האם נמצאה הוכחה לקיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ? האם חייזרים קיימים? האם ישנן עדויות מוכחות בסביבות גבוה להימצאות חיים מחוץ לכדור הארץ? מדענים פירסמו גילוי מרעיש אתמול ולפיו התקבלו אותות המייצגים גזים שבסבירות גבוה הינם תוצר של יצורים חיים. מדענים גילו מולקולות באטמוספירה של כוכב לכת רחוק, שעל כדור הארץ נוצרות רק על ידי יצורים חיים. למרות הזהירות, זוהי התגלית המרגשת ביותר עד כה בחיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ.
סימני חיים מחוץ למערכת השמש שלנו?
צוות אסטרונומים בינלאומי, בהובלת חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג', ביצע תגלית מרעישה שעשויה לשנות את האופן בו אנו מסתכלים על היקום. באמצעות נתונים מתקדמים שנקלטו על ידי טלסקופ החלל "ג'יימס ווב" (JWST), הם זיהו סימנים כימיים מעניינים באטמוספירה של כוכב לכת המרוחק מאיתנו שנות אור רבות, ושמו K2-18b. כוכב לכת זה מקיף את הכוכב שלו באזור המכונה "האזור הידידותי לחיים" – מרחק המאפשר קיום מים נוזלים על פניו, תנאי חיוני לחיים כפי שאנו מכירים אותם.
המולקולות שזוהו הן דימתיל סולפיד (DMS) ו/או דימתיל דיסולפיד (DMDS). מה שמדהים במיוחד הוא שעל כדור הארץ, חומרים אלה נוצרים באופן בלעדי על ידי יצורים חיים, בעיקר יצורים מיקרוסקופיים כמו פיטופלנקטון ימי – אותם צמחים זעירים המהווים בסיס שרשרת המזון באוקיינוסים.
חרף ההתרגשות הרבה, המדענים מדגישים כי ייתכן שקיים תהליך כימי לא מוכר שיכול לייצר מולקולות אלה גם ללא מעורבות של חיים. עם זאת, התוצאות הנוכחיות הן העדות המשמעותית ביותר שנמצאה עד כה לקיומם האפשרי של חיים על כוכב לכת אחר, מחוץ למערכת השמש שלנו.
המדענים מציינים כי רמת הוודאות הסטטיסטית של התגלית הגיעה לשלושה "סיגמא" – כלומר, ישנו סיכוי של 0.3% בלבד שהתוצאות שהתקבלו הן מקריות. כדי שהתגלית תוכרז רשמית כגילוי מדעי, יהיה צורך להגיע לרמת ודאות גבוהה יותר, של חמישה "סיגמא" – מצב בו הסיכוי שהתוצאות התקבלו באקראי הוא נמוך ביותר (פחות מ-0.00006%).
המדענים מדגישים שלא ניתן להתבסס על הממצאים כהוכחה חד־משמעית לקיום חיים שכן ישנה סבירות קטנה מאד להסביר את הממצאים על ידי קיומם של תהליכים חריגים שהינם כימיים אך לא נובעים מפעילות של חיים . לדוגמה תגובות כימיות שאינן תוצר ביולוגי בשל פעילות געשית או חומרים שקשורים לפגיעות של כוכבי שביט בכוכב זה. הסבירות לכך אמנם נמוכה מאד אך קיימת ולכן יש לנהוג זהירות בממצאים.
הצוות מתכנן להקדיש עשרות נוספות של תצפיות באמצעות טלסקופ החלל "ג'יימס ווב" בתקווה להגיע לרמת הוודאות המיוחלת של חמישה "סיגמא". ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת המדעי היוקרתי "The Astrophysical Journal Letters".
האם חייזרים קיימים? אותות חיים מכוכב אחר
טלסקופ החלל ג'יימס ווב כבר בחן בעבר הלא רחוק את האור שעובר דרך האטמוספירה של כוכב הלכת שנקרא K2-18 b. התצפיות האלה, שנעשו באור אינפרה-אדום קרוב, הובילו לגילוי ראשון של מולקולות המכילות פחמן – מתאן ופחמן דו-חמצני – באטמוספירה שלו. הרכב האטמוספירה הזו התאים למה שמדענים משערים שצריך להיות בעולמות היאקנים.
תארו לעצמכם כוכב לכת שונה מאוד מכדור הארץ שלנו. במקום יבשות גדולות שאנחנו מכירים, עולם היאקנים מכוסה כולו באוקיינוס עצום ועמוק, ככל הנראה ללא אדמה יבשה כלל. מעל האוקיינוס הזה ישנה שכבת אוויר (אטמוספירה) שונה מאוד מזו של כדור הארץ – היא עשירה מאוד במימן, גז קל ונפוץ ביקום. השם "היאקנים" הוא שילוב של המילים "מים" (hydro) ו"אוקיינוס" (ocean) באנגלית, ומרמז בדיוק על התכונות העיקריות של עולם כזה.
עולמות היאקנים המתאימים לקיומם של חייזרים
למה זה מעניין לחפש חיים בעולם היאקנים? מדענים חושבים שעולמות היאקנים עשויים להיות מקומות טובים לחפש בהם חיים מחוץ לכדור הארץ. הסיבה לכך היא שמים נוזלים נחשבים מרכיב חיוני לקיום חיים כפי שאנו מכירים אותם. בנוסף, האטמוספירה העשירה במימן יכולה לספק תנאים שונים מאלה שבכדור הארץ, ואולי לאפשר סוגי חיים שונים לחלוטין להתפתח. למרות שהתנאים על פני השטח של עולם היאקנים עשויים להיות שונים מאוד מכאן, עדיין יש תקווה שחיים מיקרוסקופיים או יצורים ימיים פשוטים יוכלו לשגשג במים העמוקים.
כרגע, עולמות היאקנים הם בעיקר תיאוריה ומודלים מדעיים. עדיין לא גילינו כוכב לכת שאנו בטוחים שהוא עולם היאקנים אמיתי. עם זאת, טלסקופים חזקים כמו טלסקופ החלל "ג'יימס ווב" מאפשרים לנו לחקור את האטמוספירות של כוכבי לכת רחוקים (אקסופלנטות) ולחפש סימנים כימיים שיכולים לרמז על קיומם של מים או אטמוספירה עשירה במימן. גילוי של כוכב לכת עם תכונות כאלה יהיה צעד חשוב מאוד בהבנת הפוטנציאל לקיום חיים במקומות אחרים ביקום.
החיפוש אחר עולמות היאקנים הוא תחום מחקר חדש ומרתק באסטרוביולוגיה – תחום המדע העוסק בחקר אפשרות קיום חיים מחוץ לכדור הארץ. ככל שהטכנולוגיה שלנו מתקדמת, כך גדלים הסיכויים שלנו למצוא כוכבי לכת עם אוקיינוסים עמוקים ואטמוספירות עשירות במימן. אם נצליח לגלות עולם היאקנים אמיתי ולחקור אותו לעומק, ייתכן שנגלה בו סימני חיים, ובכך נשנה את כל מה שאנחנו יודעים על מקומנו ביקום ועל האפשרות שאיננו לבד.
עדות ביולוגית לחייזרים על כוכב אחר?
ממצאים אלה שהתגלו בעבר לגבי מולקולות הרלוונטיות לעולמות היאקנים נראו מבטיחים. התצפיות האלה רמזו באופן ראשוני על נוכחות של דימתיל סולפיד (DMS), גז שיכול להיות סימן לקיום חיים. אבל, הרמז הזה לא היה חזק מספיק מבחינה סטטיסטית להעיד בסבירות גבוה על נוכחות חיים שהובילו לגז זה.
במחקר החדש שפורסם בימים אלה, המדענים דיווחו על תצפיות חדשות שעשו באמצעות מכשיר אחר של טלסקופ החלל ג'יימס ווב, שנקרא MIRI LRS, באור אינפרה-אדום בינוני (באורך גל של בערך 6 עד 12 מיקרון). התוצאות של המדענים הראו מאפיינים ברורים באור שעבר דרך האטמוספירה של K2-18 b, והן לא מתאימות למודל פשוט שבו אין מולקולות בולטות באטמוספירה.
כלומר החוקרים מצאו שהספקטרום הזה לא יכול להיות מוסבר על ידי רוב המולקולות שחשבו שיכולות להיות באטמוספירה של K2-18 b. יוצאים מן הכלל הם DMS ודימתיל דיסולפיד (DMDS), שגם הוא גז שיכול להיות סימן לקיום חיים. המדענים הראו בעצן ראיות חדשות ובלתי תלויות לנוכחות של DMS ו/או DMDS באטמוספירה של K2-18 b ברמת ודאות סבירה (3 סיגמא), בכמות גדולה יחסית (לפחות 10 חלקיקים למיליון).
כדי להיות בטוחים יותר בממצאים האלה ולהבדיל בין DMS ל-DMDS, יהיה צורך בתצפיות נוספות. התוצאות של החוקרים מדגישות את הצורך במחקרים נוספים, הן ניסויים והן תיאורטיים, כדי לקבוע במדויק איך גזי 'ביו-סיגנטורה' חשובים בולעים אור, וכדי לזהות מקורות לא ביולוגיים אפשריים לגזים האלה. לממצאים אלה יש השלכות דרמטיות על סבירות לקיום פעילות ביולוגית על כוכב הלכת K2-18 b. אז אם חשבתם שכדור הארץ הוא נזר הבריאה היחיד שבו יש חיים, הממצאים מאתגרים תפיסה זו. ממצאי המשך יצביעו בקרוב על חיזוק הסברה הזו לפיה קיימים חיים מחוץ לכדור הארץ, באמצעות הגברת הוודאות הסבירה לרמה דרמטית יותר ברמה של 5 סיגמא.
הממצאים ראו אור על ידי חוקרים ב- American Astronomical Society:
Nikku Madhusudhan, Savvas Constantinou, Måns Holmberg, Subhajit Sarkar, Anjali A. A. Piette, and Julianne I. Moses
New Constraints on DMS and DMDS in the Atmosphere of K2-18 b from JWST MIRI
The Astrophysical Journal Letters, Volume 983, Number 2
