למה יש עצירות כרונית?

מה לאכול למי שסובל מיציאה קשה וקושי בהתרוקנות?  מה התסמינים של עצירות? ממה נגרמת התופעה?

מערכת האתר

עודכן בתאריך

עיכולבריאות
תסמיני עצירות. צילום:Alexandra_Koch-from-Pixabay

למה יש עצירות כרונית? האם אתם סובלים מעצירות כרונית? מה לאכול למי שסובל מיציאה קשה וקושי בהתרוקנות?   מה התסמינים של עצירות? ממה נגרמת התופעה?

תסמינים של עצירות

מהם התסמינים של עצירות? האם צעירים סובלים מעצירות יותר ממבוגרים? האם נשים סובלות מעצירות לעתים תכופות יותר מגברים? 

עצירות היא הפרעה נפוצה של מערכת העיכול המאופיינת בסימפטומים כמו מאמץ, צואה קשה ועשיית צרכים לעיתים רחוקות. תסמיני הליבה בקרב מבוגרים לפי ממצאים מחקריים למשל באסיה כוללים מאמץ (82.8%), צואה גבשושית וקשה (74.2%) ותחושה של פינוי לא שלם (68.1%) (Patimah et al., 2017). לנשים ולצעירים יש שכיחות גבוהה יותר של עצירות, עם דפוסי סימפטומים תלויי גיל (Verkuijl et al., 2020)

ממצאים מחקריים מעלים כי נשים מדווחות על כאבי בטן תכופים יותר, נפיחות וניסיונות התרוקנות לא מוצלחים (McCrea et al., 2009).  עצירות מהווה מצב נפוץ במערכת העיכול המתאפיין בקושי בהתרוקנות או בתדירות נמוכה של יציאות. כדי לאבחן עצירות, הרופאים מתייחסים למספר קריטריונים מרכזיים. ראשית, תדירות היציאות נבחנת, כאשר פחות משלוש יציאות בשבוע נחשב לסימן מובהק לעצירות. בנוסף, מתייחסים לאיכות היציאה עצמה – האם היא קשה או גושית. והאם נדרש מאמץ רב בזמן ההתרוקנות. גורם נוסף הוא תחושת ההתרוקנות הלא מלאה. כלומר הרגשה שלא כל הצואה יצאה מהגוף. חשוב לזכור כי הגדרת העצירות יכולה להשתנות מאדם לאדם, שכן לכל אחד יש הרגלי יציאות שונים.

אם הינכם חשים עצירות ותסמינים אחרים פנו לרופא לאבחון וטיפול. הגורמים לעצירות משתנים ויש לערוך בירור מקיף לגבי גורמי התופעה והטיפול בה לפי המטופל.  רופא יוכל להעריך את המצב באופן מקיף, לזהות את הגורמים האפשריים לעצירות, ולהציע תוכנית טיפול מתאימה. זו יכולה לכלול שינויים בתזונה, הגברת הפעילות הגופנית, שימוש בתוספי סיבים תזונתיים, או במקרים מסוימים, טיפול תרופתי.

מלבד הבחינה הזו, ישנם מספר תסמינים נפוצים המאפיינים מצב של עצירות. אנשים הסובלים מעצירות עשויים לחוות כאבי בטן או אי נוחות כללית באזור הבטן. נפיחות בבטן היא תופעה שכיחה, לעיתים מלווה בגזים ובתחושת מלאות לא נעימה. במקרים מסוימים, העצירות עלולה להוביל לאיבוד תיאבון, ואף לתחושות של עייפות או חולשה כללית. נציין גם כי עוצמת התסמינים ומשך הופעתם יכולים להשתנות מאדם לאדם, ולא כל מי שסובל מעצירות יחווה את כל התסמינים הללו.

כאשר מדובר באבחון עצירות, נתייחס לתמונה הכוללת ולא רק לסימפטום בודד. הרופא יתחשב בתלונות המטופל, בהיסטוריה הרפואית שלו, ובמקרים מסוימים אף יבצע בדיקות נוספות כדי לשלול מצבים רפואיים אחרים.

גורמים לעצירות

מחקרים מדעיים הראו כי קיימים מספר גורמים עיקריים לעצירות. תזונה היא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר. מחקרים הראו שדיאטה דלה בסיבים תזונתיים ועשירה במזונות מעובדים מגבירה את הסיכון לעצירות. צריכה לא מספקת של נוזלים גם כן נמצאה כגורם תורם משמעותי. מחקרים מצביעים על כך שהתייבשות מאטה את תנועת המעיים ומקשה על מעבר הצואה.

אורח חיים יושבני בו אנו ממעטים בהליכה ויושבים הרבה וחוסר בפעילות גופנית נמצאו כגורמים נוספים לעצירות במחקרים רבים. פעילות גופנית סדירה מגבירה את תנועתיות המעי ומשפרת את העיכול.

לצד אלה, גורם נוסף שזוהה במחקרים הוא לחץ נפשי וחרדה. מצבים אלו משפיעים על תפקוד מערכת העיכול ומובילים לעיתים לעצירות. כמו כן, גם שינויים בשגרה, כמו נסיעות או שינויים בסביבת המגורים,  נמצאו כגורמים אפשריים לעצירות זמנית.

מלבד גורמים אלה, מחקרים רפואיים הצביעו גם על השפעתן של תרופות מסוימות על הופעת עצירות. תרופות נגד כאבים ממשפחת האופיואידים, תרופות נוגדות דיכאון מסוימות, ותרופות לטיפול בלחץ דם גבוה נמצאו כגורמות לעצירות כתופעת לוואי. 

בנוסף, מחקרים זיהו מספר מצבים רפואיים שיכולים לגרום לעצירות. מצבים אלה כוללים תת-פעילות של בלוטת התריס, סוכרת, והפרעות נוירולוגיות כמו פרקינסון. יתרה מכך, גיל מבוגר גם כן נמצא כגורם סיכון לעצירות, בעיקר בשל ירידה בתנועתיות המעי והשפעות של תרופות שונות. נציין גם שבמקרים רבים, העצירות נגרמת משילוב של מספר גורמים ולא מגורם יחיד.

עצירות קשה – מה לאכול? 

מה לאכול כשסובלים מעצירות? אילו מאכלים עשויים לסייע בשיפור היציאות? 

מחקרים מדעיים הצביעו על מספר מזונות שיכולים לסייע בהקלה על עצירות. הנה מספר סוגי מזונות שיכולים לסייע לעתים לאנשים מסוימים בהפחתת עצירות ושיפור היציאות:

1. פירות עשירים בסיבים, כמו שזיפים ותאנים, נמצאו יעילים במיוחד. מחקרים הראו שהם מכילים סיבים תזונתיים וחומרים טבעיים המעודדים תנועת מעיים. 

2. ירקות עליים ירוקים, כמו תרד וכרוב קייל, הם מקור מצוין לסיבים ולנוזלים, וממצאים מדעיים מצביעים על תרומתם לבריאות מערכת העיכול.

3. דגנים מלאים, כמו שיבולת שועל וקינואה, נחקרו רבות בהקשר של בריאות המעיים. הם מספקים סיבים תזונתיים חיוניים ומסייעים בהגברת נפח הצואה. לכן הם מועילים בהתרוקנות. 

4. זרעי פשתן וצ'יה הוכחו במחקרים כבעלי יכולת לשפר את תנועת המעיים, בזכות תכולת הסיבים הגבוהה שלהם ותכונותיהם המרככות.

5. יוגורט ומזונות פרוביוטיים אחרים נחקרו בהרחבה בהקשר של בריאות מערכת העיכול. הם נמצאו במחקרים כמסייעים בשיפור החיידקים במעי ומקלים על העצירות. 

6. אגוזים וזרעים, במיוחד שקדים ואגוזי מלך, נמצאו כמקור טוב לסיבים ושומנים בריאים התורמים לתפקוד תקין של המעיים.

7. קטניות, כמו עדשים ושעועית, הן מקור עשיר לסיבים תזונתיים ומחקרים מראים את יעילותן בהקלה על עצירות. 

8. מים ונוזלים אחרים, למרות שאינם "מזון" במובן המסורתי, הם חיוניים להקלה על עצירות. מחקרים מדגישים את חשיבות הצריכה המספקת של נוזלים לשמירה על רכות הצואה ותנועת המעיים התקינה.

נדגיש כי שהכנסת שינויים תזונתיים לתפריט צריכה להיעשות בהדרגה ובהתייעצות עם רופא ותזונאית , במיוחד אם יש מצבים רפואיים קיימים או רגישויות תזונתיות.

כתבות באותו עניין
דילוג לתוכן