מה זה גזלייטינג ואיך לזהות אותו?

מה זה גזלייטינג? מה השיטות שלו, השפעותיו ומטרותיו? אילו סימני אזהרה ודרכי התמודדות עימו יש?

פסיכולוגיה
מהו גזלייטינג וכיצד לזהות אותו? אילוסטרציה: אתר הדוקטור.

מהי התופעה של גזלייטינג מתחום הפסיכולוגיה והבריאות? מה ההגדרה של גסלייטינג Gaslighting? ההגדרה של המונח הוא תופעה מורכבת של מניפולציה וערעור מציאות. המונח "גזלייטינג", שמקורו במחזה "אורות הגז" ובסרט המבוסס עליו, מתאר צורה מתוחכמת של מניפולציה פסיכולוגית שבה אדם אחד (הגזלייטר) מנסה לערער את תפיסת המציאות של אדם אחר (הקורבן), לגרום לו לפקפק בזיכרונו, בתחושותיו ובשפיותו. בעוד שהמונח היה מוכר בעבר בעיקר בהקשר של מערכות יחסים אינטימיות, השימוש בו התרחב עם הזמן והוא מתייחס כיום למגוון רחב של מצבים, כולל יחסים משפחתיים, מקומות עבודה ואף במסגרות רפואיות ופוליטיות.

מקור והתפתחות המושג

המונח "גזלייטינג" נטבע בהשראת המחזה והסרט "Gas Light", שם בעל מנסה לשגע את אשתו על ידי שינוי פרטים קטנים בסביבתם והתעקשות שהיא טועה או מדמיינת. התנהגות זו נועדה לבודד אותה, להפוך אותה לתלויה בו ולערער את אמינותה בעיני אחרים. עם השנים, המושג חדר לשיח הפסיכולוגי הפופולרי ולשפה היומיומית, והפך לכלי לתיאור מניפולציה דומה במגוון רחב של מערכות יחסים. לאחרונה, אף הופיע המושג "גזלייטינג רפואי" לתיאור מצבים בהם אנשי צוות רפואי מבטלים או דוחים את תלונותיהם האמיתיות של מטופלים ללא הערכה נאותה.

שיטות פעולה של גזלייטינג

גזלייטינג מתבצע באמצעות מגוון טקטיקות מניפולטיביות שמטרתן לערער את ביטחונו העצמי של הקורבן ואת אמונו בתפיסת המציאות שלו. בין השיטות הנפוצות ניתן למנות הכחשה בה הגזלייטר מכחיש אירועים או דברים שאמר או עשה, למרות שהקורבן זוכר אותם בבירור. בנוסף שיטה נוספת היא הטעיה. הגזלייטר מספק מידע שקרי או מטעה כדי לבלבל את הקורבן ולגרום לו לפקפק בזיכרונו. הקטנת ערך היא כזו בה הגזלייטר מבטל או מקטין את חשיבות רגשותיו וחוויותיו של הקורבן, וגורם לו להרגיש שהוא מגזים או רגיש מדי. הסטת נושא כחלק מהתופעה היא מצב בו כאשר הקורבן מנסה לדון בבעיה, הגזלייטר משנה את הנושא או מאשים את הקורבן. בידוד הוא חלק נוסף בו הגזלייטר מנסה לבודד את הקורבן מחברים, משפחה וממקורות תמיכה אחרים כדי להגביר את תלותו בו. הכפשה היא מצב בו הגזלייטר מפיץ שקרים או רכילות על הקורבן כדי לפגוע במוניטין שלו בעיני אחרים. הכחשה עם רציונליזציה היא מצב בו הגזלייטר מכחיש התנהגות בעייתית אך מספק הסברים "הגיוניים" כדי להצדיק אותה.

האשמת הקורבן היא טקטיקה מרכזית בגזלייטינג, שבה הגזלייטר מסרב לקחת אחריות על מעשיו ומטיל את האשמה על הקורבן. במקום להודות בטעות או לדון בבעיה, הגזלייטר הופך את הקורבן לנושא האחריות לכל הקונפליקטים והרגשות השליליים. שיטה זו כוללת הסטת אחריות, הפיכת היוצרות כך שהקורבן נראה כתוקפן, ושימוש במילים מטעות שמטות את האשמה אל הקורבן.

האשמה מתמדת מערערת את ביטחונו העצמי של הקורבן וגורמת לו לפקפק בתפיסתו ובהחלטותיו. הקורבן מתחיל להאמין שהוא הבעיה ואחראי לכל מה שמשתבש, מה שמחליש אותו והופך אותו לתלוי יותר באישורו של הגזלייטר. טקטיקה זו גם מונעת דיון אמיתי בבעיה המקורית, שכן הקורבן עסוק בהגנה על עצמו ובהבנת מה עשה לא בסדר, בעוד הגזלייטר מסיט את המוקד מהתנהגותו שלו.

השימוש בהאשמה חוזרת ונשנית יוצר אצל הקורבן תחושת אשמה גם כשאין לו סיבה אמיתית לכך. הוא מתחיל להאמין שהוא מעיק, בעייתי או לא מספיק טוב, מה שמחזק את שליטת הגזלייטר במערכת היחסים. דוגמאות לכך כוללות האשמת הקורבן ברגישות יתר, בפרובוקטיביות, בנוקשות או בחוסר הבנה כאשר הוא מביע תסכול או דעה שונה.

במהותה, האשמת הקורבן היא כלי יעיל בידי הגזלייטר לערער את תחושת המציאות של הקורבן, להסיט את האחריות ולשמר שליטה במערכת היחסים. הקורבן, שמתחיל להאמין שהוא הבעיה, הופך פגיע יותר למניפולציות נוספות מצד הגזלייטר.

מטרות והשפעות הגזלייטינג

מטרתו העיקרית של הגזלייטינג היא להשיג שליטה על הקורבן על ידי ערעור תחושת המציאות שלו והפיכתו לתלוי בגזלייטר לצורך אישור ותיקוף. לאורך זמן, הקורבן עלול להתחיל לפקפק בזיכרונו, בתפיסותיו ובתבונתו, מה שמוביל לירידה בביטחון העצמי, חרדה, דיכאון ואף תלות מוחלטת בגזלייטר. במקרים קיצוניים, גזלייטינג ממושך עלול לגרום לקורבן לתחושת "התמוטטות עצבים" ואף למחשבות אובדניות.

היבטים פסיכולוגיים וחברתיים

ישנן גישות פסיכואנליטיות המקשרות גזלייטינג למנגנוני הגנה כמו השלכה והפנמה, כאשר הגזלייטר משליך תכנים נפשיים לא מודעים על הקורבן, והקורבן מפנים אותם. עם זאת, גישות אלו סופגות ביקורת על היותן לא מבוססות מדעית.

מבחינה חברתית, גזלייטינג יכול להיות מושפע מאי-שוויון כוחות ומסטריאוטיפים מגדריים, גזעיים ואחרים. מחקרים מצביעים על כך שנשים ומיעוטים עלולים להיות פגיעים יותר לגזלייטינג בשל נורמות חברתיות המערערות על סמכותם ותחושת הביטחון שלהם.

גזלייטינג במערכות יחסים שונות

במערכות יחסים אינטימיות גזלייטינג משמש ככלי לשליטה רגשית, כאשר המתעלל מנסה להגדיר את תחושת המציאות של הקורבן כדי לשמור על כוח ועליונות.ביחסי הורים וילדים הורים מתעללים עלולים להשתמש בגזלייטינג כדי לערער את תחושת המציאות של ילדיהם, במיוחד במקרים של הורים נרקסיסטיים או חסרי אמפתיה.

במקום העבודה גזלייטינג יכול להתבטא בניסיונות של עמיתים או ממונים לערער את ביטחונם העצמי של עובדים אחרים, לפגוע במוניטין שלהם ולסכל את התקדמותם המקצועית. במסגרות רפואיות "גזלייטינג רפואי" מתרחש כאשר אנשי צוות רפואי מבטלים או מזלזלים בתלונות המטופל, לעיתים בשל בורות, הטיה סמויה או פטרנליזם רפואי.

מהם סימני אזהרה ודרכי התמודדות עם גזלייטינג?

זיהוי סימני גזלייטינג הוא הצעד הראשון בהתמודדות עם התופעה. סימנים אלו כוללים תחושה מתמדת של בלבול וספק עצמי, תהייה תדירה האם אתם "משוגעים", התנצלות תכופה, תחושה שמשהו לא בסדר אך אי יכולת להצביע עליו, שקרים והכחשות מצד האדם השני, וניסיון לשכנע אתכם שאחרים משקרים או טועים לגביכם.

התמודדות עם גזלייטינג דורשת בראש ובראשונה הכרה בכך שאתם חווים מניפולציה. חשוב לבטוח בתחושותיכם ובזיכרונכם, לתעד אירועים, ולחפש תמיכה מאנשים חיצוניים ואמינים. במקרים רבים, התרחקות מהאדם המבצע את הגזלייטינג היא הדרך הבריאה ביותר להגן על עצמכם ולשקם את תחושת המציאות והביטחון העצמי.

חשוב להבין שגזלייטינג אינו תמיד תוצאה של כוונה זדונית מודעת. לעיתים, הוא נובע מהטיות לא מודעות וממבנים חברתיים ותרבותיים מושרשים. במיוחד בהקשר הרפואי, גזלייטינג יכול לנבוע מבורות, מהטיות סמויות כלפי אוכלוסיות מסוימות או מתרבות פטרנליסטית. לכן, המאבק בגזלייטינג דורש לא רק התמודדות אישית אלא גם שינוי מערכתי הכולל העלאת מודעות, הכשרה מתאימה לאנשי מקצוע וקידום שוויון וכיבוד הדדי בכל תחומי החיים.

תחושה מתמדת של בלבול וספק עצמי

אחד הסימנים המוקדמים והבולטים לגזלייטינג הוא תחושה מתמשכת של בלבול וחוסר ודאות לגבי אירועים, שיחות ואפילו תחושותיכם. אתם עלולים למצוא את עצמכם תוהים אם הזיכרון שלכם אמין, אם אתם מפרשים דברים נכון, או אם התגובות הרגשיות שלכם מוצדקות. תחושה זו נובעת מהמאמצים השיטתיים של הגזלייטר לערער את אמונכם בתפיסת המציאות שלכם, מה שמוביל לתחושת חוסר יציבות פנימית וקושי לסמוך על עצמכם.

תהייה תדירה האם אתם "משוגעים"

ככל שהגזלייטינג מתמשך, אתם עלולים להתחיל לתהות אם אתם מאבדים את שפיות דעתכם. כאשר הגזלייטר מתעקש שדברים לא קרו או שהזיכרון שלכם שגוי באופן עקבי, אתם עלולים להתחיל להאמין שאולי באמת יש בעיה בתפיסה שלכם. פחד זה יכול להיות מטריד מאוד ולגרום לכם להסתגר ולנסות להבין לבד "מה באמת קרה", במקום לחפש תמיכה חיצונית.

התנצלות תכופה גם כשאינכם בטוחים שעשיתם משהו לא בסדר

קורבנות גזלייטינג מוצאים את עצמם מתנצלים לעיתים קרובות, גם במצבים שבהם הם לא בטוחים שעשו משהו רע. הצורך המתמיד לרצות את הגזלייטר ולמנוע קונפליקטים גורם להם לקחת אחריות על דברים שאינם באשמתם. התנהגות זו נובעת מהפחד מפני תגובתו של הגזלייטר ומהרצון לשמור על שלום, גם במחיר של תחושת צדק עצמי.

תחושה שמשהו לא בסדר אך אי יכולת להצביע עליו

לעיתים קרובות, קורבנות גזלייטינג חווים תחושה עמומה של מצוקה ואי נוחות במערכת היחסים, אך מתקשים להסביר במילים מה בדיוק מטריד אותם. הם מרגישים שמשהו "לא בסדר", אך כאשר הם מנסים לנתח את האירועים, הם נתקלים בהכחשות ובהטלת ספק מצד הגזלייטר, מה שמקשה עליהם לגבש תמונה ברורה של המתרחש.

שקרים והכחשות עקביים מצד האדם השני

סימן מובהק לגזלייטינג הוא כאשר האדם השני משקר באופן עקבי לגבי אירועים, הבטחות או שיחות שהתקיימו. הוא מכחיש דברים שאמר או עשה, ומתעקש שהזיכרון שלכם שגוי. התנהגות זו מערערת את אמינותו של הגזלייטר בעיני הקורבן, אך במקביל גורמת לקורבן לפקפק בזיכרונו שלו עצמו.

ניסיון לשכנע אתכם שאחרים משקרים או טועים לגביכם

גזלייטרים מנסים לעיתים קרובות לבודד את קורבנותיהם על ידי הטלת ספק באנשים הסובבים אותם. הם עשויים לומר דברים כמו "הם מקנאים בך", "הם מנסים להסית אותך נגדי", או "אל תאמין להם, הם לא יודעים על מה הם מדברים". מטרה זו היא לנתק את הקורבן ממקורות תמיכה חיצוניים ולהפוך אותו לתלוי יותר בגזלייטר.

התמודדות עם גזלייטינג: הכרה וביטחון עצמי

הצעד הראשון והקריטי בהתמודדות עם גזלייטינג הוא לזהות את התופעה ולהבין שאתם חווים מניפולציה. חשוב להתחיל לבטוח בתחושותיכם הפנימיות ובזיכרונכם, גם אם האדם השני מנסה לשכנע אתכם אחרת. נסו להיזכר באירועים ובשיחות באופן עצמאי או בעזרת תיעוד (אם קיים), ולתת תוקף לתחושותיכם.

תיעוד וחיפוש תמיכה חיצונית

תיעוד של אירועים, שיחות ותגובות יכול לעזור לכם לשמור על תחושת מציאות ברורה ולערער על הכחשותיו של הגזלייטר. בנוסף, חשוב מאוד לחפש תמיכה מאנשים חיצוניים ואמינים – חברים, משפחה, או אנשי מקצוע. שיתוף אחרים במה שאתם חווים יכול לספק לכם נקודת מבט חיצונית ותיקוף לתחושותיכם.

הצבת גבולות ברורים והתרחקות

לאחר שזיהיתם את הגזלייטינג, חשוב להציב גבולות ברורים עם האדם המבצע אותו. זה יכול לכלול הגבלת האינטראקציה, סירוב להשתתף בוויכוחים מעגליים והבהרה שלא תקבלו עוד את הכחשותיו והאשמותיו. במקרים רבים, הדרך הבריאה ביותר להגן על עצמכם היא ליצור מרחק פיזי ורגשי מהאדם המבצע את הגזלייטינג, ובמקרים קיצוניים אף לסיים את הקשר.

פנייה לעזרה מקצועית

התמודדות עם גזלייטינג יכולה להיות מאתגרת וטראומטית. פנייה לעזרה מפסיכולוג או מטפל יכולה לספק לכם כלים ואסטרטגיות להתמודדות, לעבד את החוויות ולשקם את תחושת הביטחון העצמי והמציאות שלכם. טיפול יכול לעזור לכם להבין את דפוסי ההתנהגות של הגזלייטר ולפתח דרכים בריאות יותר ליצירת קשרים בעתיד.

כתבות באותו עניין