טכנולוגיה חדשנית לניטור דום נשימה חסימתי בשינה

מדענים, ביניהם גם חוקרי הטכניון, פיתחו טכנולוגיה לניטור דום נשימה חסימתי בשינה הפוגע בחמישית מאוכלוסית המבוגרים במיוחד גברים עם עודף משקל

קבוצת המדענים מהטכניון, מבריטניה, מארצות הברית ומברזיל פיתחו טכנולוגיה חדשנית לניטור דום נשימה חסימתי. התופעה של דום שינה חסימתי מתבטאת בהפסקות נשימה הנמשכות עשר שניות או יותר במשך הלילה ומורידות את רמת החמצן בדם. הפסקות נשימה אלה מובילות לעייפות במשך היום, העלולה להוביל לפגיעה ביעילות בעבודה וגרוע מכך, לתאונות דרכים. נוסף על כך, דום שינה חסימתי מגביר את הסבירות להתפתחותן של סוכרת, מחלות לב וכלי דם.

את המחקר הוביל ד”ר יואכים בהר, חבר סגל בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, והממצאים התפרסמו ב- EClinicalMedicine מקבוצת Lancet. לדבריו ד”ר בהר, “לדום שינה חסימתי יש טיפולים יעילים, אבל רבים מהסובלים ממנו אינם מאובחנים. הטכנולוגיה המשמשת לאבחון התסמונת במעבדות שינה קרויה פוליסומנוגרפיה. היא יעילה באבחון האמור, אולם בשל עלותה הגבוהה היא אינה זמינה לציבור רחב. אבחון דום שינה חסימתי נעשה כיום גם באמצעות מכשור ניטור ביתי, אך גם מכשור זה אינו זול ונגיש לכלל האוכלוסייה בסיכון. אמצעי אבחון זולים יותר, המבוססים על שאלונים ועל ניתוח המורפולוגיה של דרכי הנשימה העליונות, אינם מדויקים במספיק.

התפלגויות כוללות (“תרשים כינור”) עבור קבוצות שונות של מטופלים (ללא דום נשימה חסימתי ועם דום נשימה חסימתי קל, בינוני וחמור). הקו האופקי המנוקד מסמן את הסף ב-0.5, שמעליו כל מטופל ייחשב בעל דום נשימה חסימתי.
התפלגויות כוללות (“תרשים כינור”) עבור קבוצות שונות של מטופלים (ללא דום נשימה חסימתי ועם  דום נשימה חסימתי קל, בינוני וחמור). הקו האופקי המנוקד מסמן את הסף ב-0.5, שמעליו כל מטופל ייחשב בעל דום נשימה חסימתי.

לדברי ד”ר בהר, העומד בראש המעבדה לבינה מלאכותית ברפואה בפקולטה. “פירוש הדבר הוא שהמודל שפיתחנו הוא כלי אמין ויעיל לזיהוי של דום נשימה חסימתי בשינה באוכלוסיות גדולות. בעתיד, עם פיתוח אפליקציה סלולרית מתאימה, המודל יאפשר לכל אדם עם שעון חכם או צמיד חכם הכוללים אוקסימטר לבצע בדיקה עצמית מדויקת של דום שינה חסימתי.”

הטכנולוגיה שפותחה בהובלת ד”ר בהר מבוססת על מידע מ-887 נבדקים מאוכלוסיית המבוגרים הכללית בסאו פאולו, ברזיל. המערכת שפיתחו החוקרים  קיבלה את הנתונים האלה והבחינה בעזרת כלי בינה מלאכותית, בין נבדקים אשר סובלים מההפרעה לבין אלה שאינם סובלים ממנה. האבחון נעשה על בסיס שילוב של סמנים ביולוגיים, המתקבלים מריווי החמצן של הנבדקים בזמן השינה, מידע דמוגרפי (גיל וכיו”ב) ומידע אנטרופומטרי דוגמת ממדי הצוואר. המערכת הצליחה לזהות בהצלחה את כל המקרים הקליניים המשמעותיים שדרגת חומרתם בינונית או גבוהה. שאלונים מקובלים בתחום אבחון בעיות שינה החמיצו מעל 15% מהמקרים החמורים. שימוש בריווי חמצן בדם בלבד, לעומת זאת, זיהה את כל המקרים בחומרה גבוהה אך כשל בזיהוי מספר מקרים בחומרה בינונית.