התקף חרדה- תסמינים, אבחון וטיפול: איך יודעים שיש התקף חרדה? מה הסימנים שאדם עובר התקף חרדה? איך להרגיע חרדה ולחץ? מה התסמינים הגופניים ומה הסימפטומים של חרדה בכלל? חרדה מהווה תגובה רגשית המאופיינת בתחושות של פחד, דאגה ואי-ודאות לגבי עתיד אפשרי.
- דיסתימיה: האם יש לך דיכאון סמוי?
- חמישה סימנים מעידים להתקף חרדה שחשוב שתכירו
- איך להרדם מהר יותר ועוזר לישון טוב בלילה? התה שמסייע לשינה
זוהי תגובה נורמלית והיא משחקת תפקיד חשוב בחיינו, אך ברמות קיצוניות היא יכולה להוות הפרעה המשפיעה על התפקוד השגרתי. ההבנה והזיהוי של התסמינים המאפיינים התקף חרדה יכולים לעזור לאדם לזהות את הבעיה ולפנות לקבלת הטיפול המתאים. התמיכה והאמפתיה מהסובבים גם הם חשובים בתהליך ההתמודדות.
חרדה כוללת תגובות פיזיולוגיות כמו הגברת קצב הלב, הזעה, רעד ועוד, וכן תגובות נפשיות כמו מחשבות מטרידות, קשיי ריכוז והימנעות מפעילויות. גורמים מגוונים כמו מצבי לחץ, פחדים, חוסר ביטחון ואפילו גורמים גנטיים יכולים להשפיע על התפתחותה של חרדה. טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי יכולים לסייע בהפחתת חרדה והשבת האדם לשגרת חיים תקינה.
הפרעות חרדה מוגדרות כמצבים פסיכיאטריים נפוצים ביותר המאופיינים בהתנהגויות מופרזות של פחד, דאגה והימנעות (Arya Ashwani et al., 2011). הפרעות חרדה משפיעות על רבים באוכלוסייה מדי שנה, עם שיעורים גבוהים יותר בנשים (Ouakinin, 2016). חרדה נקשרה לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם.
היא משפיעה על מגוון היבטי חיים כולל תפקוד אקדמי, אישי וחברתי אצל מתבגרים (Hess, 2014). הגורמים של הפרעות חרדה כרוכה במשחק גומלין מורכב של גורמים גנטיים, סביבתיים ונוירוביולוגיים, כולל שיבושים במערכות הסרוטונין והנוראפינפרין (Adwas et al., 2020).
איך יודעים שיש לי התקף חרדה?
איך ניתן לזהות התקף חרדה? כיצד אני יודע שיש לי התקף חרדה? מה התסמינים של ההתקף? ההתקף של החרדה מאופיין בתסמינים פיזיים והתנהגותיים המופיעים במהירות ונוטים להסלים בעוצמתם. אחד מהסימנים הבולטים הוא תחושה מוגברת של פחד או דאגה שלא ברור מה גורם להם. האדם עלול לחוש פחד מדאי גדול מסכנה אמיתית, בתחושבה שהינה ללא סיבה מוחשית. לעיתים האדם חש כאילו הוא עומד להתמודד עם משהו גרוע מאד ולא ברור או חשש שיחווה משהו מסכן חיים.
התסמינים הפיזיים משתנים מאדם לאדם אך יכולים לכלול דפיקות לב מואצות, קושי בנשימה, כאבים בחזה, בחילה, סחרחורת, חנק, קוצר נשימה, כאבים, מצוקה או תסמינים בבטן, נימול, חום בגוף, סחרחורת, עייפות, רעד, זיעה, בעיות שינה, דאגה קיצונית וחיוורון. אלו סימפטומים של חרדה הנובעים משחרור של הורמוני הלחץ כמו אדרנלין. מטרתם היא להכין את הגוף להתמודד עם סכנה.
לחרדה קיימים גם תסמינים נפשיים. בנוסף לתסמינים הפיזיים, התקף חרדה מלווה גם במגוון רחב של תסמינים נפשיים. אלו כוללים: תחושה של ניתוק מהמציאות, פחד מאובדן שליטה, חשש למות, תחושה של אי-שפיות, דאגה קיצונית, תחושה של סכנה או איום, קושי בריכוז, והתמקדות יתר בתסמינים הגופניים. התסמינים הנפשיים יכולים להחמיר את החוויה ולהגביר את תחושת האימה והבלבול.
ההתנהגות של האדם בזמן התקף החרדה יכולה לכלול גם ניסיונות להימנע ממצבים או גירויים שעלולים להעלות אצלו תחושות אלו, או להסתגר ולנתק קשר עם הסובבים. האדם עשוי דווקא לנהוג באופן שונה לחפש דרכים להירגע ולהפחית את עוצמת התסמינים, למשל בעזרת נשימות עמוקות או חיפוש אישור ותמיכה מהסובבים. החרדה היא תגובה נורמלית שמטרתה להזהיר אותנו מסכנה, אך כאשר היא מופיעה בעוצמה קיצונית או מפריעה לתפקוד השגרתי, היא עלולה להצביע על הפרעה שדורשת טיפול.
אם האדם חש התקף חרדה, חשוב לעודד אותו להירגע ולנשום עמוקות. כמו כן, מומלץ להפנותו לקבלת עזרה מקצועית, כגון ייעוץ פסיכולוגי, שיכול לסייע בפיתוח אסטרטגיות להתמודדות יעילה עם החרדה בעתיד כולל טיפול תרופתי.
אבחון רפואי או פסיכולוגי של התקף חרדה
אבחון מדויק של התקף חרדה הוא הצעד הראשון בטיפול יעיל. רופא פסיכיאטר או פסיכולוג מנוסים יבצעו הערכה מקיפה כדי לקבוע אם התסמינים שאתה חווה עולים בקנה אחד עם אבחנה של התקף חרדה.
הערכת הסימפטומים מהווה את השלב הראשון של האבחון. בשלב הראשון באבחון צערך שיחה מפורטת עם המטופל. המטפל ישאל על התסמינים הפיזיים והנפשיים שחווים, תדירותם, עוצמתם והשפעתם על חיי היום-יום. חשוב לתאר לרופא או הפסיכולוג את התחושות בצורה מדויקת ככל האפשר, כולל פירוט של מחשבות, רגשות והתנהגויות הקשורות להתקפים. המטפל יעריך גם את ההיסטוריה הרפואית והנפשית של המטופל, כולל אירועים משמעותיים בחיים שיכלו לתרום להתפתחות החרדה.
אבחנה מבדלת מאבחנות אחרות; רופא פסיכיאטר או פסיכולוג ישקלו אבחנות אחרות שיכולות לגרום לתסמינים דומים, כגון מחלות לב, הפרעות חרדה אחרות, או מצבים רפואיים אחרים. לשם כך, ייתכן שהמטפל יפנה לבדיקות רפואיות נוספות, כגון בדיקות דם או בדיקות לב, כדי לשלול סיבות פיזיות לתסמינים.
ומהם הקריטריונים האבחנתיים? האבחון הסופי יתבסס על הקריטריונים האבחנתיים המוגדרים במדריך האבחון והסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM-5). הקריטריונים הללו כוללים מספר תסמינים שעל המטופל לחוות, וכן את משך הזמן והתדירות של ההתקפים. בנוסף, המטפל ישקול את ההשפעה של ההתקפים על תפקודו של המטופל בחיי היום-יום, כגון בעבודה, בלימודים או במערכות יחסים.
אבחון מדויק של התקף חרדה הוא קריטי לקבלת הטיפול המתאים. אם אתם חווים תסמינים של חרדה, אל תהססו לפנות לעזרה מקצועית. רופא פסיכיאטר או פסיכולוג יכולים לסייע לך להבין את הסיבות להתקפי החרדה ולפתח אסטרטגיות להתמודדות איתם.
איך לטפל בחרדה?
ומהו הטיפול האפשרי לטיפול בהתקפי חרדה? הטיפול בחרדות יכול לכלול מגוון שיטות, כגון טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), טיפול תרופתי או שילוב של שניהם. הבחירה בשיטת הטיפול המתאימה תתבסס על חומרת התסמינים, ההיסטוריה הרפואית והעדפותיו האישיות של המטופל.
גישות הטיפול כוללות פסיכותרפיה, טיפול תרופתי (למשל, SSRIs), או שילוב של שניהם . חרדה משפיעה גם על תהליכי קבלת החלטות, שעשויים להיות מתווכים על ידי מעגלים עצביים חופפים המעורבים בלמידת פחד ובחירה כלכלית. ככל שהמחקר מתקדם, הבנת צורות החרדה השונות והשפעותיהן נותרה חיונית לאסטרטגיות מניעה וטיפול יעילות (Shaughnessy & Johnson, 2018).
חרדה היא מצב נפשי נפוץ שניתן לטפל בו ביעילות. קיימים מגוון רחב של טיפולים שנועדו להפחית את עוצמת החרדה, לשפר את איכות החיים ולסייע לאנשים לחיות חיים מלאים יותר.
הטיפול הפסיכולוגי הוא הבסיס לטיפול בחרדה. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הוא אחד הטיפולים היעילים ביותר, והוא מתמקד בשינוי דפוסי מחשבה והתנהגות שליליים הקשורים לחרדה. טיפולים נוספים כמו טיפול בחשיפה הדרגתית, טיפול במינדיפולנס וטיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) יכולים אף הם להיות יעילים.
תרופות נוגדות חרדה יכולות לסייע בהפחתת התסמינים הפיזיים והנפשיים של החרדה. חשוב לציין כי תרופות אינן פותרות את הבעיה מהשורש, אלא מספקות הקלה סימפטומטית. לכן, הן משמשות לרוב בשילוב עם טיפול פסיכולוגי.
בנוסף לטיפול הפסיכולוגי והתרופתי, קיימים טיפולים משלימים שיכולים לתרום לשיפור המצב הרגשי הכללי ולשליטה בחרדה. טיפולים אלו כוללים: יוגה, מדיטציה, טאי צ'י, דמיון מודרך, רפלקסולוגיה ותזונה נכונה. טיפולים אלו מסייעים להרפיה, להפחתת מתח ולשיפור המודעות העצמית.
