רמות סוכר גבוהות בדם, המכונות בשפה הרפואית היפרגליקמיה, הן מצב שכיח ומטריד שבו ריכוז הגלוקוז בדם עולה מעל הטווח הנורמלי. הגלוקוז הוא למעשה הדלק העיקרי של הגוף, אבל כשיש ממנו יותר מדי הוא עלול לגרום לנזק חמור למערכות שונות בגוף לאורך זמן. כדי להבין מתי רמת הסוכר נחשבת גבוהה, חשוב להכיר את הערכים התקינים. רמת סוכר בצום, כלומר לאחר לפחות שמונה שעות ללא אכילה, צריכה להיות בדרך כלל בין שבעים למאה מיליגרם לדציליטר. לאחר ארוחה, רמות הסוכר עולות באופן טבעי, אך הן אמורות לחזור לטווח של עד מאה וארבעים מיליגרם לדציליטר תוך כשעתיים.
מצב נחשב כהיפרגליקמיה כשערכי הסוכר גבוהים מהטווחים האלה. סוכר בצום מעל מאה מיליגרם לדציליטר נחשב גבוה, ואילו ערך של מעל מאה עשרים ושישה מיליגרם לדציליטר בשתי בדיקות נפרדות מאבחן סוכרת. כמו כן, ערך של מעל מאתיים מיליגרם לדציליטר שעתיים לאחר אכילה נחשב חריג ומצביע על סוכרת. בדיקה נוספת וחשובה היא בדיקת המוגלובין מסוכרר, המודדת את רמת הסוכר הממוצעת בשלושת החודשים האחרונים. בבדיקה זו, ערך של מעל שישה וחצי אחוז מאבחן סוכרת, וערכים שבין חמישה ושבעה עשיריות אחוז לשישה וארבע עשיריות אחוז מעידים על מצב של טרום סוכרת. גם רמות סוכר גבוהות באופן כרוני, גם אם הן לא מגיעות לרמות מסוכנות באופן מיידי, עלולות לגרום לסיבוכים קשים בעתיד.
מה גורם לסוכר גבוה בדם?
כדי ליישם טיפים המבוססים על פתרונות טבעיים לצד או ללא תרופות כדי להוריד סוכר עלינו לחקור לעומק את הגורמים לסוכר גבוה. טיפול בגורמים אלה מסייע למניעת טרום סוכרתיות, סוכרת או סוכר גבוה בדם.
רמות סוכר גבוהות בדם נגרמות משילוב של מספר גורמים. הגורם העיקרי הוא תזונה לא מאוזנת. צריכה מוגברת של מזונות עשירים בפחמימות פשוטות, כמו סוכר לבן, משקאות ממותקים ומזון מעובד, גורמת לעלייה מהירה ברמת הסוכר בדם. הגוף מפרק את המזונות האלה במהירות ומשחרר גלוקוז לזרם הדם, מה שמקשה על הלבלב לווסת את רמת הסוכר. בניגוד לכך, מאכלים עשירים בסיבים תזונתיים כמו דגנים מלאים, ירקות וקטניות, מתעכלים לאט יותר ומסייעים לשמור על רמות סוכר יציבות ומאוזנות.
גורם משמעותי נוסף הוא חוסר פעילות גופנית. אורח חיים יושבני מפחית את הרגישות של תאי הגוף לאינסולין. מצב זה מכונה תנגודת לאינסולין, והוא אחד הגורמים המרכזיים לסוכרת מסוג שתיים. פעילות גופנית סדירה משפרת את רגישות התאים לאינסולין ועוזרת לשרירים לנצל את הגלוקוז מהדם כמקור אנרגיה. השמנת יתר, ובמיוחד שומן באזור הבטן, קשורה ישירות לתנגודת לאינסולין ומגבירה את הסיכון לסוכר גבוה. בנוסף, מצבי לחץ כרוניים גורמים לשחרור הורמונים שמעלים את רמת הסוכר בדם.
לצד זה גם מחסור בשינה והתייבשות יכולים להשפיע לרעה על איזון הסוכר בגוף. חשוב לציין גם גורמים שאינם בשליטתנו, כמו נטייה גנטית, תרופות מסוימות ומחלות רקע.
ואילו מאכלים מורידים סוכר? מזונות המורידים סוכר הם בדרך כלל אלו העשירים בסיבים תזונתיים. ירקות עלים ירוקים, ברוקולי, קטניות, אבוקדו ופירות עם קליפה כמו תפוחים ואגסים, עוזרים לווסת את ספיגת הסוכר.
גם חלבונים רזים ושומנים בריאים, כמו דגים ואגוזים, תורמים לאיזון רמות הסוכר. קינמון וכורכום הם צמחי מרפא מוכרים עם תכונות שמשפרות את רגישות התאים לאינסולין ומסייעות להפחתת הסוכר.
גורמים הורמונליים נוספים והשפעתם על רמות הסוכר בדם
בעוד שאינסולין הוא ההורמון המרכזי האחראי על ויסות הסוכר, קיימים הורמונים נוספים המשפיעים על תהליך זה. הורמונים כמו גלוקגון, קורטיזול ואדרנלין פועלים כ"נגד" האינסולין ומעלים את רמות הסוכר בדם. במצבים של חוסר איזון הורמונלי, הפרשה לא תקינה של הורמונים אלו עלולה להוביל להיפרגליקמיה. לדוגמה, במחלות כמו תסמונת שחלות פוליציסטיות,
מצב שכיח בקרב נשים, חוסר האיזון ההורמונלי מוביל לתנגודת לאינסולין ולרמות סוכר גבוהות. גם מחלות של בלוטת התריס או בלוטת יותרת הכליה יכולות להשפיע על ויסות הסוכר. במקרים אלה, הטיפול בבעיה ההורמונלית הראשונית יכול להביא לשיפור משמעותי במצב הסוכרת.
השפעת סטרס וחוסר שינה על רמות הסוכר
הגוף מגיב למצבי מתח ולחץ נפשי באמצעות שחרור הורמונים, ובראשם קורטיזול ואדרנלין, המוכרים גם כהורמוני "הילחם או ברח". הורמונים אלו מפעילים תהליכים בגוף שנועדו להעלות את זמינות הגלוקוז בדם, על מנת לספק אנרגיה מיידית לשרירים. כאשר אדם נמצא במצב של סטרס כרוני, רמות ההורמונים הללו נשארות גבוהות לאורך זמן, מה שמוביל לעלייה מתמשכת ברמות הסוכר. בנוסף, סטרס יכול להוביל להתנהגויות לא בריאות כמו אכילה רגשית של מזונות עתירי סוכר ופחמימות, וכך להחמיר את המצב.
גם חוסר שינה, המהווה תופעה נפוצה בחברה המודרנית, משפיע לרעה על איזון הסוכר. שינה לא מספקת, מבחינת כמות או איכות, פוגעת ברגישות התאים לאינסולין ומגבירה את התנגודת לאינסולין. מחקרים מראים כי אנשים שישנים פחות משבע שעות בלילה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח סוכרת מסוג שתיים. הסיבה לכך היא שחוסר שינה גורם לשינויים הורמונליים ולעיתים גם מגביר את התיאבון, מה שעלול להוביל לעלייה בצריכת קלוריות ומשקל.
תרופות וגורמים אחרים שמשפיעים על רמת הסוכר
ישנן תרופות רבות שעלולות לגרום לעלייה ברמות הסוכר בדם כתופעת לוואי. קבוצת התרופות הבולטת ביותר בהקשר זה הן הסטרואידים (קורטיקוסטרואידים). סטרואידים, המשמשים לטיפול במגוון רחב של מחלות דלקתיות ואוטואימוניות, מעלים את רמות הסוכר בדם על ידי הגברת ייצור הגלוקוז בכבד והפחתת רגישות התאים לאינסולין. תופעה זו יכולה להוביל לסוכרת המכונה "סוכרת סטרואידית".
תרופות נוספות שעלולות להשפיע כוללות תרופות מסוימות ללחץ דם גבוה, כמו משתנים, תרופות פסיכיאטריות מסוימות, ותרופות מסוימות להורדת כולסטרול ממשפחת הסטטינים. תרופות אלו עלולות להשפיע על מטבוליזם הגלוקוז ולגרום לעלייה זמנית או כרונית ברמת הסוכר. לכן, חשוב ליידע את הרופא על כל תרופה שנוטלים, גם אם נראה שאין לה קשר לסוכרת. הבנת הגורמים הללו מאפשרת לרופא לבצע התאמה אישית של הטיפול, הן התרופתי והן התנהגותי, על מנת להשיג איזון מיטבי של רמות הסוכר.
פעולות להורדת סוכר בדם שאינן מזון ותוספים
מלבד הקפדה על תזונה נכונה, ישנן פעולות רבות שיכולות לסייע בהורדת רמות הסוכר בדם. המרכיב החשוב ביותר הוא פעילות גופנית סדירה. פעילות זו משפרת באופן דרמטי את רגישות הגוף לאינסולין, ומאפשרת לתאים לנצל את הגלוקוז ביעילות. בזמן האימון, השרירים צורכים גלוקוז לצורך הפקת אנרגיה, מה שגורם לירידה מיידית ברמתו בדם. מומלץ לשלב פעילות אירובית, כמו הליכה מהירה או שחייה, עם אימוני כוח.
גורם קריטי נוסף הוא שמירה על משקל תקין. עודף משקל, במיוחד באזור הבטן, קשור ישירות לתנגודת לאינסולין. מחקרים מראים כי ירידה של אחוזים בודדים מהמשקל יכולה לשפר משמעותית את רמות הסוכר. שמירה על משקל מאוזן מושגת באמצעות שילוב של תזונה בריאה ופעילות גופנית.
הפחתת מתח ולחץ נפשי היא פעולה נוספת שמשפיעה לטובה על רמות הסוכר. מתח כרוני גורם להפרשת הורמונים שמעלים את רמת הסוכר בדם. טכניקות כמו מדיטציה, נשימות עמוקות ויוגה יכולות לסייע בהרגעת הגוף והנפש ובוויסות רמות הסוכר.
בנוסף, הקפדה על שעות שינה מספקות ואיכותיות חשובה ביותר. חוסר שינה פוגע באיזון ההורמונלי של הגוף ומשפיע לרעה על הרגישות לאינסולין.
כמו כן, שתייה מרובה של מים מסייעת לכליות לסנן ולפלוט את עודפי הסוכר מהגוף. במקרים בהם שינויי אורח החיים אינם מספיקים, נדרש לעיתים טיפול תרופתי. תרופות כמו מטפורמין או טיפול באינסולין מסייעים לשלוט ברמות הסוכר ולמנוע סיבוכים חמורים.
תסמיני סוכר גבוה בדם ואיך מאבחנים אותו
אבחון מוקדם של סוכר גבוה הוא קריטי למניעת סיבוכים. התסמינים של היפרגליקמיה יכולים להיות עדינים בתחילה, ולכן לעיתים קרובות מגלים את המצב בבדיקת דם שגרתית. עם זאת, כאשר רמות הסוכר עולות משמעותית, הגוף מתחיל לשלוח סימני אזהרה. אחד התסמינים הבולטים ביותר הוא צמא מוגבר והשתנה תכופה. הגוף מנסה לפלוט את עודף הסוכר דרך השתן, מה שגורם לאובדן נוזלים ומוביל לתחושת צמא מתמדת ולצורך תכוף להטיל שתן. תסמינים נוספים כוללים עייפות וחולשה כרוניות, כיוון שהתאים אינם מסוגלים לנצל את הסוכר כמקור אנרגיה.
רמות סוכר גבוהות עלולות לגרום גם לטשטוש ראייה, מכיוון שהן משפיעות על מאזן הנוזלים בעדשת העין. ירידה בלתי מוסברת במשקל עלולה להתרחש למרות תיאבון מוגבר, כיוון שהגוף מאבד קלוריות ונוזלים דרך השתן. פצעים שאינם מחלימים וזיהומים חוזרים הם סימן נוסף, שכן סוכר גבוה פוגע במערכת החיסון ומאט את תהליכי הריפוי. במקרים חמורים, עלול להופיע גם נימול או עקצוצים בגפיים כתוצאה מנזק עצבי.
אבחון סוכר גבוה מתבצע באמצעות בדיקות דם המודדות את רמת הגלוקוז. הבדיקה הנפוצה ביותר היא בדיקת סוכר בצום, הנעשית לאחר צום של לפחות שמונה שעות. בדיקה נוספת היא בדיקת המוגלובין מסוכרר, המודדת את רמת הסוכר הממוצעת בשלושת החודשים האחרונים ואינה דורשת צום. לעיתים הרופא יפנה גם לבדיקת העמסת סוכר, על מנת לאבחן בצורה מדויקת יותר. אם אתם חווים אחד או יותר מהתסמינים הללו, חשוב לפנות לרופא בהקדם על מנת לקבל אבחנה מדויקת וטיפול מתאים.
