה "האם עדיף בית או בית אבות?", אלא:
מהי רמת הטיפול הרפואי והסיעודי שהאדם זקוק לה כיום – והאם ניתן לספק אותה בבית בצורה רציפה, מקצועית ובטוחה?
התשובה לשאלה הזאת היא שצריכה להוביל את בחירת המסגרת.
מאמר זה הוא תוכן מקודם לטובת גולשי אתר הדוקטור.
הכתבה באדיבות דנחי דוד יד לקשיש – טלפון 0522544307
