היפותרמיה: מדריך חדש ומקיף למניעה, זיהוי וטיפול

היפותרמיה היא מצב רפואי המוגדר מסוכן, המתרחש כאשר טמפרטורת הגוף יורדת מתחת ל-35 מעלות צלזיוס.
במצב זה, הגוף מאבד חום מהר יותר משהוא מסוגל לייצר, מה שמוביל לפגיעה במערכות פיזיולוגיות חיוניות ואף למוות. חשוב להכיר את הסכנות, דרכי המניעה והטיפול במצב זה.

היפותרמיה – גורמי סיכון ומצבים מועדים

היפותרמיה עלולה להתרחש במגוון מצבים המשפיעים כולם על סיכון האישי של אדם, למשל חשיפה ממושכת לקור עז, במיוחד בשילוב עם רוח או רטיבות, גם אם בלבוש מתאים. טביעה, או שהות ארוכה במים קרים, לבוש לא מתאים בתנאי מזג אוויר קר מאוד ביחד עם שהייה ממושכת בחוץ, בחקור, וללא לבוש מתאים. ולבסוף, פעילות פיזית בתנאי שטח קשים, ללא ציוד מתאים. קבוצות בסיכון מוגבר כוללות קשישים, תינוקות וילדים קטנים, אנשים תחת השפעת אלכוהול או סמים, אנשים עם מחלות כרוניות ואנשים הסובלים מתת-תזונה.

סימנים וסימפטומים להיפותרמיה

היפותרמיה מתפתחת בהדרגה, וחשוב לזהות את הסימנים המוקדמים:

שלב ראשוני (היפותרמיה קלה):

בשלב זה מספר מאפיינים שיכולים להופיע בנפרד, או ביחד. תחילה, תחושה של רעד גופני בלתי נשלט, קור בידיים וקור ברגליים, אזורים בהם קצות העצבים רגישים לשינוי במצב זה. חיוורון, נשימה מהירה ובלבול קל של הלוקה במצב היפותרמי, וקושי בדיבור. כל אלה, או חלק מהם, הם שלבים ראשונים של היפותרמיה.

שלב מתקדם (היפותרמיה בינונית עד קשה):

שלב מתקדמם יותר של היפותרמיה, כולל הפסקת הרעד, חוסר בקואורדינציה, דיבור לא ברור והתנהגות לא רציונלית, יחד עם זאת, תחושה של ישנוניות ונטיה להירדמות, דופק ונשימה איטיים ועד איבוד הכרה.

מניעה והיערכות בחשש להיפותרמיה

לבוש מתאים לקור:

• שכבות מרובות של בגדים
• כיסוי ראש וצוואר
• כפפות וגרביים חמות
• בגדים אטומים למים ורוח בשכבה החיצונית

קראו עוד כיצד אפשר להימנע מנזקי הקור

הכנה לפעילות בתנאי קור:

• בדיקת תחזית מזג האוויר
• הצטיידות במזון ושתייה חמה
• הכנת ציוד חירום וערכת עזרה ראשונה
• תכנון מסלול ונקודות מחסה
• יידוע אחרים על תוכניות הטיול

טיפול במקרה של היפותרמיה

פעולות מיידיות:

1. העברה למקום מוגן ויבש
2. הסרת בגדים רטובים
3. חימום הדרגתי של הגוף
4. כיסוי בשמיכות חמות
5. הזעקת עזרה רפואית

מה לא לעשות במצב של היפותרמיה!

כאשר אנחנו מזהים שהאדם מולנו סובל מהיפותרמיה, מוטיב הלחץ מתגבר, ולעיתים האנשים שנמצאים בקרבת כאלה שנמצאים במצב היפותרמיה עושים טעויות שפוגעות באדם במקום לעזור לו. קודם כל, אין לתת משקאות אלכוהוליים, אלה פוגעים במנגנוני הגוף שבמילא נמצאים במטב חירום. כתבנו למעלה שיש להתחיל בחימום הדרגתי, ופה עליכם לשים לב לא לחמם את הגוף באופן מהיר מדי, חימום הגוף חייב להיות הדרגתי כדי שהגוף יסתגל מחדש לטמפרטורות גבוהות יותר. לכן, גם אין להניח מקור חום ישיר על העור, החימום חייב להיות הדרגתי. בנוסף, אין לעסות את הגפיים, תנו להם לחזור לזרימת דם רגילה, ולבסוף, אין להרים את האדם שנמצא במצב היפותרמי בצורה פתאומית או מהר מדי.

טיפול רפואי מקצועי

הטיפול הרפואי המקצועי כולל:

• ניטור סימנים חיוניים
• חימום פנימי באמצעות נוזלים חמים
• טיפול בסיבוכים אפשריים
• מעקב אחר תפקוד מערכות הגוף
• טיפול תומך עד להתייצבות המצב

סיכום

היפותרמיה היא מצב רפואי שבו טמפרטורת הגוף יורדת מתחת ל-35 מעלות צלזיוס. טמפרטורת גוף תקינה נעה בדרך כלל בין 36.5 ל-37.5 מעלות צלזיוס. כאשר טמפרטורת הגוף יורדת, הגוף מאבד חום בקצב מהיר יותר מאשר הוא יכול לייצר, מה שמוביל לירידה בטמפרטורה. מצב זה יכול להיות מסוכן ואף קטלני אם לא מטפלים בו כראוי.

השלב הראשון של היפותרמיה מתחיל בדרך כלל עם רעידות בלתי נשלטות. הגוף מנסה לייצר חום על ידי רעידות שרירים. בנוסף, קצב הנשימה עולה, הדופק עולה, וישנה עלייה בלחץ הדם. האדם עשוי לחוות בלבול קל וקושי בדיבור. ככל שטמפרטורת הגוף ממשיכה לרדת, הרעידות עשויות להיפסק והאדם ירגיש עייפות וחולשה קיצונית.

בשלב השני של היפותרמיה, טמפרטורת הגוף יורדת מתחת ל-32 מעלות צלזיוס. האדם עשוי לחוות בלבול קשה, קושי בדיבור, אובדן קואורדינציה, וקשיי נשימה. קצב הלב והנשימה מאטים, לחץ הדם יורד, והאדם עשוי לאבד הכרה. בשלב זה, הגוף מפסיק לייצר חום והוא תלוי לחלוטין במקורות חיצוניים כדי להתחמם.

בשלב השלישי והקשה ביותר של היפותרמיה, טמפרטורת הגוף יורדת מתחת ל-28 מעלות צלזיוס. האדם נמצא במצב של חוסר הכרה, קצב הלב והנשימה איטיים מאוד וחלשים, וייתכנו הפרעות קצב מסכנות חיים. בשלב זה, קיים סיכון גבוה לדום לב ומוות.

נציין כי ילדים קטנים, קשישים ואנשים עם מצבים רפואיים מסוימים, כגון מחלות לב וכלי דם, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח היפותרמיה. במקרה של חשד להיפותרמיה, חשוב לפנות מיד לעזרה רפואית. הטיפול בהיפותרמיה כולל חימום הגוף באופן חיצוני ופנימי, ניטור מדדים חיוניים, ולעיתים אף מתן נוזלים ותרופות.

היפותרמיה היא מצב מסוכן הדורש מודעות ומניעה. הכרת הסימנים המוקדמים וידיעת דרכי הטיפול הנכונות עשויות להציל חיים. חשוב להיערך כראוי לפעילות בתנאי קור ולהקפיד על אמצעי זהירות מתאימים. במקרה של חשד להיפותרמיה, יש לפעול במהירות ולהזעיק עזרה רפואית מקצועית. המידע בתחום ידוע בעולם המחקר כבר שנים רבות, והטיפול הוא שמרני אך יעיל, מעניין לקרוא מאמר שנכתב בשנות ה-60 בנושא, בכתב עת מדעי בנושא היפותרמיה. לא הרבה השתנה ותואם את הנכתב כאמור לעיל.