האם החלומות והסיוטים שלך מנסים להזהיר אותך?

כולנו מכירים את התחושה המטרידה בה אנחנו מתעוררים בבהלה, הלב דופק במהירות והזיעה מכסה את גופנו. סיוט. החוויה הלא נעימה הזו יכולה להשאיר אותנו במתח וחרדה גם הרבה אחרי שפקחנו את העיניים. במשך זמן רב התייחסנו לסיוטים כאל תופעה שלילית בלבד, הפרעה בשינה שצריך להיפטר ממנה. אבל מה אם נספר לכם שהם בעצם מנגנון תקשורת פנימי חשוב?

מחקרים חדשניים מציעים שסיוטים הם הרבה יותר מ"סתם" חלומות רעים. הם למעשה שפה סודית שהתת-מודע שלנו מדבר בה, דרך להאיר באור זרקורים את הבעיות הרגשיות והפסיכולוגיות שמטרידות אותנו במהלך היום. הפחדים, החרדות והדאגות הנסתרות שלנו מוצאים את דרכם החוצה בחלומות הללו, ומתריעים על מצוקות שלא תמיד אנו מזהים במודע.

הבנה נכונה של סיוטים יכולה להיות כלי עוצמתי. במקום להתעלם מהם, נוכל ללמוד מהם. כשהם חוזרים, הם איתות שמשהו דורש תשומת לב, בין אם מדובר בלחץ בעבודה, קונפליקט בין-אישי, או טראומה ישנה. פענוח האזהרות הללו הוא הצעד הראשון לקראת שיפור המצב הרגשי שלנו, והמאמר הזה יסביר בדיוק איך לעשות את זה.

סיוטים (Nightmares) מוגדרים כחלומות מרובי מועדים, ממושכים וזכורים היטב, הכוללים תוכן דיספורי קיצוני, לרוב תוך איום על הישרדות, ביטחון או שלמות פיזית (Stefani & Hogl, 2021). סיוטים נחשבים לחוויות לא נעימות הגורמות למצוקה קלינית משמעותית. בעוד ששכיחות סיוטים אקראיים נעה בין 35% ל-45% באוכלוסייה הכללית, השכיחות של סיוטים כרוניים נמוכה יותר, בין 2% ל-8% (Stefani & Hogl, 2021). עם זאת, שכיחותם גבוהה באופן משמעותי אצל אנשים עם הפרעות פסיכיאטריות, ומגיעה עד ל-70% אצל מטופלים עם הפרעות אישיות או הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) (Stefani & Hogl, 2021).

הקשר להפרעות פסיכיאטריות

סיוטים שכיחים במיוחד בקרב אנשים עם הפרעות פסיכיאטריות, ובפרט עם PTSD והפרעות מצב רוח. סקירה שיטתית מצאה כי סיוטים שכיחים יותר פי שניים לפחות בקרב אנשים עם הפרעות מצב רוח או הפרעות פסיכוטיות מאשר בקרב אנשים בריאים (Akkaoui et al., 2020). סיוטים לא רק מופיעים יחד עם הפרעות פסיכיאטריות, אלא עשויים גם להיות מנבאים מוקדמים להופעתן של חוויות פסיכוטיות, PTSD והפרעות שינה (Akkaoui et al., 2020).

לדבר עם הסיוטים שלנו

אם נתבונן בסיוטים החוזרים כהזדמנות לשוחח עם עצמנו, נוכל להשתמש בתכנים ובסיוטים כהזדמנות לתת תשומת לב, דאגה, טיפו ומענה רגשי לעצמנו. מעבר לאירועי דחק-סטרס ורגש שלילי, קיימים גורמים נוספים המנבאים את הופעת הסיוטים וחומרתם (Rek et al., 2017). בין גורמים אלו נכללים:

• דאגה : דאגה היא סגנון קוגניטיבי המאופיין בחשיבה חוזרת ונשנית על אירועים שליליים עתידיים. מחקרים מצביעים על כך שמחשבות שליליות ומחזוריות אלו, במיוחד לפני השינה, מזינות תוכן חלומות שלילי ומגבירות את הסיכוי לסיוטים (Rek et al., 2017).
• דיסוציאציה (Dissociation): תיאוריה אחת מציעה שחוויות דיסוציאטיביות, כמו דפרסונליזציה, הן "מנגנון בריחה פסיכולוגי" המופעל על ידי טראומה (Rek et al., 2017). במהלך שינת ה-REM, המנגנונים המוחיים האחראים לבקרת רגשות מדוכאים פחות פעילים, מה שמוביל ל"התפרצות" של חוויות רגשיות מודחקות, ועלול לגרום לסיוטים (Rek et al., 2017).
• חוויות דמויות-פסיכוזה: התוכן של חוויות פסיכוטיות, כגון מחשבות פרנואידיות והזיות, עלול להופיע מחדש בחלומות בהתאם ל"השערת ההמשכיות", הקובעת שחלומות משקפים את חוויות החיים הבוערות (Rek et al., 2017). מחקרים מצביעים על שכיחות גבוהה של סיוטים אצל מטופלים עם חוויות פסיכוטיות, כאשר מצוקה מסיוטים קשורה לחומרת התסמינים הפסיכוטיים (Rek et al., 2017).

קשר להתנהגות אובדנית

סיוטים קשורים באופן עצמאי לסיכון מוגבר לפגיעה עצמית והתאבדות (Akkaoui et al., 2020). מטופלים הסובלים מסיוטים תכופים מראים ציוני אובדנות גבוהים יותר והיסטוריה של ניסיונות התאבדות (Akkaoui et al., 2020). נמצא כי שילוב של נדודי שינה וסיוטים קשור באופן מובהק לסיכון מוגבר לניסיונות התאבדות אצל מטופלים עם סכיזופרניה. עם זאת, יש להבדיל בין שכיחות הסיוטים לבין המצוקה שהם גורמים: נמצא כי המצוקה הקשורה לסיוטים, ולא שכיחותם, קשורה לחומרת ההפרעה הפסיכיאטרית (Akkaoui et al., 2020).

טיפול שאינו תרופתי, במיוחד טיפול בחזרת הדמיון (Imagery Rehearsal Therapy), נחשב יעיל במיוחד לטיפול בהפרעת סיוטים (Stefani & Högl, 2021). טיפול זה הראה שיפורים משמעותיים בהפחתת סיוטים, נדודי שינה ותסמינים כמו פרנויה ומצוקה רגשית (Stefani & Högl, 2021).

ולכן בסיכומו של דבר סיוטים אינם רק תופעה של שינה, אלא משמשים מראה לתהליכים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים וכהזדמנות לצמיחה, שינוי וטיפול. הם שכיחים באופן ניכר אצל אנשים עם הפרעות נפשיות ומהווים גורם סיכון עצמאי להתנהגות אובדנית. הבנת הקשר בין סיוטים למצוקה נפשית פותחת דלתות להערכה וטיפול טובים יותר, ומדגישה את החשיבות בבדיקת נושא הסיוטים כחלק מההיסטוריה הרפואית של המטופל. מחקרים נוספים נדרשים על מנת לבדוק האם טיפול בסיוטים יכול לשפר גם את ההפרעה הפסיכיאטרית הבסיסית. אם אתם חשים מצוקה, קושי, סיוטים, מועקה רגשית פנו לרופא המשפחה או לגורם מטפל לקבלת מענה רגשי ו/או תרופתי בהקדם. זיכרו כי הפתרונות מצויים כיום בזמינות ונגישות לציבור והמצוקה הרגשית ניתנת לטיפול.

מקורות

Akkaoui, M. A., Lejoyeux, M., d’Ortho, M. P., & Geoffroy, P. A. (2020). Nightmares in Patients with Major Depressive Disorder, Bipolar Disorder, and Psychotic Disorders: A Systematic Review. Journal of Clinical Medicine, 9(12), 3990. https://doi.org/10.3390/jcm9123990

Albanese M, Liotti M, Cornacchia L, Mancini F. Nightmare Rescripting: Using Imagery Techniques to Treat Sleep Disturbances in Post-traumatic Stress Disorder. Front Psychiatry. 2022 Apr 4;13:866144. doi: 10.3389/fpsyt.2022.866144. PMID: 35444578; PMCID: PMC9013762.

Stefani, A., & Högl, B. (2021). Nightmare Disorder and Isolated Sleep Paralysis. Neurotherapeutics, 18, 100–106. https://doi.org/10.1007/s13311-020-00966-8

Rek, S., Sheaves, B., & Freeman, D. (2017). Nightmares in the general population: Identifying potential causal factors. ץ Social Psychiatry and Psychiatric Epidemiology, 52, 1123–1133. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28712041/