בישראל, בדומה למדינות רבות, ישנה מגמה לשלב ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת חינוך רגילה במקום להוציאם למערכת חינוך מיוחדת נפרדת, כפי שהיה נהוג בעבר. מגמה זו לשילוב מעוגנת בחוק החינוך המיוחד, התשמ"ח-1988 ובהמלצות של ועדת דורנר, הכוללות בחירה של ההורים במסגרת החינוכית הרצויה.
בנתונים שפרסמה הלמ"ס נבחן היבט מסוים במימוש העקרונות האלה – באיזו מידה עוברים התלמידים ממסגרות מיוחדות למסגרות רגילות במערכת החינוך.
ממצאי מעקב אחר ילדים שלמדו בגיל 5 בגן לחינוך מיוחד
לשם כך נערך מעקב אחר ילידי 2004 שלמדו בגיל 5 בגן לחינוך מיוחד (בתש"ע), כדי לבדוק באילו מסגרות לימוד הם השתלבו שש שנים לאחר תחילת המעקב (בתשע"ו). שאלה זו נבחנה לפי מאפייני רקע שונים כגון מין, יישוב מגורים, רמת ההשכלה של האם ועוד. הנתונים מבוססים על קבצים מנהליים של משרד החינוך.
מו הממצאים ניכר כי רוב הילדים (61%) בני 5 (ילידי שנת 2004) שלמדו בגנים לחינוך מיוחד (להלן: חנ"מ) בשנה"ל תש"ע (2009/10) למדו במסגרת מיוחדת גם כעבור שש שנים – בשנה"ל תשע"ו (2015/16). השאר למדו בכיתה רגילה: כ-14% מהם קיבלו שירותי שילוב ו-25% למדו בכיתה רגילה ולא קיבלו משאבים מיוחדים.
נמצא כי מבין ילידי שנת 2004 שלמדו בגיל 5 בגן לחינוך מיוחד בתש"ע (2009/10) – רובם (61%) למדו במסגרת מיוחדת גם כעבור שש שנים. עוד עולה כי רק 39.8% מהם למדו בתשע"ו בדרגת כיתה התואמת את גילם (כיתה ו). כמו כן נמצא כי בחינוך הערבי רובם המכריע (75.8%) למדו במסגרת מיוחדת בתשע"ו (2015/16), ואילו בחינוך העברי אחוז זה נמוך יותר משמעותית (57.6%).
בפיקוח הממלכתי קרוב לשני שלישים (62.9%) מהם למדו במסגרת מיוחדת בתשע"ו, לעומת 49.5% בפיקוח הממלכתי-דתי ו-47.4% בפיקוח החרדי. נמצא גם כי בבני ברק ובבית שמש רובם למדו בתשע"ו בכיתה רגילה (66.7% ו-54.2%, בהתאמה). לעומת זאת, בשאר הערים שנבדקו, רובם למדו במסגרת מיוחדת. אחוזי התלמידים שנשארו בתשע"ו במסגרת מיוחדת נעים בין 55.8% באשדוד ל-66% בירושלים ובתל אביב-יפו.
צפיפות בכיתות ביישובים עניים
הנתונים מצביעים על כך שהשכיחות הגבוהה ביותר של תלמידים בכיתה רגילה כעבור שש שנים הייתה ביישובים שבאשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים 2-1 (40.8% למדו בכיתה רגילה ועוד 11.4% קיבלו שירותי שילוב בכיתה רגילה). שכיחות התלמידים בתוכנית השילוב יורדת ככל שהאשכול החברתי-כלכלי נמוך יותר. באשכולות הגבוהים 8-7, 19.6% מהילדים קיבלו שירותי שילוב כעבור שש שנים, לעומת 11.4% בלבד באשכולות הנמוכים 2-1.
עוד עולה כי האחוזים הגבוהים ביותר של תלמידים שלמדו גם בתשע"ו במסגרת מיוחדת היו בקרב בעלי פיגור בינוני (98.2%), שיתוק מוחין / נכות פיזית קשה (83.8%) ואוטיזם (81.1%). בנוסף, ככל שעולה רמת ההשכלה של האם, אחוז הילדים שלמדו בתשע"ו במסגרת מיוחדת נמוך יותר. יותר ממחצית (53%) מהילדים שלמדו בגן מיוחד בתש"ע ורמת השכלת אימם על-תיכונית או גבוהה, למדו בתשע"ו בכיתה רגילה. זאת לעומת כשליש מהילדים (31.6%) שרמת השכלת אימם נמוכה מתיכונית.
רובם המכריע (76.8%) של הילדים שהתחילו ללמוד בגן לחינוך מיוחד בגיל 3 למדו גם בתשע"ו במסגרת מיוחדת, לעומת פחות ממחצית מהילדים (47.7%) שהתחילו ללמוד בגן לחינוך מיוחד בגיל 5.