חרדה היא מחלה ותופעה נפשית שמשפיעה באמצעות פחד, מהמחשבה שאנחנו לא נהיה בשליטה בסיטואציות חברתיות. המחשבה שיש משהו – אירוע שיכול להלחיץ אותנו גורמת לנו להתבלבל ולגמגם.
מחקרים שנערכו על ידי קופת חולים כללית מראים שבכל רגע נתון בין 5% ל-10% מהעולם סובלים מחרדה ברמות שונות. נתונים של 3 קופות החולים הגדולות בישראל מעלים כי 7.5% מהאוכלוסיה בישראל נוטלת תרופות נוגדות חרדה.
נפגשנו עם אורי פוקס, מומחה ומנהל קליניקה לטיפול בחרדות ודיכאונות כדי שיעזור לנו לזהות את תסמיני החרדה הפופולריים ואיך לא להיכנס לחרדה כשאנחנו מזהים סימנים שהיא באה "לבקר" ולתקוף אותנו.
למה חשוב להכיר את תסמיני חרדה?
כמו שראינו מהמחקרים, לא מדובר בתופעה נדירה, ולכן קיימים סיכויים גבוהים שמישהו מאיתנו יחווה תסמיני חרדה גבוהים וחשוב שנדע לזהות אותם ולדעת שמדובר בכאבים ובסימפטומים שאינם מסכנים את החיים שלנו ואינם רומזים על בעיות רפואיות כרוניות או קשות. עם זאת, עוצמת תסמיני החרדה עלולה לגרום לנו להסתגר בבית, להימנע ממפגשים חברתיים ולפגוע באופן קשה מאוד בשגרת החיים.
היכרות עם התסמינים והכלים לדעת איך להתמודד איתם יכולים לסייע לנו למתן את השפעתם עלינו ולחיות את חיינו לצד החרדה והתסמינים.
לחץ מוגבר, מחשבות שמתרוצצות בראש, דופק מואץ, לחץ בחזה, מתח בשרירים ועוד אלה תסמינים בולטים ונפוצים במסגרת התקפי חרדה שונים.
לחץ ומתח מוגבר
אחד התסמינים המוכרים הנובעים מחרדה הוא לחץ נפשי ומתח מוגבר. בין אם אנחנו בעבודה, ברחוב או בחופשה בחו"ל, בלי הודעה מוקדמת וללא סיבה אמיתית אנחנו חווים מתח מוגבר ולחץ קיצוני. הרגשה שכל רגע יקרה משהו שיפגע בנו, שנידבק במחלה או שיגיע טלפון מפקיד הבנק על צ'ק שחזר או הוראת קבע שלא כובדה.
התרוצצות של מחשבות
סימן אחר המעיד על חרדה הוא מצב שהמוח שלנו לא נותן לנו מנוחה. במקום להיות רגועים ולחוות את הרגע בכל מקום שאנחנו נמצאים, המוח שלנו משדר לנו שהוא במקום אחר, המחשבות שלנו מתרוצצות סביב מצב כלכלי טעון שיפור, סביב פחד מכישלון בעבודה או מטיול שאנחנו מתכננים. במקום להנות מהרגע, אין לנו מנוחה, אין לנו את השקט הנפשי להנות. מה יהיה אם תפרוץ מלחמה, איך הילדים שלי יסתדרו אם חלילה אהיה חולה ועוד.
דופק מואץ
התקף חרדה שבא לידי ביטוי בדופק לב מהיר או דופק מואץ יכול בהחלט להיות מלחיץ בגלל החשש שאולי מדובר בהתקף לב. אנחנו יכולים להרגיש דופק מהיר כתסמין של התקף חרדה בכל מקום שאנחנו נמצאים, בכל זמן ובלי קשר למצב הבריאות הפיזי האמיתי שלנו.
מה שמלחיץ במיוחד בקשר לדופק הלב שלנו הוא שהתקף חרדה למעשה נגרם בגלל "תקלה". בגוף שלנו יש מערכת המתריעה בפנינו כאשר אנחנו עומדים בפני איום או סכנה באמצעות תסמינים. התקפי חרדה נגרמים למעשה בגלל תקלה במערכת ההתרעה ומייצרת סימנים להתגונן מול סכנה, גם כאשר אין סכנה מולנו.
לכן התקפי חרדה מתסכלים מאוד כיוון שהם משפיעים על שגרת החיים שלנו למרות שלמעשה אין סיבה לכך. כאשר מדובר בדופק מהיר החשש והתסכול גדולים יותר כי מדובר בלב שלנו והמחשבה שהלב שלנו לא מתפקד כמו שצריך מלחיצה הרבה יותר מאשר זיעה שאנחנו מרגישים או חוסר שקט וחוסר יכולת לישון כמו שצריך.
לחץ בחזה
כאשר הגוף שלנו מרגיש איום (גם אם בצורה שגויה כשאין איום אמיתי, כאמור), הוא נדרך ומבצע פעולות המגבירות את המוכנות למצבי חירום. לחץ בחזה, כמו תסמינים אחרים, נגרם ממצב החירום ומתחושת האיום שהגוש שלנו מפרש. גם לחץ דם גבוה, דופק מהיר וזרימה מהירה בנוסף לתחושת הפחד מביאים ללחצים בחזה ולהרגשה שמשהו מאוד לא בסדר קורה לי בגוף.
מתח שרירים
כאשר הגוף שלנו מרגיש לחץ ותחושת איום מהסביבה, אחד האינסטינקטים שלנו הוא למתוח את השרירים בגוף כדי להגן על עצמנו מפני פציעה, חבלה וגרימת כאב. לכן כאשר אנחנו בהתקף חרדה או לאחריו, אנחנו נרגיש שרירים מתוחים בעמוד השגרה, בירכיים, בקרסוליים ובידיים.
אפשר לחיות חיי שגרה ללא חרדות?
הפחד מהחרדה יכול להגיע למצב כל כך עוצמתי שאנחנו נימנע מכל סיטואציה שבה החרדה עלולה להתקיף אותנו. המצב הזה גורם לחוסר רצון להתקדם בעבודה, לוותר על מציאות זוגיות, להימנע ממפגשים חברתיים ופשוט להישאר בבית ולהתנתק מכל מה שקורה מחוץ לבית.
אבל אנחנו לא צריכים לבטל את עצמנו מפני החרדה ואין סיבה שרמת החיים שלנו תיפגע כי אנחנו לא רוצים להיתקל בתסמיני החרדה כשאנחנו לא מוכנים.
בזכות עולם הרפואה הקליני, כמו גם החידושים האחרונים בעולם בריאות הנפש והפסיכולוגיה, ניתן כיום לקבל טיפול מקצועי וכלים מותאמים אישית לכל מטופל ומטופלת למתן את התסמינים, להבין שמדובר בהתקף ולא במצב רפואי פיזי אמיתי ושהוא יעבור תוך מספר דקות, ולאחריו נוכל להמשיך את היום שלנו כרגיל מבלי לברוח הביתה, ובלי להיכנס ללחץ נפשי ומתח שפוגע ברמת ואיכות החיים שלנו.
