מהי יוגה?

מה זה יוגה? אילו סוגי יוגה קיימים ומהם ענפיה? מהן מטרות היוגה, יתרונות ומהם שמונת איברי היוגה – אשטנגה יתרונות וכיצד התפתחה היוגה המודרנית במערב?

יוגה כיום, היא תופעה כלל עולמית, שתפסה תאוצה מסחררת במערב, בשנים האחרונות וסוחפת אחריה, מיליוני אנשים בכל רחבי העולם. מה שהתחיל כתרגול מדיטטיבי בפנתאון הפרקטיקות ההינדואיסטיות, בתת היבשת ההודית, לפני אלפי שנים, הפך כיום לחלק בלתי נפרד, מסגנון ואורח חיים מודרני, שנקשר לבריאות, והתפתח, לתעשייה עצומה, שמגלגלת מיליארדי דולרים. זה בטח קשור ליכולת ההסתגלות של היוגה – אנשים שונים מתחומים שונים ומגוונים, יכולים לתרגל יוגה ולהנות מהיתרונות הרבים שיש לה להציע.

• סגנונות היוגה השונים – במה לבחור? מה מתאים לי? מאיפה להתחיל?
• יוגה כנגד פרפור עליות הלב, דיכאון וחרדה

כנראה שגם אם אינכם מתרגלים יוגה בעצמכם, אתם לבטח מכירים מישהו שכן מתרגל. אנשים שהתנסו, מתארים את החוויה במושגים של שלווה, רוגע, איזון, כוח, גמישות ורגיעה. אבל מהי יוגה? ועד כמה היא רחוקה ממקורותיה העתיקים? 

מהי יוגה?

יוגה היא מילה בסנסקריט הנובעת מן השורש “yuj” שפירושו "עול" או "איחוד". המילה ׳יוגה׳, פירושה, לצייר יחד, לאגד יחד, להתאחד, לרסן או לרתום. כפרקטיקה בפילוסופיה ההינדואיסטית, היוגה מכוונת ליצירת איחוד בין הנשמה האינדיבידואלית של כל אחד מאיתנו (אטמן) לבין התודעה או המציאות האוניברסלית האולטימטיבית (ברהמן). זוהי גם תכליתו המתומצתת של ההינדואיזם. תהליך זה של איחוד ההיבטים הפיזיים, המנטליים, הרגשיים והרוחניים של עצמנו, הוא מה שמאפשר ליוגים, לחוות מצבים עמוקים של חופש, שלווה ומימוש עצמי.

יוגה היא מערכת עתיקה של תרגולים פיזיים, מנטליים ורוחניים, שעברו לאורך הדורות, ממורה לתלמיד. תרגול יוגי, הוא אוסף ענק של טכניקות שונות ומגוונות, כגון פרקטיקות נשימה, תרגול תנוחות, תרגול הרפיה, דקלום מנטרות ושירה, שלל תרגולי מדיטציה, תרגול פולחני, לימוד עיוני והרהור בכתבים פילוסופיים, שירות הזולת ועוד. היוגה היא עץ רחב ידיים בעל ענפים רבים המסתעפים לסגנונות רבים, כל אחד, שם דגש על תרגול או תרגולים ספציפיים, לצורך השגת המצב התודעתי של איחוד.

שורשי היוגה הולכים אלפי שנים אחורה בזמן, ומוזכרים באסופת טקסטים הינדואיסטים עתיקים, הנקראים אופנישאדות, המתוארכים בין 800 לפני הספירה עד 400 לספירה. אמנם המילה "יוגה", הוזכרה לראשונה ב- Rigveda – טקסט קדום יותר, אבל הפעם הראשונה, בה נעשה שימוש במשמעות המודרנית שלה, היא ב- Katha Upanishad. טקסט רוחני עתיק זה, נכתב מתישהו, בין המאה החמישית למאה ה-3 לפני הספירה. שם מוזכרת המילה יוגה במשמעותה ׳לרסן׳:

tāṃ yogam iti manyate sthirām indriyadhāraṇām" — Kaṭha Upaniṣad 6.11"

 "כאשר החושים מרוסנים היטב, זה נחשב ליוגה".

היוגה, על משמעויותיה הרבות, מוזכרת בטקסטים עתיקים רבים אחרים ולעתים היא אף הנושא המרכזי של הטקסט. כך למשל, באחד מכתבי היוגה החשובים ביותר – הבהאגוואד גיטה – מוגדרת היוגה כך:

samatvaṃ yoga ucyate"  — Bhagavadgītā 2.48"

"יוגה ידועה כאיזון".

yogaḥ karmasu kauśalam" — Bhagavadgītā 2.50"

"יוגה היא מיומנות בפעולה".

אך הכתב המוכר ביותר כיום, שמפרט את הפילוסופיה היוגית, הוא בלי ספק, ״היוגה סוטרה״, שנכתבה על ידי החכם ״פטנג׳לי״, בסביבות 200 לפני הספירה. היוגה סוטרה היא אחד מששת האסכולות באורתודוקסיה של ההינדואיזם. בכתב זה, היוגה מוגדרת כך:

yogaś citta-vṛtti-nirodhaḥ" — Yogasūtra 1.2"

"יוגה היא הפסקת תנודות התודעה".

משפט זה, הפך לאחת מהגדרות היוגה היותר מוכרות ומקובלות כיום, בקרב קהל המתרגלים. פטנג׳לי ממשיך וכותב, שהפסקת תנודות התודעה, היא תוצאה של תרגול מסור ועקבי של יוגה. לפיכך, ניתן להבין שהיוגה היא גם המטרה עצמה, אך גם הכלים להשגת מטרה זו. על ידי האטה והפחתה של הרעשים המנטליים שלנו, תרגול זה, מתחבר למקור ההוויה שלנו, שבו אנו יכולים לחוות את האחדות של העצמי שלנו, כמו גם את האחדות של כל השאר סביבנו.

מטרות היוגה

יוגה היא תהליך מדיטטיבי של גילוי עצמי ושחרור. זהו אוסף מגוון של פרקטיקות שמטרתן להכיר לעומק את התודעה, בשביל להיות הצופה בה במקום החווה אותה, וכך להשתחרר ממעגל הלידה והמוות. היוגה מספקת כלים להתבוננות בעצמנו בצורה בהירה, ולהבנה ׳מי אני׳ ו׳למה אני כאן׳, ולהרפות מכל מה שלא משרת מטרות אלה. זה מסייע לנו להיות מודעים למחשבות, לרגשות ולאמונות שלנו, ולשנות אותם כשהם כבר לא משרתים אותנו. זה נותן לנו את הכלים לעשות בחירות מודעות יותר בחיים, ולחיות בצורה מלאה יותר.

יוגה היא פרקטיקה שניתן באמצעותה, לשנות ולטהר את הגוף והמיינד. היוגה יוצרת הרחבה של התודעה, כדי לעזור לנו להתחבר למציאות האוניברסלית האולטימטיבית, שאנחנו חלק בלתי נפרד ממנה. זה גם נותן לנו גישה רבה יותר, למשאבים פנימיים, כדי ללמד אותנו על מודעות עצמית, קבלה, חמלה, סבלנות, הכרת תודה, מחילה, ענווה, אהבה, שלום ושמחה.

שמונת איברי היוגה: אשטנגה-יוגה

בכתב המפורסם, ״היוגה סוטרה״, פטנג'לי מפרט את עמודי הטווח של הפילוסופיה היוגית והתרגול היוגי. המילה ״אשטנגה״ בסנסקריט, מורכבת מהמילים ״אשטאו״ שמשמעותה ׳שמונה׳ ו״אנגה״ שמשמעותה ׳איברים׳. פטנג׳לי מתאר שמונה איברים או צעדים הנדרשים, כדי להגיע למטרה של תרגול היוגה. כל איבר, הוא תרגול רוחני, מנטלי או פיזי, שמתבסס האחד על השני. שמונת האיברים הם:

1. Yama – תרגול מנטלי ברובו, שקשור להתנהגות ומוסר.
2. Niyama – תרגולים פנימיים ברובם, שמרחיבים את קוד ההתנהגות האתי של האיבר הקודם, ומתמקדים בסיגול הרגלים, דפוסים, משמעת עצמית וענווה.
3. Asana – תרגול פיזי שמתמקד בתנועה ותנוחות גוף, בשביל לטהר אותו ולהכין אותו לתרגולים מתקדמים יותר.
4. Pranayama – תרגול אנרגטי מתקדם שעושה שימוש במערכת הנשימה לצורך הרחבה, תיעול ושליטה בפן האנרגטי של הגוף.
5. Pratyahara – תרגול של התבוננות, הכרה ושליטה על החושים, בשביל לרסן אותם, בכדי לא להיות נשלטים ומוסחים, על ידי גירויים חיצוניים.
6. Dharana – תרגול מנטלי, שנועד להגדיל את כושר הריכוז המנטלי ומיקוד התודעה.
7. Dhyana – תרגול מדיטציה וההתמקדות על אובייקט אחד.
8. Samadhi – מצב מנטלי המחולק למספר מצבים, ובבסיסו הוא מצב של קשב, ריכוז או מודעות רבה כל כך, עד כדי הגעה למצב של אחדות.

ענפי היוגה

ישנם שישה ענפים עיקריים של היוגה המסורתית. בכל אחד מהם, מטרת האחדות מושגת, באמצעות תרגולי יוגה שונים. כל מתרגל יימשך לענף יוגה שונה, בהתאם לנטייה, המיומנות והיכולת שלו, דבר שעשוי להשתנות גם עם הזמן. ישנם מתרגלים המתמקדים בענף יוגה אחד ספציפי אך רוב המתרגלים ישלבו היבטים ותרגולים מענפים שונים, דבר שמקובל מאוד בעולם היוגה.

ואלו הם ששת ענפי היוגה העיקריים:

1. ראג'ה יוגה (הדרך המלכותית) – מתמקדת בתרגולי מדיטציה.
2. קארמה יוגה (דרך הפעולה) – מתמקדת בפעולה ושירות הזולת בחיי היומיום.
3. ג'נאנה יוגה (דרך הידע) – מתמקדת בלימוד והרהור אינטלקטואלי, בחוכמה והפילוסופיה לצורך חקירה עצמית.
4. בהקטי יוגה (דרך ההתמסרות) – מתמקדת בהתמסרות לאל ובאה לידי ביטוי גם ברמה המנטלית, על ידי הקדשת כל הפעולות לאל וגם בקיום פרקטיקות פולחניות.
5. טנטרה יוגה (דרך האקסטזה) – מתמקדת בביצוע טקסים וחניכות וכוללת שלל פרקטיקות ותרגולים הנעשים בליווי צמוד של מורה.
6. האטה יוגה (הנתיב הכוחני) – מתמקד בשלל התרגולים והפרקטיקות הפיזיות כגון תרגול תנוחות, תרגולי נשימה וניקויים.

יוגה מודרנית במערב

ענף היוגה הנפוץ ביותר במערב, הוא בלי ספק, ״האטה יוגה״. אל תתבלבלו עם סגנון תרגול התנוחות המסויים, שגם נקרא ׳האטה יוגה׳. בין אם אתם הולכים לשיעור אשטנגה, איינגר, פאוור יוגה, ויניאסה, ביקראם יוגה, יין יוגה, שיבננדה או כל סגנון אחר, שבו עושים שימוש בגוף הפיזי, אתם למעשה מתרגלים ״האטה יוגה״. תרגולי האטה יוגה, כוללים גם תרגולי פרניאמה – נשימות, וקרייה – פרקטיקות של ניקויים של הגוף, מכיוון שגם תרגולים אלה, מתמקדים בעבודה עם הגוף הפיזי, בשונה מהיוגה המסורתית, שבה המיקוד הוא יותר פנימי, מנטלי ורוחני, בצורה ישירה. העבודה על הגוף הפיזי, גם היא בבסיסה תרגול מנטלי, אך בצורה עקיפה, הנובעת מן ההבנה, שהפיזי והמנטלי קשורים זה בזה ומשפיעים זה על זה, ובהיעדר יכולת לתרגל תרגול מנטלי בצורה ישירה, ניתן לתרגל תרגול פיזי, שישפיע על המימד המנטלי בעקיפין. כמו שמוזכר למעלה, ישנן אסכולות רבות של האטה, כל אחת עם הסגנון והפילוסופיה הייחודיים שלו.

פילוסופיית חיים

יוגה היא לא רק פעילות גופנית מדיטטיבית, בעלת יתרונות שונים והשפעות בריאותיות מועילות. היא פילוסופיית חיים שלמה, שהיא חלק מהפילוסופיה ההינדואיסטית. זוהי מתודולוגיה המפרטת כיצד להתחבר עם האמת הגבוהה ביותר שלנו, לחיות במודעות ולא באינסטינקטיביות אוטומטית, לדייק את הכוונות שלנו, שמעניקות משמעות לדברים, ולבצע בחירות, המשרתות את הטוב הגבוה ביותר שלנו. באמצעות היוגה, נוצרת חוויה של חזרה לטבע האמיתי שלנו שוב ושוב, כאשר אנו מקלפים שכבות של התניה והרגל ודפוסי חשיבה שמוטמעים במיינד שלנו. בכל פעם שאנחנו עומדים על מזרן היוגה שלנו או יושבים על כרית המדיטציה, יש לנו הזדמנות לגלות מי אנחנו באמת, ואנחנו מתחילים להבין את הטבע האמיתי של היקום.