דברים שרואים מכאן, לא רואים משם

דברים שרואים מכאן, לא רואים משם: כיצד לווסת את החשיפה של הילדים לתמונות ולאירועים קשים המופיעים בתקשורת

רובנו הישראלים צרכנים כבדים של חדשות ועדכונים. בישראל יש מהדורת חדשות בכל שעה עגולה ברדיו, יש תוכניות אקטואליה וחדשות משעה חמש אחר הצהריים ועד שתיים עשרה בלילה וכמובן עדכונים שוטפים באתרי החדשות באינטרנט ובפלאפונים למעוניינים.

טלוויזיה וחדשות. צילום: מערכת פורטל הדוקטור- בריאות ורפואה.
טלוויזיה וחדשות. צילום: מערכת פורטל הדוקטור- בריאות ורפואה.

מדינת ישראל מתנהלת תחת איום ממשי במשך כל שנות קיומה וכולנו גדלנו למציאות זו ולכן משתפים פעולה עם כל התרעה, אזעקה או מבזק חדשות המבשר רעות.
במציאות זו, רובנו מקפידים להתעדכן בחדשות בדרכים מגוונות כגון גלישה באתרים חדשותיים במשך היום או פתיחת הטלוויזיה ברגע שמגיעים הביתה לפנות ערב. הבעיה היא שרובנו לא מודעים לנוכחותם של הילדים בסיטואציה ולמראות שהם נחשפים אליהם בזמנים אלה.

החדשות הן תוכן אקטואלי למבוגרים העוסק באירועים אמיתיים מחיי היומיום ומאפשר לנו לקבל מידע ופרשנות אודות אירועים שונים בכדי להבין את המציאות ולדעת להתנהל בה. לעיתים האירועים בחדשות טרגיים או שליליים, לפעמים הם כוללים תמונות קשות של פצועים או הרוגים ואלה התמונות שנשארות חקוקות בזיכרונם של הילדים.

ילדינו הרכים אינם מסוגלים להכיל תמונות קשות בגילאים צעירים. הם מתקשים להפריד בין מציאות לבין בדיון, הם מאמינים לכל מה שהם רואים והחשיפה לתמונות כאלה עלולה לגרום לתופעות לוואי קשות, כגון: פחדים, חוסר שינה, חוסר אמון באנשים ועוד. בנוסף, הם עלולים לתפוס את המציאות באופן שבו היא מוצגת על המרקע כי הם חסרים ביכולת הסינון, הביקורת והניסיון הנדרשים להבנת המידע באופן הולם.

הורים רבים נוטים לפתוח את המקלט ולהתעדכן באירועי היום אך אינם מודעים לעובדה שילדיהם מצויים בסביבה ונחשפים לתמונות הנראות על המרקע. הם לא חושבים איך נתפס אדם שרוף בעיניים של ילד או איך נראות גופות שכובות ומכוסות על המרקע מהפיגוע. הם לא חושבים מה חושב ילד למראה אדם כבול בידיו הנלקח בכוח על ידי שוטרים ומוצא מביתו לעיני משפחתו. הם לא מתייחסים למשמעות הבכי קורע הלב המועבר במרקע מסיקור לוויה של אדם אהוב.

אז מה עושים? לא רואים?? לא מתעדכנים?? בפירוש לא!
עלינו לצמצם את מידת החשיפה של הילדים לתמונות ואירועים קשים. ישנם גילאים צעירים שבהם כדאי ועדיף למנוע מהילדים את המראות הקשים. לכן כדאי לצרוך חדשות בשעות יותר מאוחרות, בהן הילדים כבר ישנים ואינם נוכחים בחשיפה לאירועים.
לצד זאת, במקרים שבהם נחשפו הילדים לאירועים קשים, עלינו לדבר איתם על הדברים: עלינו להסביר להם מה משמעות האירוע בגובה העיניים שלהם, עלינו לתווך להם את המציאות הקשה בהסבר מרגיע וחיובי, עלינו להסביר להם שיש אנשים רעים בעולם אבל אנחנו כאן כדי להגן עליהם ולפרש להם את התמונות הקשות במילים רכות ולא להשאיר אותם לבדם עם המראות. כך אולי נוכל להמשיך ולשמר את הנאיביות והתמימות היפה של הילדות, לפני שיצטרכו להתבגר ולראות נכוחה את המציאות.

מאת: ד”ר שלי גפןד”ר שלי גפן הינה מרצה ותיקה בתקשורת (במכללה למינהל, אוניברסיטת תל אביב ובאונ’ פתוחה). בימים אלה סיימה את כתיבת הדוקטורט בנושא המשפחה והתקשורת. מעבירה הרצאות/סדנאות וייעוץ לילדים, הורים ואנשי חינוך במציאות התקשורתית כיום.