מה ההגדרה של בריאות נפשית? מה המאפיינים שכלולים בבריאות הנפש? אילו היבטים הופכים לאדם ליותר בריא ברוחו? לבריאות הנפש – הגדרה המשתנה לפי נקודת המבט המחקרית והמקצועית הרלוונטית. הבנת ההגדרה של בריאות הנפש על פי מדענים ועל פי מה שנהוג לחשוב כדיעה רווחת בציבור, יכולה לסייע לעמוד על ההיבט שיש הסבורים שהוא החשוב ביותר בחיינו. זאת בשל השפעתה של בריאות הנפש על גופנו ועל תפקודנו.
ההגדרה של בריאות נפשית נותרה מושא לוויכוח בין מדענים, רופאים, פסיכיאטרים ורופאים, ללא הסכמה ברורה. בעוד שההגדרה של ארגון הבריאות העולמי מדגישה רווחה ופרודוקטיביות (Galderisi et al., 2015), יש הטוענים שגישה זו היא בעייתית מכיוון שהיא עשויה לא להסביר מצבי חיים מאתגרים ( Galderisi et al., 2017). נקודות מבט שונות על בריאות הנפש כוללות מודלים סטטיסטיים, רפואיים ותרבותיים (Qualls, 2002). מדענים הציעו הגדרות חלופיות המתמקדות בהגדרה של בריאות הנפש ככרוכה במימוש עצמי, שליטה ואוטונומיה (Galderisi et al., 2015), או שילוב קריטריונים ביו-רפואיים ותרבותיים (Palumbo & Galderisi, 2020).
המושג בריאות נפשית מושפע מערכי תרבות ומדתיות (Hackney & Sanders, 2003). יש הטוענים להבחנה בין בריאות הנפש להפרעות נפשיות (Scheid & Brown, 2009). להיעדר הגדרה סטנדרטית יש השלכות על המחקר, המדיניות והפרקטיקה ( John-Langba, 2022), אשר מדגיש את הצורך בדיאלוג נוסף ובניית קונצנזוס בשטח בכל הנוגע להגדרה זו.
בריאות הנפש היא מושג בעל שטחות מגוונות. הוא הוגדר ופורש בדרכים שונות על ידי מדענים וחוקרים מדיסציפלינות שונות. מאמר זה מתאר את ההגדרה של בריאות נפשית, תוך שימת דגש על מורכבותה ואת נקודות המבט המגוונות התורמות להבנתנו אותה.
נקודת המבט של ארגון הבריאות העולמי
ארגון הבריאות העולמי לצד מוסדות בריאות אחרים בעולם מספק הגדרה של בריאות הנפש כמצב של רווחה שבו אדם מממש את היכולות שלו, יכול להתמודד עם הלחצים הרגילים של החיים, יכול לעבוד בצורה פרודוקטיבית ופורה, ומסוגל לתרום לקהילה שלהם. הגדרה זו מדגישה את בריאות הנפש כיותר מסתם היעדר הפרעות נפשיות; הוא כולל מצב חיובי של רווחה נפשית ותפקוד מעשי כמו בהיבטים חברתיים ותעסוקתיים (Manwell et al., 2015).
רווחה פסיכולוגית ורגשית
חוקרים בתחום הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה מגדירים לעתים קרובות בריאות נפשית במונחים של רווחה רגשית ופסיכולוגית. פרספקטיבה זו מדגישה את היכולת לנהל רגשות, ליצור ולשמור על מערכות יחסים ולהסתגל לשינויים ולמצוקות. רווחה רגשית נחשבת למרכיב מכריע בבריאות הנפש. היא משפיעה על האופן שבו אנשים תופסים את עצמם ואת יכולתם לתפקד בחיי היומיום.
גורמים חברתיים וסביבתיים
סוציולוגים וחוקרי בריאות הציבור מדגישים את השפעתם של גורמים חברתיים וסביבתיים על בריאות הנפש. גישה זו שמה דגש על ההשפעה של גורמים חברתיים כגון מצב סוציו-אקונומי, חינוך ותמיכה קהילתית על בריאותו הנפשית של האדם. מדענים טוענים שלא ניתן להבין את בריאות הנפש במלואה מבלי להתחשב בהקשר החברתי הרחב יותר שבו אנשים חיים, הסביבה החברתית האנושית – האינטר-פרסונלית (Alegria et al., 2023).
השפעות ביולוגיות וגנטיות
בבחינת הגדרת בריאות הנפש, מנקודת מבט ביו-רפואית, המושג קשור לעיתים קרובות לגורמים ביולוגיים וגנטיים. מדעני מוח ופסיכיאטרים חוקרים את המבנה והתפקוד של המוח, את רמות הנוירוטרנסמיטורים והנטיות הגנטיות כדי להבין מצבי בריאות נפשיים.
הגדרת בריאותנו הנפשית לפי גישה זו מדגישה את חשיבותם של תהליכים ביולוגיים בהשפעה על בריאות הנפש, אם כי לרוב היא משולבת עם נקודות מבט פסיכולוגיות וחברתיות להבנה מקיפה יותר.
גישות משלבות – אינטגרטיביות
מדענים כיום דוגלים בגישות אינטגרטיביות המשלבות גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים להגדרת בריאות הנפש. מודל ביו-פסיכו-סוציאלי זה מכיר בכך שבריאות נפשית מושפעת ממארג גומלין מורכב של גורמים שונים. לפי גישה משולבת זו, התערבויות יעילות חייבות להתייחס למימדים מרובים של חייו של הפרט.
מומחים מתחומים שונים, מדענים ובעלי מקצוע מתחומים שונים מגדירים בריאות נפשית דרך עדשות שונות, המשקפות את המורכבות והאופי הרב-גוני של המושג. להלן כמה נקודות מבט מתוך מחקרים בתחומים השונים:
הגדרות מגוונות אלו מדגישות את המורכבות של בריאות הנפש ואת החשיבות של התחשבות במספר נקודות מבט כדי לפתח הבנה מקיפה.
ההגדרה של בריאות הנפש היא מורכבת ורבת פנים, וכוללת ממדים רגשיים, פסיכולוגיים, חברתיים וביולוגיים. חוקרים מתחומים שונים תורמים נקודות מבט מגוונות, תוך שימת דגש על החשיבות של הבנה הוליסטית של בריאות הנפש. הכרה במשחק הגומלין בין גורמים אלה חיונית לפיתוח התערבויות יעילות בבריאות הנפש וקידום רווחה כללית.
מה המאפיינים של בריאות נפשית?
לאור חקר המונחים הקיימים ייתכן וההגדרה הממצה של בריאות נפשית צריכה להתייחס למאפיינים המרכיבים אותה מהיבט של פסיכולוגיה חיובית. בבחינה זו נבחן את הרכיבים החיוביים הכלולים בבריאות נפש מאוזנת ובריאה וביניהם:
- יכולת להתמודד עם אתגרי החיים היומיומיים מתבטאת ביכולת לנהל משימות שגרתיות ולהתמודד עם לחצים יומיומיים. הללו כוללים ניהול זמן, קבלת החלטות ופתרון בעיות באופן יעיל.
- תחושת רווחה רגשית וחברתית מתייחסת להרגשה כללית של שביעות רצון Well Being או סיפור מהחיים (Diener et al., 1985) וכן אושר בחיים. היא כוללת יכולת ליהנות ממערכות יחסים, תחביבים ופעילויות שונות.
- היכולת ליצור ולשמור על מערכות יחסים בריאות היא מרכיב חשוב בבריאות נפשית. זה כולל יכולת לתקשר באופן יעיל, להביע אמפתיה ולפתח קשרים משמעותיים עם אחרים.
- התנהגות מסתגלת ותפקוד תקין בחברה מתבטאים ביכולת לעמוד בציפיות חברתיות ולהתנהג באופן מקובל בסביבות שונות. זה כולל יכולת לעבוד, ללמוד ולתפקד במסגרות חברתיות שונות.
- היכולת לממש את הפוטנציאל האישי קשורה לתחושת צמיחה והתפתחות אישית. זה כולל הצבת מטרות, עבודה לקראתן ותחושת סיפוק מהישגים.
- תחושת משמעות ומטרה בחיים מספקת כיוון ומוטיבציה. היא מתבטאת בתחושה שלחיים יש ערך ושהאדם תורם לעולם בדרך כלשהי.
- גמישות מחשבתית והתמודדות עם שינויים מאפשרות הסתגלות למצבים חדשים ובלתי צפויים. זה כולל יכולת לשנות דפוסי חשיבה ולהתאים התנהגות בהתאם לנסיבות משתנות.
- איזון רגשי ויכולת לווסת רגשות מתבטאים ביכולת לחוות מגוון רגשות ולנהל אותם באופן בריא. זה כולל יכולת להתמודד עם רגשות קשים ולשלוט בתגובות רגשיות.
- דימוי עצמי חיובי ומציאותי מתבטא בתפיסה מאוזנת של החוזקות והחולשות האישיות. זה כולל קבלה עצמית והערכה עצמית בריאה.
- היעדר הפרעות נפשיות משמעותיות המשבשות את התפקוד הוא מאפיין חשוב של בריאות נפשית. זה לא אומר שאדם בריא נפשית לא יחווה לעולם קשיים נפשיים, אלא שהוא מסוגל להתמודד איתם באופן יעיל ולשמור על תפקוד תקין ברוב הזמן.
