השתלטות האס אם אסים על חיינו

השתלטות המסרונים על החיים
פעם, לא ממש מזמן, פרצו הפלאפונים לתודעה והביאו עמם בשורה חדשה של זמינות ללא מגבלה של מקום או זמן. בתחילת הדרך אנשים לא הבינו לשם מה עליהם להיות זמינים ונגישים ורבים לא רכשו מכשירים סלולריים. עם הזמן התופעה החלה להתרחב ולכבוש קהלים רבים ומגוונים שהחלו לעשות שימוש בזמינות לצורכי עבודה, קשר עם הילדים ועוד. כיום זה נשמע מגוחך לחשוב איך נוכל לחיות בלי המכשירים, שהפכו להיות איבר תותב בגופנו ומנהלים את חיינו?

מאז המצאת הפלאפון, נוספו פונקציות רבות ומגוונות המציעות שירותים שונים למשתמשים, מהעברת הודעות, דרך שליחת מיילים, העלאת תמונות וסרטונים ועד ניהול שיחות בסקייפ. הטלפון החכם מאפשר לנו להיות מחוברים לעולם ולנהל את חיינו בכף ידנו בפשטות ובקלות. כיום כמעט לכל ילד יש טלפון חכם והוא צמוד אליו 24 שעות ביממה (כן, כולל בלילות…). בעבר ניתן היה למדוד זמני גלישה באינטרנט באופן מוגדר. כיום אין אפשרות לענות על שאלה זו כי הילדים מחוברים כל הזמן (גם בזמן בית הספר) ויכולים לגלוש בכל רגע נתון.

אחת ההמצאות החדשניות של הפלאפון הנייד, הוא הוואטסאפ ובעיקר הקבוצות בוואטסאפ. לכל אחד מאתנו יש עשרות קבוצות שהוא משתייך אליהן ומכותב לאינספור מסרונים מדי יום: יש קבוצות עבודה, קבוצות של חברים (במעגלים שונים), קבוצות של הכיתה והגן, קבוצות של המקובלים והלא מקובלים, קבוצות מחאה וקבוצות תמיכה ועוד היד נטויה…הילדים מקבלים ושולחים אלפי מסרונים ביום (!), בזמן שהם בביה”ס, בבית, במפגש חברתי, בגינה ועוד. חיינו מנוהלים על ידי קבוצות המעבירות לנו מידע, משתפות אותנו באירועים חשובים, מבקשות עזרה ומתייעצות בסוגיות הרות גורל.

הורים רבים מוצאים את עצמם חסרי אונים למול מבול ההודעות היומיות המועברות לילדיהם ואינם מסוגלים להתעדכן, לפקח, להזהיר או להסביר כיצד להתנהל במציאות וירטואלית זו. הורים רבים מתלוננים שהילדים לא עוזבים את המכשיר והמכשיר לא מפסיק לצפצף ובסוף מתפלאים שלילדים יש קושי להתרכז בשיעורים או יכולת להיות באמת עם המשפחה/חברים.

אז איך מנהלים חיים ויחסים במבול ההודעות והוואטסאפים?
ראשית עלינו להבין שזו המציאות שלנו ושל ילדינו ואין טעם להלחם בה או לעצור אותה. כל עוד אפשרנו לילדינו לרכוש מכשיר טלפון חכם, עלינו להבין שזו אחת מתופעות הלוואי שלו (כן, מותר לנו להחליט לא לקנות טלפון בגילאים צעירים או לרכוש טלפון שרק מוציא ומקבל שיחות). שנית, עלינו לחשוב (לבד/בזוג או במסגרת המשפחה) מה המחיר האישי והמשפחתי של השימוש בפלאפונים (לא עלויות בכסף..)? תתפלאו לשמוע תשובות מאוד מעניינות מצד הילדים ובעיקר המתבגרים לשאלה. בהתאם למחיר יש לקבוע מה נרצה לשנות ועל מה נרצה לוותר כדי להפחית את המחיר.

ניתן למשל להגדיר זמני שימוש וזמני איכות (משבע בערב לא משתמשים בפלאפון כדי להתארגן ולהיות ביחד בזמן ארוחת הערב), ניתן להחליט על השתקה של קבוצות שונות כדי שהפלאפון לא יצלצל כל רגע ונוכל לעשות דברים אחרים בזמן שהוא בסביבה. אגב, יש להכיל את ההורים בהגדרה זו (נאה דורש – נאה מקיים). לסיכומו של דבר, כולנו חלק מהמציאות הוירטואלית הכוללת ערוצי תקשורת רבים ומגוונים, אך ביכולתנו לבחור כיצד נשתמש בה בעצמנו וכיצד נקנה לילדינו הרגלי צריכה נבונים בכדי לנהל גם חיים ללא מסכים בים המסרונים.

מאת: ד”ר שלי גפן. ד”ר שלי גפן היא מרצה וחוקרת תקשורת המתמחה ביחסים סביב המסכים. במסגרת זו היא מעבירה הרצאות וסדנאות להורים וצוות חינוך במטרה להתנהל באופן מיטבי במציאות התקשורתית כיום. במסגרת זו שלי מעבירה הרצאות וסדנאות להורים, למתבגרים ולאנשי מקצוע במטרה לשפר את היחסים ולהתנהל באופן מיטבי סביב המסכים.