למה פלסטיק אינו טוב? כיצד פלסטיק משפיע על גופנו? מה ההשלכות של צריכת מזון שבתוכו מיקרו חלקיקי פלסטיק על בריאות הלב? מה ההשלכות של חלקיקי פלסטיק על התמותה בעולם ובאזורים כמו המזרח התיכון ? ממצאי מחקר חדש שפורסם לאחרונה מצביעים על השפעת הפלסטיק על תמותה של מעל 350,000 אנשים בעולם בגלל מחלות לב רק בשנת 2018 לבדה בשל כימיקל ייחודי!
הרוצח השקט בפלסטיק: כימיקל קשור לתמותה נרחבת ממחלות לב בעולם
הלב שלנו, אותו מנוע פועם ללא הפסקה, עלול להיות בסכנה מצד אויב בלתי נראה – כימיקלים נפוצים שנמצאים במוצרי פלסטיק יומיומיים. מחקר חדש ומטלטל חושף קשר ישיר בין חשיפה לכימיקלים אלה לבין מאות אלפי מקרי מוות ממחלות לב ברחבי העולם. המחקר המקיף, שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Lancet eBioMedicine, מתמקד בקבוצת כימיקלים המכונים פתלטים. חומרים אלה משמשים בתעשייה באופן נרחב כדי להפוך פלסטיק לגמיש ורך יותר, וניתן למצוא אותם במגוון עצום של מוצרים שאנו פוגשים מדי יום.
חשבו על זה רגע קופסאות האוכל שבהן אנו אורזים את ארוחת הצהריים, הציוד הרפואי המשמש בבתי חולים, ואפילו חלק מצעצועי הילדים שלנו – כולם עשויים להכיל פתלטים. אבל כאן מתחילה הבעיה. מחקרים קודמים כבר הצביעו על כך שחשיפה לפתלטים עלולה להיות קשורה לשורה של בעיות בריאותיות, החל מהשמנה וסוכרת, דרך בעיות פוריות ועד לסוגים מסוימים של סרטן.
המחקר הנוכחי מעמיק עוד יותר ומצביע על קשר מדאיג במיוחד: חשיפה לאחד מסוגי הפתלטים, בשם די-2-אתילהקסיל פתלט (DEHP), עלולה לעורר תגובה דלקתית עזה בעורקי הלב. דלקת כרונית בכלי הדם היא גורם סיכון ידוע למחלות לב קשות, כמו התקפי לב ושבץ מוחי. הצוות המדעי מ-NYU Langone Health ביקש לבדוק עד כמה משמעותית ההשפעה של DEHP על תמותה ממחלות לב ברמה העולמית.
הם ניתחו נתונים בריאותיים וסביבתיים ממגוון עצום של סקרים אוכלוסייה ביותר מ-200 מדינות וטריטוריות. המידע כלל דגימות שתן, שבהן ניתן לזהות תוצרי פירוק של תוסף הפלסטיק DEHP. בנוסף, החוקרים השתמשו בנתוני תמותה שנאספו על ידי המכון למדדים והערכה בריאותית (IHME), ארגון מחקר אמריקאי העוקב אחר מגמות בריאות ברחבי העולם.
ב2018 לבדה מתו כ350,000 איש מפלסטיק שגרם למחלות לב
התוצאות היו מצמררות. ההערכה היא שבשנת 2018 לבדה, חשיפה ל-DEHP תרמה לכ350,000 מקרי מוות ממחלות לב בקרב גברים ונשים בגילאי 55 עד 64. זהו נתון מדהים, המהווה יותר מ-13 אחוזים מכלל מקרי המוות ממחלות לב בעולם באותה שנה בקרב קבוצת גיל זו.
מעניין לציין שהמחקר חשף פער משמעותי בהשפעה של DEHP על אזורים שונים בעולם. המזרח התיכון, דרום אסיה, מזרח אסיה והאוקיינוס השקט ספגו את החלק הארי של מקרי המוות – כשלושה רבעים מהסך הכל.
במיוחד בלטה הודו, עם המספר הגבוה ביותר של מקרי מוות הקשורים ל-DEHP – כ-103,587. אחריה סין ואינדונזיה. הסיכון המוגבר למות ממחלות לב באזורים אלה נותר משמעותי גם לאחר שהחוקרים ביצעו התאמות סטטיסטיות כדי להתחשב בגודל האוכלוסייה בקבוצת הגיל שנחקרה.
החוקרים מעלים השערה ששיעורי החשיפה הגבוהים יותר לכימיקלים אלה במדינות אלה עשויים לנבוע מהתפתחות תעשיית הפלסטיק המואצת, לצד מגבלות ייצור פחות מחמירות בהשוואה לאזורים אחרים בעולם.
חשוב לציין שהמחקר התמקד בסוג אחד בלבד של פתלט ובקבוצת גיל מסוימת. עורכי המחקר הזהירו שהניתוח שלהם לא נועד לקבוע באופן ישיר ובלעדי ש-DEHP גרם למחלות לב, וכי סיכוני התמותה הגבוהים יותר לא לקחו בחשבון סוגים אחרים של פתלטים או תמותה בקרב קבוצות גיל אחרות. לכן, סביר להניח שהמספר הכולל של מקרי המוות ממחלות לב הקשורים לכימיקלים אלה גבוה בהרבה מההערכה הנוכחית.
צוות המחקר מתכנן כעת לעקוב אחר השפעת הפחתת החשיפה לפתלטים על שיעורי התמותה העולמיים לאורך זמן. בנוסף, הם מתכוונים להרחיב את המחקר כדי לבחון השפעות בריאותיות נוספות של כימיקלים אלה, כמו לידות מוקדמות.
קריאת השכמה לגבי נזקי הפלסטיק
הממצאים המדאיגים של מחקר זה מהווים קריאת השכמה לקהילה הבינלאומית, לממשלות, לתעשייה ולצרכנים כאחד. הם מדגישים את הצורך הדחוף במודעות גבוהה יותר לסכנות הפוטנציאליות הטמונות בשימוש הנרחב בפלסטיק ובכימיקלים המוספים לו.
יתכן שהגיע הזמן לבחון מחדש את הרגלי הצריכה שלנו ולחפש חלופות בטוחות יותר למוצרי פלסטיק מסוימים. ייתכן גם שהגיע הזמן לתקנות מחמירות יותר שיגבילו את השימוש בפתלטים מסוכנים בתעשייה.
המאבק במחלות לב הוא מאבק מתמשך, והמחקר החדש הזה חושף חזית נוספת ובלתי צפויה במלחמה הזו. על ידי הבנת הקשר בין כימיקלים נפוצים אלה לבין בריאות הלב שלנו, אנו יכולים להתחיל לפעול כדי להגן על עצמנו ועל הדורות הבאים מפני הסכנות הנסתרות בפלסטיק.
המחקר הוא תזכורת מעוררת לכך שהבריאות שלנו קשורה באופן הדוק לסביבה שבה אנו חיים, ולחומרים שאליהם אנו נחשפים מדי יום. המודעות והפעולה שלנו יכולות לעשות את ההבדל בין חיים בריאים וארוכים לבין טרגדיה מיותרת.
למה פלסטיק לא טוב?
פלסטיק מכיל רכיבים שונים. מרכיבים אלה משפיעים לרעה על יצורים חיים ובכללם על בני האדם. פתלאטים הם קבוצה של חומרים כימיים מעשה ידי אדם, שפותחו לראשונה במאה הקודמת. הם נמצאים בשימוש נרחב בתעשיית הפלסטיק, בתעשיית הממסים, וגם במוצרי טיפוח שאנחנו משתמשים בהם מדי יום.
התפקיד העיקרי של הפתלאטים הוא לרכך ולהגמיש סוגים שונים של פלסטיק, כמו ויניל כלוריד ופולי ויניל כלוריד, הידוע גם כ-PVC. שני הפתלאטים הנפוצים ביותר הם DINP ו-DEHP. DEHP הוא אחד הפתלאטים הפופולריים ביותר בתעשיית ה-PVC, בעיקר בגלל שהוא זול יחסית. סוג אחר של פתלאט, שנקרא BBP, משמש לייצור PVC מוקצף, חומר שמשמש בעיקר לריצוף בתים ומשרדים.
איך הפלסטיק מרעיל אותנו?
אבל איפה בדיוק אפשר למצוא פתלאטים? הם נמצאים במגוון עצום של מוצרים. זה כולל ציפוי של תרופות, חומרי הדברה שאנחנו משתמשים בחקלאות או בבית, חומרי בנייה שונים, ומוצרי טיפוח אישי כמו קרמים ואיפור.
הפתלאטים נמצאים גם במכשירים רפואיים, חומרי ניקוי שאנחנו משתמשים בהם כדי לשמור על הבית שלנו נקי, מוצרים מפיצי ריח שנותנים לבית אווירה נעימה, אריזות של מוצרים, צעצועים של ילדים, שעווה, צבעים, ומוצרי מזון.
זה לא נגמר שם. פתלאטים נמצאים גם בפתיונות דיג, וילונות למקלחת, ריפוד של רהיטים, דבקים, אריחי רצפה, מיכלים לאחסון מזון, ועטיפות של מוצרים שונים. אפילו מוצרי טיפוח אישי רבים מכילים פתלאטים, כמו בשמים, צלליות, קרם לחות, לק לסבון נוזלי, וספריי לשיער.
הם יכולים להימצא גם במוצרי אלקטרוניקה מודרניים ובמכשירים רפואיים כמו צנתרים והתקני עירוי דם. בישראל, המדינה נקטה צעדים כדי להגביל את השימוש בפתלאטים. ישנם תקנים שמגבילים את השימוש בפתלאטים בצעצועים של ילדים ובאריזות מזון, כדי להגן על בריאות הציבור.
הבעיה היא שפתלאטים יכולים להשתחרר לסביבה בכל שלב בחיי המוצר. זה יכול לקרות בתהליך הייצור, במהלך השימוש במוצר, וגם כאשר זורקים את המוצר. אחת הסיבות לכך שפתלאטים משתחררים בקלות לסביבה היא שאין קשר כימי חזק בינם לבין הפלסטיק שאליו הם מעורבבים. בדרך כלל, ריכוז הפתלאטים בתוך הבית גבוה יותר מאשר בחוץ. הסיבה לכך היא שהמקורות שמשחררים פתלאטים נמצאים בתוך הבית.
אז איך אנחנו נחשפים לפתלאטים?
בישראל, כמו ברוב העולם, החשיפה העיקרית היא אישית ותעסוקתית. החשיפה העיקרית לפתלאט DEHP נובעת מצריכת מזון שארוז באריזות פלסטיק. אבל ישנן דרכים נוספות להיחשף לפתלאטים. אפשר להיחשף אליהם דרך נשימה, מגע עם העור, ואפילו דרך חדירה ישירה לווריד במהלך טיפולים רפואיים.
שימוש במוצרי קוסמטיקה, מוצרי טיפוח אישיים, מוצרי ניקוי וחומרי בנייה גם הוא דרך להיחשף לפתלאטים. בנוסף, אבק ביתי יכול להכיל פתלאטים ממוצרים כמו תריסים ונציאנים מ-PVC, טפטים, ריצוף, וילונות אמבטיה, וצנרת פלסטיק. ילדים יכולים להיחשף לפתלאטים על ידי לעיסה של מוצרים שמכילים את החומר, נשימה של אבק ביתי, או מגע עם ציוד רפואי. תינוקות נחשפים לפתלאטים דרך מוצרי טיפוח גוף.
ישנן אוכלוסיות מסוימות שנמצאות בסיכון גבוה יותר לחשיפה לפתלאטים. זה כולל אנשים שמטופלים בדיאליזה, חולי המופיליה, או אנשים שמקבלים עירויי דם. גם אנשים שעובדים במקצועות מסוימים, כמו ציירים, נגרים ומדפיסים, חשופים יותר לפתלאטים.
השימוש הנרחב בפתלאטים בתעשייה כדי להפוך פלסטיק מסוג PVC לגמיש ולתת ריח נעים למוצרי טיפוח אישי הביא לכך שהרבה אנשים נחשפים לחומרים האלה. מחקר שנערך בישראל מצא שבמעל 98% מהאנשים נמצאו ריכוזים של 10 מתוך 11 סוגי המטבוליטים של הפתלאטים, וב-92% נמצאו כל 11 המטבוליטים שנבדקו.
פתלאטים נספגים במהירות בגוף ומתפרקים לתוצרי פירוק שמופרשים בשתן ובצואה תוך מספר שעות. עם זאת, הם יכולים לעבור דרך השליה ולהשפיע על העובר במהלך ההיריון.
השפעות קטלניות של פתלאטים
ההשפעות של פתלאטים על הבריאות עדיין נחקרות, ועדיין לא ידוע לנו הכל על ההשפעות שלהם. מחקרים בחיות מעבדה הראו שחשיפה לפתלאטים יכולה להשפיע על מערכת הרבייה ולגרום לבעיות כמו הפרעה להתפתחות מערכת הרבייה של הזכר, הפרעה לתפקוד ההורמונלי, מומים מולדים, רמות טסטוסטרון נמוכות, התבגרות מינית מוקדמת בנקבות, ספירת זרע נמוכה, משקל לידה נמוך ולידה מוקדמת.
פתלאטים רבים הם חומרים משבשי פעילות הורמונלית, כלומר הם יכולים להשפיע על המנגנונים ההורמונליים בגוף, אפילו בריכוזים נמוכים. בעשור האחרון התפרסמו מחקרים בבני אדם שמראים תוצאות דומות לממצאים במחקרים בחיות מעבדה.
התוכנית הלאומית לטוקסיקולוגיה בארה"ב פרסמה ש-DEHP הוא חומר שעלול להיות מסרטן בבני אדם. מחקרים מצאו שפתלאטים עלולים להשפיע על ההתפתחות המינית וישנן עדויות ראשונות לכך שהם עלולים להשפיע גם על התפתחות המוח.
האוכלוסיות שנמצאות בסיכון הגבוה ביותר לחשיפה לפתלאטים הן נשים בהריון, תינוקות וילדים מתחת לגיל 3, וכן חולים כרוניים. מנהל המזון והתרופות האמריקאי המליץ על צעדים להפחתת החשיפה של חולים למכשירים רפואיים שמכילים פתלאטים.
בישראל עדיין אין הרבה מחקרים שבדקו את הקשר בין חשיפה לפתלאטים והשפעות בריאותיות. עם זאת, כיום מתבצעים מספר מחקרים בתחום זה, כולל מחקר שבוחן את הקשר בין חשיפה לפתלאטים במהלך ההיריון והשפעתם על תפקודי בלוטת התריס. בעולם המודרני קשה להימנע לחלוטין מחשיפה לפתלאטים. לעתים קרובות, המילה "פתלאטים" אפילו לא מופיעה על תוויות מוצרים, אלא אם כן מצוין במפורש שהמוצר "ללא פתלאטים".
כדי להפחית את החשיפה, חשוב לקרוא את תוויות המוצרים כדי לדעת מה הם מכילים. מומלץ להימנע ממוצרים שמכילים DBP ו-DEHP, במיוחד במוצרי טיפוח ופלסטיק. כשקונים פלסטיק, כדאי לבחור מוצרים עם קוד מיחזור אוניברסלי שאינו 3 (הסימון ל-PVC). קודי מיחזור 1-6 נחשבים בטוחים יותר.
כשמחממים מזון במיקרוגל, מומלץ להשתמש רק במוצרים שמסומנים כבטוחים לשימוש במיקרוגל, ועדיף להימנע מחימום מזון באריזות ניילון. כמו כן חשוב להימנע מחימום מזון במיכלי פלסטיק שאינם מיועדים לכך, כמו מיכלים של מרגרינה, יוגורט וגלידה, שקיות מחנויות המזון, או אריזות של אוכל ממסעדות.
