איך מזהים הרפס ומהו התסמינים שלו בכלל? איפה מופיע הרפס? איך לדעת אם הפצע שיש לי זה הרפס? איך מרגיש הרפס בשפתיים? ומהו הרפס בכלל? הרפס (באנגלית Herpes) הוא שם כולל למשפחה של נגיפים הגורמים למחלות שונות בבני אדם ובחיות. הנגיף הנפוץ ביותר במשפחה זו הוא וירוס ההרפס סימפלקס. כאשר אנשים מדברים על הרפס או על הרפס בשפתיים הכוונה היא לרוב להרפס סימפלקס, הגורם לרוב למחלה המתבטאת בשלפוחיות על העור או בריריות, בעיקר באזור השפתיים, העפעפיים או איברי הרבייה.
הרפס סימפלקס היא מחלה ויראלית נפוצה, הנגרמת על ידי שני סוגים עיקריים של נגיף: הרפס סימפלקס מסוג 1 והרפס סימפלקס מסוג 2. כל אחד מהסוגים הללו מתאפיין במאפיינים קליניים שונים ודרכי הדבקה ייחודיות.
אילו סוגי הרפס קיימים?
הרפס סימפלקס מסוג 1 והרפס סימפלקס מסוג 2 שונים. מה ההבדל? הרפס סימפלקס מסוג 1, הנפוץ יותר, גורם בדרך כלל להתפרצויות של שלפוחיות וכיבים באזור השפתיים, המוכרים בכינוי "פצעי קור". ההדבקה מסוג זה מתרחשת לרוב בילדות, לעיתים קרובות באמצעות מגע ישיר עם נוזלי גוף נגועים של אדם אחר.
לעומת זאת, הרפס סימפלקס מסוג 2 קשור בעיקר למגע מיני ומתבטא בשלפוחיות וכיבים באזור איברי המין. ההדבקה מסוג זה מתרחשת לרוב במגע מיני עם אדם נגוע. תסמיני ההרפס בשני הסוגים דומים וכוללים הופעת שלפוחיות כואבות, גרד, חום ובלוטות לימפה נפוחות. עם זאת, מיקום השלפוחיות, כפי שצוין, שונה בין שני הסוגים.
נדגיש עוד כי לאחר ההדבקה הראשונית, הנגיף נשאר בגוף במצב רדום ויכול להתפרץ מחדש בתנאים מסוימים כמו מתח, מחלה או שינויים הורמונליים.
איך מרגיש הרפס בשפתיים? איך מזהים הרפס?
איך מרגיש הרפס בשפתיים? תחושת ההרפס בשפתיים משתנה מאדם לאדם ויכולה להשתנות גם בין התפרצות אחת לשנייה. בדרך כלל, לפני הופעת השלפוחיות האופייניות להרפס, חשים רבים עקצוץ, גרד או תחושת שריפה במקום שבו צפויה להתפתח הפריחה. התחושה הזו יכולה להיות דומה לעקיצת של יתוש או גרוד ממנה.
לאחר מכן מופיעות שלפוחיות קטנות או אחת שהן מלאות בנוזל, אשר בדרך כלל גורמות לכאב. השלפוחיות מתפוצצות לאחר מספר ימים, ומשאירות אחריהן כיבים פתוחים. הכיבים הללו רגישים למגע, ולעיתים יכולים לגרום לקושי באכילה ודיבור.
במהלך ההתפרצות, אנשים רבים חווים גם תסמינים כלליים יותר, כמו חום, כאבי ראש ובלוטות לימפה נפוחות. עוד נציין כי עוצמת התסמינים יכולה להשתנות באופן משמעותי מאדם לאדם, כאשר ההתפרצויות הראשונות נוטות להיות חמורות יותר.
איך מזהים הרפס ומה התסמינים? תסמיני ההרפס משתנים מאדם לאדם ויכולים לכלול :
- שלפוחיות קטנות ומלאות נוזל המופיעות באזור הנגוע.
- כאב באזור השלפוחיות, העלול להיות חמור במיוחד בהתפרצויות ראשונות.
- גירוד לפני הופעת השלפוחיות או במהלכה.
- חום יכול ללוות את ההתפרצות, בעיקר בהדבקה ראשונית.
- בלוטות הלימפה באזור הנגוע עלולות להתנפח.
מה גורם להרפס?
כאמור ישנם שני סוגי הרפס וההדבקה בשניהם שונה כפי שציינו למעלה. אז מה גורם לכל אחד מהסוגים של הרפס? מה הסיבות להרפס? הדבקה בנגיף הרפס סימפלקס מסוג 1 מתרחשת לרוב בילדות, באמצעות מגע ישיר עם נוזלי גוף נגועים כגון רוק, כאשר ילד אחד מעביר את הנגיף לחברו במשחק או באמצעות שימוש בחפצים משותפים. נשיקות מהוות דרך נפוצה נוספת להעברת הנגיף, במיוחד כאשר יש שלפוחיות פעילות על השפתיים. שימוש בחפצים משותפים כגון סכו"ם או מגבות יכול להוות גורם הדבקה, במיוחד אם החפצים באו במגע עם רוק של אדם נגוע.
כמוזכר מעלה, גם לאחר שהנגיף חודר לגוף, הוא יכול להישאר רדום לתקופות ארוכות. גורמים שונים יכולים לעורר התפרצות של הנגיף, ביניהם מצבי סטרס, לחץ נפשי, מחלות אחרות, שינויים הורמונליים, חשיפה לשמש ותרופות מסוימות. כל הגורמים הללו יכולים להחליש את מערכת החיסון ולגרום להתפרצות של הנגיף.
הדבר נכון גם להרפס מסוג 1 וגם מסוג 2. לעות הרפס מסוג 1, הדרך העיקרית להידבק בנגיף הרפס סימפלקס מסוג 2 היא באמצעות מגע מיני, גם אם אין שלפוחיות גלויות. הנגיף יכול לעבור דרך מגע עור לעור באזורי המין. תינוקות יכולים להידבק בנגיף במהלך הלידה אם האם נגועה בנגיף ויש לה התפרצות פעילה בזמן הלידה. מגע אוראלי-גניטלי יכול להוות גורם הדבקה הן בנגיף מסוג 1 והן בנגיף מסוג 2.
איך מטפלים בהרפס?
טיפול בהרפס סימפלקס נועד להקל על התסמינים ולהפחית את תדירות ההתפרצויות, אך אין כיום תרופה המחסלת את הנגיף לחלוטין. הטיפול מתאים לסוג הנגיף, למיקומו בגוף ולשלב בו הוא נמצא. הטיפול מתאים לסוג הנגיף, למיקומו בגוף ולשלב בו הוא נמצא. מהם הטיפולים להרפס?
טיפול תרופתי הוא הטיפול המרכזי. הטיפול יכלול תרופות אנטי-ויראליות. אלו הן התרופות העיקריות לטיפול בהרפס. הן פועלות על ידי עיכוב התרבות הנגיף בגוף ומקצרות את משך ההתפרצות. תרופות אלו ניתנות בצורה של משחות למריחה מקומית או ככדורים לבליעה. כמו כן הטיפול כולל תרופות להקלה על התסמינים. תרופות אלו משמשות להפחתת כאב, גרד ודלקת. הן כוללות משככי כאבים, תרופות נגד גרד ותרופות להפחתת דלקת.
לצד זה נשתמש בטיפול תומך. הכוונה היא לשמירה על היגיינה טובה באזור הנגוע יכולה לסייע בהחלמה מהירה יותר. חשוב לשמור על האזור נקי ויבש ולמנוע שפשוף. נדגיש גם הקפדה על תזונה בריאה ומאוזנת שיכולה לחזק את מערכת החיסון ולסייע בגוף להתמודד עם הנגיף. כמו כן, נפעל כדי למנוע את התפשטות הנגיף לאנשים אחרים. יש להימנע ממגע אינטימי בוזגיות והימנעות ממגע גופני כמו נשיקות עם בני משפחה בזמן ההתפרצות ולשמור על היגיינה אישית.
טיפול מניעתי מסייע גם הוא. עבור אנשים הסובלים מהתפרצויות תכופות, ניתן להציע טיפול מניעתי בתרופות אנטי-ויראליות. טיפול זה יכול להפחית את תדירות ההתפרצויות באופן משמעותי. כמו כן הימנעות מגורמים מעוררים כגון מתח, חוסר שינה וחשיפה לשמש יכולה לסייע במניעת התפרצויות.
נדגיש כי הטיפול בהרפס הוא אינדיבידואלי ונקבע בהתאם למצב הבריאותי של המטופל, לתדירות ההתפרצויות ולסוג הנגיף ולכן, חשוב להתייעץ עם רופא כדי לקבל את הטיפול המתאים ביותר.
