בואו נדבר על זה!
"אמא, מה זה יחסי מין?", "אבא, איך באים ילדים לעולם?". כולנו מכירים את השאלות הללו בצורות שונות ובגילאים שונים וברוב המקרים אנחנו נאלמים דום, מתחמקים ומובכים. נושא היחסים והמיניות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים אבל הורגלנו לראות בו טאבו חברתי שאיש לא מדבר עליו בגלוי ולכן ברוב המקרים כל אחד מאתנו אסף מידע בהזדמנויות שונות ובנה לו תמונה בראש ובהמשך גם יצר קשרים ויחסים עם אחרים בעזרת אותה תמונה. אז זהו שמצב זה כבר לא קיים!
הילדים של היום יודעים (כמעט) הכל ומה שאינם יודעים, הם יודעים היכן לחפש ולמצוא. נעלמו החסידות ונגמרו הסודות. המסכים הנגישו את הנושא לילדים מגיל צעיר ובאופן ויזואלי וברור לכל. כיום הם חשופים לעשרות סצנות של יחסים ומיניות כמעט בכל תוכנית טלוויזיה וכמובן יכולים להגיע לכל אתר פורנו בלחיצת כפתור. יש בדיחה שמספרת על אב שלוקח את בנו לשיחה רצינית ואומר לו שהגיע הזמן לדבר על סקס. אז הבן עונה: "אבא, מה אתה רוצה לדעת?". הסיטואציה החדשה מקצינה את המבוכה של ההורים וגורמת להם להגיע למצבים לא נעימים בגילאים צעירים יותר ללא יכולת או כלים להתמודד. פעמים רבות החשיפה נעשית גם בנוכחות ההורים והם מנסים להתעלם או לחילופין להגביל את הצפייה אבל אי אפשר לברוח מכך. זה בכל מקום ובכל תוכן ובכל גיל.
אז מה עושים?
1. מודעות, רבותיי, מודעות! – בטוחני שהורים רבים קוראים את דבריי וחושבים בליבם 'אצלי זה לא קורה', 'הבן שלי לא חשוף לתכנים כאלה'. תתעוררו! המספרים מדברים על אחוזי חשיפה מאוד גבוהים בגילאים צעירים. אז סביר שילדיכם כבר חשוף לתכנים מיניים. עליכם להיות מודעים לכך ולחשוב כיצד ניתן לדבר איתו על הנושא ולכוון אותו בהבנה.
2. תיווך ושיחות – כן. עליכם לדבר עם הילדים על מין ויחסים. כל אחד יבחר את הדרך הנוחה לעשות זאת אבל עלינו לשים את הדברים על השולחן ולשוחח עם הילדים כדי לאפשר להם לפרוק ולהרגיש בנוח וכן כדי שנוכל להעביר להם ידע משלנו ולעזור להם. לצערי הרבה מהתכנים מציגים את המיניות באופנים מעוותים, מוקצנים ולא מציאותיים. עלינו המבוגרים מוטלת האחריות והחובה לתת לילדינו את הידע המהימן והמדויק בנושאים אלה. זאת תוך התאמה לגילאי הילדים ויכולת הבנתם.
3. תנו דוגמא חיובית – לא להיבהל! לא התכוונתי שתגיעו רחוק, אבל חשוב מאוד שילדיכם יראו מגע ויחסים כחלק מקשר בריא וכדוגמא ליחסים תקינים בהמשך. רבות המין במסכים מוצג כאקט נפרד ללא רגשות, והדבר מקשה על הילדים לראותו כחלק מקשר תקין ורציף. אז תביעו חיבה זה לזו בנוכחות הילדים, תלטפו ותנשקו במסגרת הסביר. כל הילדים אוהבים לראות שהוריהם אוהבים אחד השני וזה מצוין שיבינו שמגע הוא חלק מכך.
4. סינון ופיקוח – עלינו לנסות לצמצם את מידת החשיפה של ילדינו לתכנים שאינם הולמים את גילם בהקשרים שונים ובכללם בהקשר זה. כדאי לכוון את הילדים לתכנים המתאימים להם ולהימנע מחשיפה לתכנים של מבוגרים (והכוונה לא רק לפורנוגרפיה). ישנן תוכניות רבות בפריים טיים שיש בהן ייצוגי יחסים ומיניות ואינן מתאימות לילדים צעירים. עלינו להסביר לילדים מדוע לא מומלץ שיצפו בתוכניות אלה (עדיף לא לאסור באופן גורף כדי שלא ירגישו שמסתירים מהם ויחשפו דרכים עוקפות לצפייה). בנוסף, יש להסביר להם על הנושא במידה ונחשפו וזה בסדר לומר שזה עניין של מבוגרים ושתגדל תבין. הם לא צריכים לקבל את כל התשובות לכל השאלות באופן מלא ומפורט.
5. אמון ופתיחות – עליכם ליצור תחושה של ביטחון ונוחות לפנות אליכם ולשאול שאלות בנושאים מיניים. מתבגרים רבים אבודים בנושא. הם חשופים לידע מגוון, סותר ומעוות בחלקו והם ישמחו לדעת שיש מבוגר אחראי שיכול לתת להם תשובות ויעזור להם במידת הצורך. עליכם להיות כתובת עבורם. אתם לא רוצים שהם יפנו לגורמים לא מקצועיים ברשת או ישתפו ברגשות ובתחושות אינטימיות אנשים זרים (ולעיתים מסוכנים).
לסיכומו של דבר, תסתכלו על המציאות נכוחה בעיניים פקוחות ועזרו לילדיכם להתמודד עם החשיפה והנגישות למידע בשלבי ילדות שונים תוך קבלת הכוונה וכלים מהמבוגרים האחראים שבאמת רוצים בטובתם ובכך עזרו להם להפוך לבוגרים שיודעים כיצד להביע את רגשותיהם באופן אחראי, נעים ובטוח כי יחסים זה חלק בלתי נפרד מהחיים!
מאת: ד"ר שלי גפן. ד"ר שלי גפן היא מרצה וחוקרת המתמחה ביחסים סביב המסכים. שלי שותפה במרכז "רגעים" ומעבירה הרצאות וסדנאות להורים ולאנשי חינוך ומקצוע לשם שמירה על מקומם כמבוגרים אחראים לצד שיפור היחסים עם דור המסכים.