מהי שעורה בעין? איך מטפלים בה? מה הגורמים לשעורה בעין? שעורה, המכונה בלועזית Stye או Hordeolum, היא גוש אדום, כואב ונפוח שמופיע בקצה או בבסיס העפעף. היא נראית לעיתים קרובות כמו פצעון קטן או נגע מודלק על שפת העפעף. על אף שהיא עשויה להיראות מפחידה, שעורה היא בדרך כלל מצב רפואי שפיר ולא מזיק, ולרוב חולפת מעצמה תוך מספר ימים עד שבועיים.
הגורם העיקרי לשעורה הוא זיהום חיידקי, לרוב על ידי חיידק בשם Staphylococcus aureus (סטפילוקוקוס אאורוס). חיידק זה נמצא באופן טבעי על פני העור של רוב האנשים, אך כאשר הוא חודר לבלוטת חלב בעפעף, הוא עלול לגרום לדלקת ולזיהום. ישנם שני סוגים עיקריים של שעורה: שעורה חיצונית (External Hordeolum) – זהו הסוג הנפוץ ביותר. הוא מתפתח על ידי זיהום של זקיק ריס (Follicle) או של בלוטת חלב (בלוטת צייס או בלוטת מול) הנמצאות בבסיס הריסים. הוא נראה כנקודה אדומה וכואבת בשפת העפעף, ולפעמים ניתן לראות נקודה צהובה במרכזה המכילה מוגלה.
לעומתה שעורה פנימית (Internal Hordeolum) היא סוג זה פחות נפוץ והוא נוטה להיות כואב יותר. הוא נוצר כאשר בלוטת חלב עמוקה יותר בעפעף (בלוטת מייבומיאן) נחסמת ומודלקת. השעורה הפנימית נוטה להיות גדולה יותר וכואבת יותר משום שהיא לוחצת על מבנים פנימיים בעפעף. במקרים מסוימים, היא עלולה להתפתח לכדי גוש כרוני וקשה יותר המכונה "כלזיון" (Chalazion).
גורמים לשעורה וטיפים איך למנוע שעורה
הגורם הישיר להתפתחותה הוא לרוב זיהום חיידקי, אולם ישנם מספר גורמים המגבירים באופן משמעותי את הסיכון להופעתה. בראש ובראשונה, היגיינה לקויה של העיניים והפנים מהווה טריגר מרכזי. נגיעה חוזרת ונשנית בעיניים בידיים לא נקיות מעבירה חיידקים, בעיקר סטפילוקוקוס אאורוס, ישירות לבלוטות החלב הזעירות הממוקמות לאורך קו הריסים, מה שמוביל לחסימה ולדלקת.
בנוסף, הרגלי איפור לא נכונים תורמים רבות לסיכון. שינה עם איפור עיניים, שימוש חוזר בכלי איפור מלוכלכים, או שימוש במוצרי איפור שפג תוקפם עלולים לחסום את הנקבוביות העדינות בעפעפיים ולעודד צמיחת חיידקים. גורם סיכון נוסף קשור למצבים רפואיים קיימים. אנשים הסובלים ממחלות עור כרוניות כמו דלקת עפעפיים, הידועה גם כבלפריטיס, או מצבים אחרים כמו סבוריאה ורוזציאה, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח שעורה חוזרת ונשנית. גם מצבים מערכתיים כמו סוכרת עלולים להחליש את המערכת החיסונית המקומית ולהפוך את האדם לפגיע יותר לזיהומים חיידקיים בעפעפיים. לבסוף, שימוש לא נכון בעדשות מגע מהווה גורם סיכון. ניקוי וחיטוי לא מספקים של העדשות או שימוש בהן מעבר לתקופה המומלצת עלולים להביא להצטברות של חיידקים על פני העדשה ולהעברתם לעין ולעפעפיים במהלך ההרכבה וההסרה.
טיפים לטיפול בשעורה
טיפ ראשון לטיפול בשעורה:כאשר מופיעה שעורה, הטיפול הראשוני נוטה להיות שמרני. קומפרסים חמים הם הטיפול המקובל ביותר, והם מומלצים על ידי מטפלים ורופאים כבר עשרות שנים. הנחת קומפרס חם על האזור המודלק במשך כ-10-5 דקות, מספר פעמים ביום, מסייעת בריכוך הבלוטה ותורמת לניקוז טבעי של המוגלה.
עם זאת, חשוב לציין כי למרות השימוש הנרחב בקומפרסים ובתכשירים נוספים, מחקרים מדעיים עדכניים אינם מספקים הוכחה חד-משמעית ליעילותם. סקירה שיטתית של ספרות רפואית, שפורסמה בספריית קוקרן היוקרתית, מצאה כי אין כיום מחקרים קליניים מבוקרים שבדקו את יעילותם של טיפולים לא-כירורגיים בשעורה פנימית חריפה. למרות שהטיפולים הללו נפוצים, החוקרים ציינו כי לא נמצאה עדות מדעית התומכת או שוללת את יעילותם. ייתכן שהסיבה לכך היא שברוב המקרים שעורה חולפת מעצמה גם ללא טיפול.
טיפ שני : במקרים של זיהום קשה או שעורה עמידה לטיפול מקומי, עשוי הרופא לרשום אנטיביוטיקה לבליעה. אם השעורה אינה נרפאת או שהיא גורמת לכאב עז, ייתכן שיהיה צורך בפתיחה כירורגית עדינה של האבצס על מנת לנקז את המוגלה שהצטברה.
שמירה על היגיינת העפעפיים היא הדרך הטובה ביותר למנוע הופעת שעורה. ניתן לעשות זאת באמצעות ניקוי יומיומי של האזור בעזרת מגבונים ייעודיים או סבון פנים עדין. חשוב להימנע ככל האפשר מנגיעה בעיניים ולהקפיד על ניקוי יסודי של איפור.
טיפ נוסף: במקרים נדירים, הזיהום עלול להתפשט מהבלוטה לכל העפעף או לרקמות סביב העין. אם מופיעים סימנים של החמרה, כמו כאב חמור, החמרה של הנפיחות או פגיעה בראייה, חשוב לפנות מיד לבדיקת רופא עיניים. יש לזכור כי במקרים מסוימים, גידולים על עור העפעפיים יכולים להתחיל במראה הדומה לשעורה, ולכן אבחון מקצועי הוא חיוני, במיוחד במקרים של שעורה שאינה נרפאת או חוזרת באותו המקום.
גורמי סיכון נוספים וסימנים המחייבים פנייה לרופא
לצד הטיפול המקובל בשעורה, חשוב להבין כי במקרים מסוימים, מצבים רפואיים מסוימים עלולים להוות גורם סיכון משמעותי להישנותה. לדוגמה, חולים בסוכרת נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח זיהומים חיידקיים בעור, כולל שעורה, עקב ירידה בתפקוד מערכת החיסון. כמו כן, אנשים עם מחלות עור כמו סבוריאה דרמטיטיס או רוזציאה, המאופיינות בדלקת כרונית של העור, נוטים ללקות בשעורה לעיתים קרובות יותר. שמירה על איזון רמת הסוכר בדם וטיפול במצבי העור הבסיסיים יכולים להפחית באופן משמעותי את שכיחות הופעת השעורה.
בנוסף, חשוב להבחין בין שעורה לבין תופעות אחרות בעפעף העלולות להיראות דומות. לעיתים קרובות, גידולים על עור העפעף יכולים להתחיל כבליטה קטנה המזכירה שעורה. אם נגע כזה אינו נרפא תוך מספר שבועות, חוזר באותו המקום לאחר טיפול או מופיע אצל אדם מבוגר שלא סבל בעבר משעורה, יש לפנות מיידית לרופא עיניים לצורך אבחון מדויק. במקרים אלה, אבחנה נכונה ומהירה היא קריטית, שכן היא מאפשרת לטפל בבעיה מהשורש ולמנוע סיבוכים עתידיים.
לבסוף, ראוי לציין כי במקרים של שעורה חוזרת ונשנית שאינה מגיבה לטיפולים המקובלים, ישנן אפשרויות טיפול מתקדמות יותר. רופא עיניים עשוי להמליץ על טיפול אנטיביוטי דרך הפה או על טיפולים מקומיים אחרים. כמו כן, במקרים מסוימים ניתן לשקול טיפולים פרוצדורליים כמו ניקוז בלוטות החלב או טיפול בלייזר מסוים, שמסייעים להפחתת הדלקת הכרונית ולמניעת אירועים עתידיים של שעורה.
