מחקר חדש מוכיח : מידע שתואם לתפיסת עולמנו מתויג אוטומטית כמדויק
מחקר חדש, שופך אור על האופן שבו תהליכים מנטליים מהירים ולא רצוניים מתרחשים כאשר אנו נחשפים להצהרות התואמות או נוגדות את תפיסת העולם שלנו. המחקר, פרי שיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב והאוניברסיטה העברית בירושלים, ופורסם בכתב-העת Social Psychological and Personality Science, מתאר איך הנטייה של אנשים להישאר מושרשים בתפיסת עולמם נתמכת באמצעות "רפלקסים" קוגניטיביים אוטומטיים.
צוות המחקר כלל את ד"ר מיכאל גלעד, ראש המעבדה לחקר חברה, קוגניציה ומוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב; מורן סלע, דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' ענת מריל, ממחלקת מדעי הקוגניציה באוניברסיטה העברית בירושלים.
המדענים הישראלים מצאו שהנבדקים אישרו את הדיוק הדקדוקי של הצהרות פוליטיות, טעמים אישיים ונושאים חברתיים מהר יותר כאשר המשפטים תאמו את דעתם האישית וזאת על אף שהדעה של הנבדקים הייתה לא רלוונטית כלל לביצוע המטלה עצמה.
בסדרת ניסויים, החוקרים ביקשו מהנבדקים להגיב למספר הצהרות, כמו "האינטרנט הפך את האנשים לבודדים יותר" או "האינטרנט הפך אנשים לחברותיים יותר" ולקבוע, מהר ככל האפשר, אם הדקדוק של המשפט היה מדויק או לא. בסוף הניסוי, הנבדקים נשאלו אם הם מסכימים עם כל הצהרה שהופיעה בשלב הקודם. הממצאים הראו כי נבדקים היו מהירים יותר בזיהוי הדיוק הדקדוקי של ההצהרות עמן הסכימו, דבר המראה על תהליכים קוגניטיביים אוטומטיים ומידיים של אישוש העמדות שלנו.
ד"ר גלעד: "על מנת לקבל החלטות מושכלות, אנשים צריכים להיות מסוגלים לשקול את היתרונות והחסרונות של דעות שונות. הנטייה המידית והאוטומטית לקבל הצהרות התואמות את השקפת העולם שלנו עלולה לפגוע ביכולתנו לחשוב על דברים בצורה הגיונית וביקורתית. מחקרים עתידיים יכולים לבחון כיצד גורמים אחרים, כגון מצבי לחץ או השקפות ליברליות או שמרניות משפיעים על נטייה זו לאשש את העמדות שלנו באופן אוטומטי".