תקשורת משפחתית – ביום המשפחה

יום המשפחה – כיצד מתנהלים בהצלחה סביב המסכים ?

שי לביא

קואצ'ינג - אימון אישי
ילדים ומשפחה. מקור: ויקיפדיה. ברשיון CC3-sa-by מאת: Samoano

יום המשפחה – איך מתנהלים סביב המסכים בהצלחה ?

יום המשפחה קרב ובא וחלקנו כבר קיבלו הזמנה לחגוג עם ילדינו בגן, אחרים התבקשו להביא תמונות משפחתיות של המשפחה והאווירה חגיגית ונעימה כי מה חשוב יותר מהמשפחה ?
זאת הזדמנות מצוינת לעצור ולחשוב איך נראית המשפחה שלנו? כמה היא השתנתה? האם זו המשפחה שחלמנו עליה כשהיינו צעירים? אילו דברים היינו מקדשים ואילו היינו משנים?

כבר אמרנו בהזדמנויות רבות שהמשפחה כיום אינה דומה למשפחות שאנחנו גדלנו בהן (לטוב ולרע) וחלק משמעותי מהשינוי קשור לתקשורת שנכנסה הביתה והפכה לבן בית קבוע. הורים רבים מתלוננים שהתקשורת גזלה מהם את הילדים, שיש בבית אין ספור ריבים, שכל אחד מבני המשפחה ספון בחדרו ומול מסכו האישי ואין יותר משפחתיות 'אמיתית': אין עוד ארוחות ערב נעימות של צחוק ושיחה קולחת אלא יש שקט ואכילה איטית מהצלחת, אין עוד משחקי קופסא על השטיח אלא יש משחק עצמאי של קנדי קראש (Candy Crashׂ) בחדרים נפרדים ברחבי הבית. תקשורת מרובה נעשית באמצעות המסכים בהעברת מסרים בין בני המשפחה (מתי נגיע, לאן הולכים, מתי חוזרים, מה לקנות בסופר ועוד).

התקשורת יצרה נתק בין הורים וילדים, כאשר כל אחד מהצדדים משתמש במסכים כתחליף ליחסים בינאישיים. הילדים באופן טבעי מתקשרים עם המסכים, כי זה מה שהם מכירים (הם לא מסוגלים להאמין שלהורים לא היו פלאפונים כשהיו צעירים "איך ההורים שלכם ידעו איפה אתם ומתי אתם חוזרים ?"), אבל גם ההורים למדו והטמיעו את השימוש במסכים ומהווים מודלים בעייתים עבור הילדים. הורים רבים מדברים שיחות עבודה בזמני משפחה או פותחים טלוויזיה בכניסה הביתה ומתנתקים מבני המשפחה האחרים. אז מה אנחנו מצפים מהילדים? 

אז יום המשפחה זו הזדמנות מצוינת לעשות חושבים ולהחליט מה משמעות המסכים עבורנו ועבור הילדים. איך נראים חיי המשפחה סביב המסכים ובלעדיהם. נשאל את עצמנו כיצד נוכל לשנות את דפוסי הצריכה של המסכים, כך שנהיה ביחד ולא רק בנפרד. איך נוכל לתעל את היתרונות של המדיה לתקשורת טובה עם הילדים ולמזער את ההיבטים השליליים. הלוואי שכל הורה יוכל לסיים לקרוא שורות אלה ולחשוב על דבר אחד שיעשה אחרת ממחר (אפשר לקבוע ארוחת ערב ללא מסכים, אפשר להחליט שלא עונים לשיחות מהעבודה בשעות הפנאי עם הילדים אלא עובדים כשהם כבר ישנים…). כי אין ספק שהתקשורת מהווה שותף לחיים אבל אנחנו עדיין בוחרים איך החיים שלנו כמשפחה נראים, גם בעידן המסכים!

מאת: ד"ר שלי גפן. ד"ר שלי גפן הינה מרצה ותיקה בתקשורת (במכללה למינהל, אוניברסיטת תל אביב ובאונ' פתוחה). בימים אלה סיימה את כתיבת הדוקטורט בנושא המשפחה והתקשורת. מעבירה הרצאות/סדנאות וייעוץ לילדים, הורים ואנשי חינוך במציאות התקשורתית כיום.

דילוג לתוכן