כיצד יכולים חולי אלצהיימר להגביר את סיכוייהם לקבל קצבת סיעוד?

לאחרונה פורסמו הקריטריונים החדשים לאבחון אלצהיימר ולקביעת דרגת חומרת המחלה. הקריטריונים הבינלאומיים שונו מאבחון קליני בלבד, לכזה המבוסס גם על סממנים ביולוגיים. מה שזה אומר, למעשה, הוא שאבחון המחלה יתאפשר כעת בשלבים מוקדמים יותר. עם זאת, אלו שכבר לוקים באלצהיימר בדרגה מתקדמת כבר לא יזכו לאבחנה מוקדמת. למרבה הצער, חולי אלצהיימר רבים בישראל מתקשים למצות את מלוא זכויותיהם הרפואיות מהמדינה, קצבת סיעוד היא הבולטת מביניהם. מדוע זה קורה, וכיצד ניתן לגבור על מכשולים אלה?

גמלאים הלוקים במחלת אלצהיימר הם אנשים הזקוקים לסיוע רציף ושוטף בחיי היום-יום שלהם, בהתאם לרמת החומרה של המחלה, כמובן. אך יותר מדי מחולי המחלה בישראל, העשויים להיות זכאי קצבת סיעוד, אינם מקבלים את מלוא הזכויות שלהם מביטוח לאומי, וממספר סיבות. ביטוח לאומי הוא גוף גדול ובירוקרטי, ורבים מתקשים להתמודד עם שלל הנהלים, הדרישות המבלבלות וטרטורי הבירוקרטיה. אחרים אינם יודעים כיצד להציג את המקרה שלהם באופן משכנע אל מול נציגי הביטוח הלאומי. כך או אחרת, ישנן דרכים לשפר את סיכוייכם (או סיכויי יקיריכם) לקבל את המירב מהמגיע להם ממוסדות המדינה.

חמש פעולות לאורח חיים מכובד

שיפור הסיכויים למיצוי מקסימלי של זכויותיכם בביטוח לאומי מתחיל בהבנת תנאי הסף לקבלת קצבת סיעוד. מבוטחים רבים יוצאים לדרוש גמלות מביטוח לאומי מבלי שהם מבינים כי הם כלל אינם עומדים בתנאי המינימום לקבלתן, וחבל. צריך לדעת לבחור היטב את הקרבות שלך. 

לפני הכל, על דורש קצבת הסיעוד להיות גמלאי ולהתגורר בקהילה (משמע, בביתו או אצל בני משפחה וכיו"ב). על ליקויו להיות חמור מספיק, כך שהליקוי פוגע ביכולתו לבצע פעולות יומיומיות בסיסיות הכרחיות לקיום אורח חיים מכובד. שימו לב כי פעולות אלה מוגדרות על פי חוק: הלבשה, רחצה, התניידות, אכילה וטיפול בהפרשות.

באם המבוטח עומד בתנאים אלה, הוא יכול להגיש בקשה לקצבת סיעוד. עליו לעשות זאת באמצעות טופס ב.ל. 2600, והוא צריך לצרף לטופס זה מספר מסמכים קריטיים: סיכום מידע רפואי מהרופא המטפל, סיכום אשפוזים וטיפולים שעבר עקב מחלתו בשלושת החודשים שקדמו להגשת התביעה, וכן אישורי הכנסות עבור שלושה מתוך ארבעת החודשים שקדמו להגשת התביעה. שימו לב כי במקרים מסוימים, התובע יידרש להמציא מסמכים נוספים התומכים בעמדתו.  

להגיע מוכנים

השלב הבא הוא מבחן ה-ADL, הבוחן את יכולתו של המבוטח לבצע את אותן חמש פעולות יום-יומיות בסיסיות. בהתאם לשיקולי ביטוח לאומי, המוסד עשוי לערוך מבחן זה באמצעות שיחה טלפונית. במקרים אחרים, ביטוח לאומי ישלח נציג לביתו של המבוטח על מנת לחזות בביצועיו מקרוב. יש לציין כי תביעות קצבת סיעוד רבות נדחות בשלב מבחן ה-ADL, שכן מבוטחים רבים מתקשים להציג את המקרה הספציפי שלהם נאמנה. גם את האמת צריך לדעת איך לומר.

ישנן שש דרגות סיעוד, כשכל אחת מהן מקנה זכויות שונות העשויות להתבטא בשעות טיפול סיעודי או בכסף המתקבל בכל חודש בחשבונו של האדם הסיעודי. למרבה הצער, במקרים רבים מאוד, הקשיש אינו מרוצה מהחלטת ביטוח לאומי בעניינו. לעיתים הוא מקבל פחות ממה שהוא חושב שמגיע לו, ובמקרים מסוימים אף לא מקבל דבר. אם אתם חשים כי בכל זאת מגיע לכם יותר, אין להתייאש. ישנה אפשרות לערער על החלטת ביטוח לאומי, אך חשוב להיות מוכנים לפני שמגישים את הערר.

ערעורים רבים אינם עוברים בהצלחה בביטוח לאומי, וזה קורה לרוב בגלל שהתובע מגיע לערעור עם אותם מסמכים ואותם טיעונים שלא סייעו לו לקבל את מלוא זכויותיו הרפואיות מלכתחילה. לכן, יש להדגיש כי עליכם להגיע לערעור עם מסמכים רפואיים רשמיים חדשים התומכים בטענתכם. כמו כן, עליכם להגיע מוכנים מבחינת טיעונים (ואפילו לערוך חזרה בבית לפני הגעתכם לוועדת הערר). נכון, אין זה פשוט. לכן, לא פלא שרבים מהמערערים בוחרים לפנות לחברות למיצוי זכויות רפואיות כדי שיסייעו להם להשיג את מירב הזכויות המגיעות להם על פי חוק.  

לדאוג ליקירינו המתבגרים

ככל שתוחלת החיים גדלה והרפואה משתכללת, כך יותר ויותר אנשים מאריכים לחיות. זו אכן ברכה, אך רבים מאלו המאריכים לחיות עלולים גם לפתח 'מחלות זקנה' דוגמת אלצהיימר. ומן הצפוי שיהיו עוד ועוד חולי אלצהיימר בארץ, לפחות עד שיימצא מזור למחלה. עד שזה יקרה, לכל הפחות נוכל לעשות את המיטב על מנת לדאוג ליקירינו המתבגרים, ונמצה עבורם עד תום את הזכויות הרפואיות המגיעות להם ממוסדות המדינה. 

מאמר זה הוא תוכן מקודם.