מחקר חדש מראה כי עקב השינויים הטכנולוגיים התרחש שיפור בתחושת הנוסעים הערבים בנתב"ג.
פרופ' באדי חסייסי, ממובילי המחקר, קובע: "שימוש נרחב בחידושים טכנולוגיים בבידוק ביטחוני בזירת שיטור יביא לשיפור בעמדותי
אזרחי ישראל הערבים סובלים מאפליה במשך שנים במגוון תחומי החיים. אחד מהתחומים בהם מדווחים אזרחי ישראל הערבים בפרט וערבים בכלל על אפליה היא בבידוק המוגבר בנמל התעופה בן גוריון. מחקר באוניברסיטה העברית אשר התקיים על רקע תמורות שהתרחשו באמצע העשור האחרון בהליך הבידוק הביטחוני בנתב"ג לרבות הפעלה רחבה של מכונות שיקוף חדשות מעלה כי עקב כך חל שיפור בתחושות של הנוסעים הערבים עקב אפליה.
נמל התעופה בן גוריון מהווה מוקד רגיש המצוי תחת איום ביטחוני מתמיד מחשש לפיגוע ובשל הסיכון הגדול לפגיעה באנשים רבים בטיסה והנזק התיירותי והכלכלי והתדמיתי שמים במערכת הביטחון דגש על נושא הבטחון בו. לכן, נוסעים בנמל תעופה בן גוריון, בעיקר ממוצא ערבי, נדרשים על פי עדותם לעבור בידוק ביטחוני הכרוך לעתים קרובות בבדיקות קפדניות ופולשניות שעלולות להפוך את התהליך לחוויה פוגענית.
בשיתופה וסיועה של חטיבת הביטחון בנתב"ג, נבדק הליך הבידוק הביטחוני בנמל התעופה לפני טיסה לחו"ל, במחקר אקדמי בהובלת הפרופסור באדי חסייסי, ד"ר טל יונתן זמיר וד"ר גלי פרי מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית ופרופ' יורם מרגליות מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, המחקר בחן את הליך הבידוק הביטחוני בנמל התעופה לפני ולאחר יישום הרפורמה האחרונה והחדשה יחסית. המחקר מצוי בשלביו האחרונים טרם פרסומו בכתב עת מדעי. בעבודתם המחקרית המדענים הניחו שהליכי הבידוק הכוללת פתיחת הכבודה של הנוסעים ובידוק ידני של המזוודות מעוררת תגובות שליליות וקשות, בעיקר בקרב הנוסעים הערבים. בנוסף, הניחו המדענים שפעולת הבידוק הידני למזוודות הנוסעים תגרור פגיעה משמעותית בהערכתן של קבוצת הנוסעים הערבים את לגיטימיות והוגנות הבדיקה הביטחונית.
פרופ' חסייסי מציין כי "הבידוק בנתב"ג בנוי על מעגלי אבטחה. תלונות הנוסעים שנבחנו במהלך המחקר כללו גם הטרוניה על הבידוק בשער, אבל המסה הגדולה של התלונות נגעו לבידוק הפולשני בתוך הטרמינל עצמו – בייחוד בעת פתיחת מזוודות בפרהסיה לנוסעים ערבים. זו הייתה נקודת הרתיחה העיקרית. חוויית הבידוק בשער קשה, אין ספק, אל לנו להתעלם ממנה, היא קיימת גם במחסומים בשטחים, אבל המחקר שלנו בחר להתמקד בשטח הטרמינל כדי לדמות ככל הניתן סיטואציה שמזכירה מפגש של שוטר ואזרח".
המחקר נערך על רקע השינויים הטכנולוגיים המשמעותיים שחלו באמצע העשור האחרון, כולל הפעלה רחבה של מכונות שיקוף חדשות של העבודה של הטסים לחו"ל– כשהציפייה היא ששימוש במכונות חדשות אלה יצמצם את המגע בין הבודקים הביטחוניים לנוסעים וכי מזוודותיהם לא יבדקו באופן גלוי לציבור. פרופ' חסייסי ציין כי במחקרם בדקו המדענים האם הרפורמה בשיטת הבידוק הביטחוני בנתב"ג שיפרה את עמדותיהם של הנוסעים הערבים ביחס להוגנות מערך הבידוק והבודקים הביטחוניים בנתב"ג, והאם היא אכן הובילה לשיפור ברמת האמון שהנוסעים הערבים רוכשים למערך הבידוק הביטחוני.
על מנת לבחון את ההשפעה של רפורמת הבידוק הביטחוני, נערך סקר נוסעים בשני שלבים באזור הדיוטי פרי בנתב"ג, לפני עזיבת הנוסעים לחו"ל את ישראל ולאחר שהנוסעים עברו את ה"ריבוע" (כינוי לאזור שבו נבדקו המזוודות). השלב הראשון בוצע בחודשי יולי-אוגוסט 2013, לפני טרם הטמעת מערכת הבידוק החדשה. השלב השני התבצע שנתיים אחרי ההטמעה המלאה של מערכת הבידוק, בחודש אוגוסט 2015. מדובר במערך מחקר דמוי-ניסויי אשר "מנצל" שינויים שמתרחשים באופן טבעי בתהליך הבידוק בשדה התעופה. השאלות הוצגו לנוסעים ערבים בלבד, והן התייחסו באופן כללי לבידוק בשדה ולא, למשל, רק לבדיקה שעברו בשער הכניסה בלבד, זירה בעייתית משל עצמה.
הסקר הוכיח כי הימנעות משימוש בפרקטיקות בידוק פוגעניות תרמה להשפעה חיובית על עמדות הנוסעים הערבים כלפי הבודקים הביטחוניים בפרט ומערך האבטחה בכלל. מאידך, הסקר הראה שלמעט השינוי לגבי פתיחת המזוודות של הנוסעים, שאר פרקטיקות הבידוק (כמו בדיקה במקום נפרד/בידוד, מספר השאלות שנשאלו בבידוק, מספר הבודקים שטיפלו בנוסעים) לא השתנו לאחר הרפורמה. תוצאות הבדיקה העלו שהנוסעים הערבים אשר השתתפו בסקר לאחר יישום הרפורמה התאפיינו בעמדות חיוביות יותר בהשוואה לנוסעים הערבים שהשתתפו בסקר טרם יישום הרפורמה, בהתייחס לאמון במערך הביטחון, הוגנות הבודקים הביטחוניים והוגנות מערך הבידוק הביטחוני בנתב"ג. בהמשך הניתוח נוצרה התאמה בין נוסע ערבי שנפתחה מזוודתו לפני הרפורמה לבין נוסע ערבי החולק מאפיינים דומים ("התאום" שלו) אולם לא נפתחה מזוודתו במהלך הבידוק. הממצאים הראו כי הלגיטימציה בבידוק הביטחוני בקרב נוסעים ערבים שנפתחה מזוודתם לפני הרפורמה עמד על 66% בעוד המדד בקרב נוסעים "תאומים" עלה ל-84% אחרי הרפורמה. "פער זה משקף את האפקט הנקי ("נטו") של הרפורמה כאשר יש לנו שליטה על המאפיינים השונים של הנוסעים לפני ואחרי הרפורמה", קובע פרופ' חסייסי.
ד"ר חסייסי מסכם כי "בהתבוננות רחבה יותר, אנחנו מציעים ששימוש נרחב בחידושים טכנולוגיים בבידוק ביטחוני בשדות תעופה או בזירת השיטור יביא לשיפור בעמדותיהם של אזרחים, בייחוד קבוצות מיעוט. מצד שני, אסור להזניח את היחס והמגע האנושי. חשוב שבמקביל להשקעה בטכנולוגיה בבידוק הביטחוני ניקח בחשבון גם את הגורם האנושי באינטראקציות רגישות מעין אלה".