צמח הפלא כנגד סרטן – מחקר סגולות הלענה

אילו סגולות יש לצמח הלענה ? ממצאי מחקרים מדעיים חדשים שופכים אור על סודו של צמח נשכח וחזק במיוחד – הלענה. בעשור האחרון, חלה עלייה משמעותית בהתעניינות המדעית בפוטנציאל של תרופות קיימות ובמיוחד תרופות ממקור צמחי כטיפולים אונקולוגיים חדשים, במסגרת גישת repurposing. אחת התרופות שעוררה עניין מיוחד היא ארטסונאט (Artesunate), נגזרת מסיסה במים של החומר ארטמיסינין המופק מצמח הלענה (Artemisia annua), שאושרה לשימוש אנטי-מַלַרי על ידי ה-FDA.

הסוד של צמח הלענה

ארטסונאט (Artesunate) היא תרופה אנטי-מלרית חזקה המשמשת כקו טיפול ראשון במלריה קשה. התרופה ניתנת בהזרקה ומטרתה להרוג במהירות את טפילי המלריה בדם, במיוחד במצבים מסכני חיים. ארגון הבריאות העולמי מכיר בארטסונאט כטיפול הסטנדרטי במלריה קשה בקרב מבוגרים וילדים, והיא הוכחה כיעילה יותר מטיפולים קודמים כמו כינין.

חומר ה'ארטמיסינין' (Artemisinin) הוא התרכובת הפעילה שממנה מופקת הארטסונאט. מדובר במולקולה ייחודית בעלת מבנה של לקטון פרוקסידי, המגיבה עם ריכוזי ברזל גבוהים הנמצאים בתאי טפילי המלריה והורסת אותם. ארטמיסינין בודד לראשונה על ידי המדענית הסינית טו יויו, שזכתה על תגלית זו בפרס נובל לרפואה.

הקשר בין ארטמיסינין לצמח ה'לענה החד-שנתית' (Artemisia annua) הוא קשר ישיר: הארטמיסינין מופק באופן טבעי מצמח זה, אשר מוכר גם בכינוי "לענה מתוקה". הצמח שימש ברפואה הסינית המסורתית במשך מאות שנים לטיפול בחום ובתסמינים דמויי מלריה. גילוי הארטמיסינין בצמח אפשר לפתח את הארטסונאט, תרופה סינתטית-למחצה ויעילה יותר, שהפכה לכלי מרכזי במאבק העולמי נגד מחלת המלריה.

מעבר להשפעתה נגד טפיל הפלסמודיום, מחקרים פרה-קליניים מהשנים האחרונות מצביעים על השפעות אנטי-סרטניות מרובות-מנגנונים של ארטסונאט. סקירה זו מתבססת על שלושה מחקרים מרכזיים שהתפרסמו בין השנים 2021–2025.

כלומר חוקרים בודקים האם תרופה ישנה ובטוחה נגד מלריה יכולה לעזור גם במאבק בסרטן. יש לה רכיבים שמסוגלים לפגוע בתאים סרטניים במספר דרכים, ולכן היא מעוררת עניין רב במחקר.

מנגנון ייחודי נגד סרטן?

עיכוב סרטן השד

מחקר שפורסם בשנת 2025 בכתב העת PLOS One בחן את מנגנוני הפעולה של ארטסונאט בתאי סרטן שד מסוג MCF7 ו-HCC1395 (Yang et al., 2025). החוקרים זיהו כי ארטסונאט גורם לעיכוב התרבות תאים תלוי-מינון, לירידה בפולשנות וביכולת הנדידה של התאים, ולהגברת האפופטוזיס. הממצאים הראו שארטסונאט משפיע על הציר הלונג-נון-קודינג RNA TUG1 וה-microRNA miR-145-5p, אשר בתורו מדכא את ביטוי הגן HOXA5. הוכח כי HOXA5 מהווה פקטור שעתוק המעודד פלסטיות תאית, תכונות גזע ועמידות לתרופות בחלק מגידולי השד.

נוסף על כך, נמצאה ירידה בביטוי חלבונים מרכזיים במסלול WNT/β-catenin, בהם β-catenin, WNT ו-Arg-1, המעורבים בשרידות והתפשטות גידולית. לצורך אישוש הממצאים בוצעו ניסויי qPCR, ווסטרן בלוט, ניתוח דו-לוציפראז, וכן מבחני חיוניות ואפופטוזיס (CCK-8, EdU, TUNEL). החוקרים מסיקים כי לארטסונאט פוטנציאל לעיכוב התקדמות סרטנית דרך רגולציה של ציר RNA לא מקודד, המציע יעד תרפויטי חדשני.

בדהיינו המחקר הראה שארטסונאט מצליחה להאט את התפשטות סרטן השד בכך שהיא משנה את פעילותם של גנים וחלבונים המעורבים בהתפתחות הגידול. התרופה משבשת את תקשורת התא, ובכך מקשה על הסרטן להתרבות ולהתפשט.

עיכוב בסרטן השחלה

במחקר שהתפרסם ב-Phytomedicine בשנת 2025 נבחנה השפעת ארטסונאט על תאי סרטן שחלה, ונמצא כי התרופה פוגעת באופן ישיר ביצירת רנ"א ריבוזומלי (rRNA) בתאי SK-OV-3, A2780 ו-Caov-3 (Wei et al., 2025). המנגנון העיקרי שזוהה כולל עיכוב טרנסלוקציה גרעינית של החלבון FANCA, רכיב מרכזי במסלול תיקון הדנ"א Fanconi anemia pathway. באמצעות קישור ישיר ל-FANCA, ארטסונאט מנעה את פעילותו בגרעין, וכתוצאה מכך פחת ייצור rRNA, נפגעה חלוקת התאים ונצפתה עלייה באפופטוזיס.

מבחני EU/EdU, western blot, ריצוף RNA וניתוח תלת-ממדי של קישור בין מולקולות (molecular docking) איששו את ממצאי המעבדה. בנוסף, מחקר בעכברי nude עם גידולי xenograft הראה ירידה מובהקת בקצב צמיחת הגידול לאחר טיפול בארטסונאט. ניתוח ביטוי חלבוני בחתכים היסטולוגיים חשף ירידה בביטוי FANCA ובסמנים של מסלול mTOR/RPS6. המסקנה המרכזית היא שארטסונאט עשויה להוות טיפול ממוקד עבור גידולים המאופיינים בביטוי-יתר של FANCA או בהפעלה פתולוגית של ציר mTOR-RPS6.

כלומר המחקר הזה גילה שארטסונאט תוקפת את “מפעל הרכיבים” שבתוך התאים הסרטניים ומפריעה לו לעבוד. כשהתאים לא מצליחים לייצר רכיבים חשובים, הם מתים – וזה מקטין את הגידול הסרטני.

מנגנונים אנטי-סרטניים

סקירה מערכתית מקיפה שפורסמה בשנת 2021 בכתב העת Oncology Letters (Yang et al., 2021) הציגה את מנגנוני הפעולה של ארטסונאט על מגוון סוגי סרטן, לרבות סרטן ריאה, כבד, שלפוחית השתן, המעי הגס, מערכת העצבים המרכזית ואחרים. ארטסונאט משפיעה במספר מנגנונים מקבילים:

• אפופטוזיס- הפעלת מסלול המיטוכונדריאלי דרך שחרור ציטוכרום c, והפעלה של קספאזות 3 ו-9, תוך דיכוי ביטוי חלבוני Bcl-2.
• אוטופאגיה- הפעלת הציר AMPK/mTOR/ULK1 והצטברות LC3B, בעיקר בתאי שלפוחית השתן ובסרטן הרחם.
• רדיקלים חופשיים (ROS)-העלאת רמות ROS בתאים סרטניים והפעלה של סטרס חמצוני, שהוביל לאפופטוזיס בתאי סרטן כבד, ריאה, גליובלסטומה ועוד.
• עיכוב אנגיוגנזה- ירידה בביטוי VEGF ו-Ang1 בתאי מיאלומה, הפחתת ERK1 ופגיעה ביצירת כלי דם חדשים.
• עיכוב מחזור התא: עצירה בשלב G0/G1 או G2/M בתאי סרטן מסוגים שונים, כולל סרטן שד, שלפוחית השתן, גליובלסטומה וסרטן כליה.
• פרופטוזיס אינדוקציה של מוות תאי מבוקר תלוּי-ברזל דרך הגברת ביטוי טרנספרין רספטור, במיוחד בתאי סרטן ריאה.

ניסויים בעכברים ובתרביות תאים הצביעו על השפעות סינרגטיות של ארטסונאט עם תרופות אחרות כמו סוראפניב, אקסל, וטמוקסיפן.

במילים אחרות, סקירה זו מראה שארטסונאט תוקפת את הסרטן בכמה דרכים במקביל – היא יכולה לגרום לתאי הסרטן למות, למנוע מהם לייצר דנ"א וחלבונים, לפגוע באספקת הדם שלהם, ולהגביר את יעילותן של תרופות אחרות. כל זה הופך אותה לאופציה מעניינת למחקר וטיפול.

טרם נערכו ניסויים בבני אדם

מכלול הממצאים שתוארו בשלושת המחקרים מצביע על כך שארטסונאט עשויה לשמש כתרופה אנטי-סרטנית מבטיחה, בשל השפעתה על תהליכים ביולוגיים קריטיים בתאים ממאירים – הכוללים רגולציה של RNA לא מקודד, עיכוב ביוגנזה של ריבוזומים, הפעלת מסלולי אפופטוזיס ואוטופאגיה, וכן הפחתת עמידות לתרופות. יתרונה של התרופה טמון לא רק באפקטיביותה הפרה-קלינית אלא גם בפרופיל הבטיחות הגבוה שלה, בהיותה תרופה מאושרת לטיפול במלריה.

במילים פשוטות, כל המחקרים מראים שארטסונאט תוקפת סרטן בדרכים מגוונות ויעילות, וכנראה שיש לה פוטנציאל רב בטיפול משולב עם תרופות קיימות. היא גם בטוחה לשימוש, כי היא כבר בשימוש רפואי למחלות אחרות.

עם זאת, יש להדגיש כי עיקר המידע הקיים נשען על מחקרים פרה-קליניים. טרם ניתן להסיק מסקנות חד-משמעיות באשר ליעילותה הקלינית של ארטסונאט בסרטן בבני אדם. יש הכרח בהמשך מחקרים קליניים פאזה II–III שיבחנו את בטיחות התרופה, המינון האופטימלי, אוכלוסיות יעד רלוונטיות וסינרגיה עם תרופות אונקולוגיות קיימות או כריפוי כשלעצמה.

ביבליוגרפיה

Yang, C., Liu, Y., Gai, L., Zhang, Z., Zhang, Y., Zhang, G., et al. (2025). Artesunate regulates malignant progression of breast cancer cells via lncRNA TUG1/miR-145-5p/HOXA5 axis. PLOS One, 20(8), e0329490. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0329490

Wei, Y., Liu, F., Zhu, X., Liu, X., Li, H., Hou, L., et al. (2025). Artesunate disrupts ribosome RNA biogenesis and inhibits ovarian cancer growth by targeting FANCA. Phytomedicine, 136, 156333. https://doi.org/10.1016/j.phymed.2024.156333

Yang, X., Zheng, Y., Liu, L., Huang, J., Wang, F., & Zhang, J. (2021). Progress on the study of the anticancer effects of artesunate (Review). Oncology Letters, 22, 750. https://doi.org/10.3892/ol.2021.13011