מחקר חדש: איך החיידקים משפיעים על דלקת מפרקים

איך חיידקים בגופנו משפיעים על הבריאות שלנו? מה הקשר בין חיידקים אלה להתפתחות מחלות אוטואימוניות כמו דלקת מפרקים? האם גם החיידקים הטובים יכולים לפגוע בנו?

מערכת האתר

ראומטלוגיה
כיצד החיידקים משפיעים על דלקת מפרקים? צילום אילוסטרציה: אתר הדוקטור

ממצאי מחקר חדש שמתפרסם לאחרונה מצביע על קשר מרתק בין חיידקים טובים המצוים במעיים שלנו לבין התפתחות של דלקת מפרקים. כיום תפקיד המיקרוביום נחקר בצורה נרחבת וצביע על חשיבות והשפעת החיידקים שבתוכנו על גופנו. איך הם משפיעים על הבריאות שלנו? מה הקשר בין חיידקים אלה להתפתחות מחלות אוטואימוניות כמו דלקת מפרקים? האם גם החיידקים הטובים יכולים לפגוע בנו?

המעיים שלנו הם בית למגוון עצום של מיקרואורגניזמים, בעיקר חיידקים. הקהילה הזו של חיידקים, שנקראת "מיקרוביום של המעי", ממלאת תפקידים חשובים מאוד בבריאות שלנו. הם עוזרים לנו לעכל את האוכל שאנחנו אוכלים, מייצרים ויטמינים חיוניים ואפילו מחזקים את מערכת החיסון שלנו – המערכת המופלאה שמגנה על הגוף מפני פולשים כמו חיידקים מזיקים ווירוסים.  

כשהאיזון העדין מופר: דיסביוזה ומחלות אוטואימוניות

במצב תקין, יש איזון עדין בין סוגי החיידקים השונים במעיים. אבל לפעמים, האיזון הזה משתבש. מצב זה נקרא "דיסביוזה", והוא קשור למגוון רחב של בעיות בריאותיות, כולל מחלות אוטואימוניות. מחלות אוטואימוניות הן מצבים מורכבים שבהם מערכת החיסון, שאמורה לתקוף רק גורמים זרים, מתחילה לתקוף את תאי הגוף עצמו. במקום להגן עלינו, היא פוגעת בנו. דוגמאות מוכרות למחלות אוטואימוניות כוללות דלקת מפרקים שגרונית, סוכרת מסוג 1 ומחלות מעי דלקתיות.  

הקשר המפתיע בין חיידקי המעיים למחלות במקומות אחרים בגוף הוא נושא מרתק ונחקר במיוחד. אחד הדברים המרתקים ביותר הוא שהפרעה באיזון חיידקי המעיים יכולה לתרום לא רק למחלות במעיים עצמם, אלא גם למחלות אוטואימוניות במקומות מרוחקים יותר בגוף, כמו המפרקים, הלבלב או המוח. איך בדיוק זה קורה? זו שאלה שהמדענים עדיין מנסים לפענח.  

החיידקים המיוחדים: סימביוטיים ומשפיעים על מערכת החיסון

בתוך קהילת החיידקים העצומה במעיים, ישנם חיידקים מיוחדים שנקראים "חיידקים סימביוטיים" או "חיידקי קומנסל". הם חיים בשיתוף פעולה הדוק עם הגוף שלנו, מועילים לנו ומקבלים מאיתנו בתמורה מחסה ומזון. אחד החיידקים הסימביוטיים האלה נקרא "חיידק פילמנטי מפוצל" (Segmented Filamentous Bacteria, או בקיצור SFB).  

ממצאים מחקריים מתארים את התפקיד הבעייתי של חיידק ה-SFB בדלקת מפרקים. מחקרים מראים שבמצבים מסוימים, חיידק ה-SFB עלול לתרום להתפתחות דלקת מפרקים. החוקרים השתמשו במודל של עכברים כדי להבין את המנגנון. הם גילו ש-SFB גורם לתאי T מסוג מסוים במעיים (תאי Th17) לייצר יותר מדי נוגדנים שתוקפים את הגוף עצמו ("נוגדנים אוטואימוניים").  

תאי T הם סוג חשוב של תאי דם לבנים, שהם חלק בלתי נפרד ממערכת החיסון. הם כמו המפקדים של הצבא, שמכוונים את התגובה החיסונית ותוקפים פולשים זרים. ישנם סוגים שונים של תאי T, ולכל אחד תפקיד ייחודי. תאי Th17 הם סוג אחד, וכאשר הם פועלים בצורה מוגזמת, הם עלולים לגרום לדלקת.  

נוגדנים אוטואימוניים: נשק שמכוון נגד הגוף

נוגדנים הם חלבונים שמערכת החיסון מייצרת כדי לזהות ולתקוף פולשים כמו חיידקים ווירוסים. במחלות אוטואימוניות, הגוף מייצר נוגדנים שתוקפים בטעות את התאים והרקמות שלו עצמו – אלו הם הנוגדנים האוטואימוניים.  

תאי Tfh: עוזרים מיוחדים לתאי B ביצירת נוגדנים

ישנם תאי T מיוחדים שנקראים "תאי T follicular helper" (בקיצור Tfh). הם תת-קבוצה של תאי T שתפקידם לעזור לתאי B, סוג אחר של תאי דם לבנים, לייצר נוגדנים חזקים ויעילים. תאי B הם ה"חיילים" שמייצרים את הנוגדנים הספציפיים כנגד הפולש.  

כשתאי Tfh יוצאים משליטה, גוברת הסכנה למחלות אוטואימוניות. תאי Tfh חיוניים ליצירת תגובה חיסונית חזקה נגד זיהומים. אבל אם הם פועלים בצורה מוגזמת, הם יכולים לתרום להתפתחות של מחלות אוטואימוניות, כולל דלקת מפרקים שגרונית. לכן, הגוף פיתח מנגנונים שונים כדי לווסת את פעילותם של תאי Tfh.  

הקשר המסתורי בין חיידקים סימביוטיים לתאי Tfh

עד לאחרונה, רוב המחקר התמקד באיך חיידקים סימביוטיים משפיעים על סוגים אחרים של תאי T. רק בשנים האחרונות החלו מדענים לחקור לעומק את הקשר הספציפי בין החיידקים האלה לתאי Tfh.  אך השאלה הגדולה היא איך חיידקים במעיים משפיעים על מחלות במקומות רחוקים בגוף?

אחת השאלות המרכזיות שעדיין אין עליה תשובה ברורה היא איך חיידקים במעיים יכולים לגרום למחלות אוטואימוניות במקומות רחוקים מהמעיים עצמם, כמו המפרקים. החוקרים משתמשים במודל של דלקת מפרקים בעכברים כדי לנסות להבין את המנגנון המורכב הזה.  

הגילוי המרכזי: תאי Tfh יוצאים מהמעיים וגורמים לנזק במקומות אחרים

חיידק ה-SFB משפיע על תאי Tfh במעיים בכך שהוא מדכא את פעילותה של מולקולה בשם אינטרלוקין 2 (IL-2), שהיא חומר איתות חשוב במערכת החיסון. הוא גם משפיע על תאים אחרים במעיים, שנקראים תאים דנדריטיים, כדי שיעודדו את התרבות תאי Tfh.  

תאים דנדריטיים הם סוג של תאי דם לבנים שתפקידם להציג חתיכות קטנות של פולשים זרים לתאי T, כדי שאלה יתחילו את התגובה החיסונית המתאימה. הם כמו שליחים שמביאים את המסר לתאי ה-T.  

המחקרים מראים שחיידק ה-SFB גורם להתרבות של תאי Tfh לא רק במעיים, אלא גם במקומות אחרים בגוף, כמו הטחול ובלוטות הלימפה. תאי Tfh אלה נודדים מהמעיים לאיברים אחרים ותורמים שם להתפתחות דלקת מפרקים.  התברר שתאי Tfh שמקורם במעיים הם שחקנים מרכזיים בתהליך הזה. הם מעודדים תאי B לייצר נוגדנים אוטואימוניים במקומות מרוחקים מהמעיים, מה שמחמיר את הדלקת.  

המשמעות של המחקר: הבנה טובה יותר של הקשר בין חיידקים למחלות אוטואימוניות

המחקר הייחודי שפורסם בכתב העת Immunity מספק לנו הבנה טובה יותר של האופן שבו חיידקים במעיים יכולים לתרום להתפתחות מחלות אוטואימוניות במקומות מרוחקים בגוף. זהו צעד חשוב לקראת פיתוח דרכים חדשות ויעילות יותר לטפל במחלות אלה.  החוקרים השתמשו במודל מיוחד של עכברים, שנקרא מודל K/BxN, כדי ללמוד על דלקת מפרקים אוטואימונית. במודל זה, תאי T תוקפים חלבון בשם GPI שנמצא במפרקים, וזה מוביל להתפתחות דלקת.  

מחקרים קודמים הראו שעכברים שגדלים בתנאים סטריליים לחלוטין, ללא חיידקים במעיים, לא מפתחים דלקת מפרקים. אבל כשמוסיפים להם SFB, הם כן מפתחים את המחלה.  במחקר הנוכחי, החוקרים נתנו SFB לעכברים רגילים וראו שהם פיתחו דלקת מפרקים חמורה יותר מאשר עכברים שלא קיבלו את החיידק. הם גם ראו שהעכברים עם SFB ייצרו יותר נוגדנים אוטואימוניים.  

השפעת SFB על מרכזי הנביטה: מקומות ייצור הנוגדנים

החוקרים בדקו את הטחול ובלוטות הלימפה של העכברים, שהם מקומות חשובים במערכת החיסון לייצור נוגדנים. הם ראו שבעכברים עם SFB היו יותר תאי B פעילים ויותר מרכזי נביטה גדולים, מה שמעיד על ייצור מוגבר של נוגדנים אוטואימוניים.  

החוקרים גילו שתאי Tfh חיוניים כדי ש-SFB יוכל להחמיר את דלקת המפרקים. בעכברים עם SFB היו יותר תאי Tfh פעילים בטחול ובבלוטות הלימפה.  

באופן זה המחקר סיפק תובנות חשובות לגבי התפקיד של חיידקי המעיים, ובמיוחד חיידק ה-SFB, בהתפתחות מחלות אוטואימוניות במקומות מרוחקים מהמעיים. ממצאים אלה עשויים להוביל לפיתוח טיפולים חדשים שמכוונים למיקרוביוטת המעי כדי למנוע או להקל על מחלות כמו דלקת מפרקים שגרונית. עם זאת, יש צורך במחקר נוסף כדי להבין את המנגנונים המדויקים ולתרגם את התגליות האלה לטיפולים יעילים לבני אדם.   מקורות ותוכן שקשור לנושא