חוקרים גילו מוטציה גנטית שגורמת לכשל שחלתי מוקדם
חוקרים באוניברסיטת תל אביב גילו מוטציה גנטית חדשה הגורמת לכשל שחלתי ראשוני – שמשמעה היעדר מחזור חודשי בנשים מתחת לגיל 40
כ-1% מהנשים בעולם סובלות מתופעה הקרויה כשל שחלתי ראשוני (או אי-ספיקה שחלתית ראשונית), הפוגעת בפוריותן. אך הגורמים לכשל, המתבטא באי-קבלת המחזור החודשי, או בהפסקת המחזור בגיל צעיר, נותרים בגדר תעלומה ב-90% מהמקרים.
מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מעלה גורם חדש, שלא קושר עד כה לכשל שחלתי ראשוני באדם: מוטציה ייחודית בגן המכונה SYCE1. המחקר בוצע על ידי קבוצת חוקרים בראשות ד"ר ליאת דה-פריס ופרופ' לינה באסל-ונגייט מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ומהמרכז הרפואי שניידר. הוא פורסם באוקטובר 2014 בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism.
גנטיקה של הדור הבא
"החלטתי לחקור את הנושא של כשל שחלתי ראשוני כאשר טיפלתי בשתי אחיות שלקו בתופעה," מספרת ד"ר דה פריס. "השתיים הן בנות למשפחה ערבית ישראלית, שבה ההורים הם בני דודים מדרגה ראשונה. לשתיהן היו תסמינים מובהקים של כשל שחלתי: האחת פיתחה סימנים של התבגרות מינית, וכלפי חוץ הייתה מפותחת כיאה לגילה, אך לא קיבלה מחזור; ואילו אצל השנייה, שכבר הייתה בת 16, כלל לא הופיעו סימנים של התבגרות מינית. לאחר שבדקנו ופסלנו מגוון גורמים ידועים (הפרעה כרומוזומלית, רעלנים, מחלות אוטואימוניות ומחלות גנטיות מוכרות), התחלנו לחפש גורמים גנטיים נוספים אצל שתי הנערות."
לצורך המחקר נעזרו החוקרים בשיטות הקרויות 'גנטיקה של הדור הבא'. הם ביצעו אפיון גנטי של הנערות, הוריהן, אחיהן ואחיותיהן, והוסיפו לכך ריצוף מלא של האקסומים – הגנים מקדדי החלבונים – ב- DNA של שתי הבנות הפגועות. לצורך בקרה נבחנו דגימות DNA של 90 נבדקים נוספים מהמגזר הערבי-ישראלי.
זיהוי הגן האחראי לכשל
תהליך האפיון הגנטי חשף אצל הנערות הפגועות מוטציה ייחודית בגן SYCE1. המוטציה שהתגלתה גורמת לפגם בחלבון בעל תפקיד מרכזי בתהליך המיוזה, שהוא תהליך החלוקה המתרחש בתאי הרבייה – הביציות ותאי הזרע. ההורים ושלושה אחים (בנים) התגלו כנשאים של המוטציה, ואילו אחות שלא נפגעה, ואף נישאה וילדה ילדים, אינה נושאת את המוטציה בגן.
"בעבר זוהה קשר בין הגן הזה לכשל שחלתי ראשוני במודל של עכברי מעבדה, אך זו הפעם הראשונה שקשר כזה נמצא אצל בני אדם," אומרת ד"ר דה פריס. "אנחנו סבורים שהפגם בחלבון משבש את תהליך המיוזה, ולכן לא נוצרות ביציות בשחלות, או שנוצרות ביציות פגומות. כתוצאה מכך יש כשל מלא או חלקי בהפרשת ההורמונים הגורמים להתבגרות המינית. כפי שראינו אצל שתי האחיות, רמת הפגיעה עשויה להשתנות מאדם לאדם."
ד"ר דה פריס מאמינה כי זיהוי המוטציה, וההבנה שבאה בעקבותיו, יחסכו למשפחה כאב לב רב ומיותר. "כעת הם יודעים שסיכוייהן של שתי הבנות הפגועות ללדת ילדים באופן טבעי קלושים ביותר. נכון שהידיעה קשה לעיכול, אך היא יכולה לחסוך להן שנים של טיפולי פוריות חסרי תוחלת. במקום זאת הן יוכלו להתמקד בחיפוש פתרונות אחרים הקיימים היום – כמו למשל תרומת ביציות. כמו כן, כל בני המשפחה מבינים כעת שעליהם לעבור בדיקות גנטיות לאיתור המוטציה."
במסגרת מחקר המשך הנערך בימים אלה מבקשים החוקרים לבדוק בני משפחה נוספים, על מנת לחפש השפעות אפשריות של המוטציה גם על הבנים והגברים.