תזונה בזמן מלחמה: אכילה רגשית תחת לחץ

אכילה רגשית בזמן מלחמה: מה מאפיין אכילה רגשית? איך להתמודד עם אכילה רגשית בזמן מצוקה, מלחמה ולחץ? מה הסיבות לאכילה רגשית?

כאשר אנחנו במצוקה, מתח נפשי רב, סטרס, דיכאון, חרדה, חווים תסמינים של עקה משמעותית, אחד הביטויים לכך הוא לפעמים אכילה רגשית. מאז אירועי הדמים הרצחניים והמזעזעים של שבת השחורה של 7 לאוקטובר 2023, רבים חווים מצוקה רגשית, טלטלה, מתח, לחצים, דיכאון וחרדה.

אכילה רגשית מתייחסת לנטייה של שימוש באוכל כדרך להתמודד עם או להרגיע מצוקה רגשית ולא כתגובה לרעב פיזי. זוהי התנהגות שמונעת לרוב על ידי גורמים פסיכולוגיים ורגשיים ולא מרעב פיזיולוגי אמיתי. מאז ארועי הדמים של 7 לאוקטובר, החשיפה לסרטונים המתעדים את הזוועות, החדשות ולעיתים אף מגע וחשיפה לעדויות אלה, רבים מצוים בעקה רגשית עצומה. מצוקה זו מתווספת ללחת הרגשי הרב שבו מצויים אזרחים ישראלים בישראל המצויים תחת טרור של מתקפות טילים על ישראל. מצב זה מוסיף ללחצים הרגשיים. לצד זה, בעודנו במלחמת חרבות ברזל, כמאתיים חטופים עודם מצויים בשבי החמאס. זאת באופן שתורם למפלס הלחץ הרגשי. אכילה רגשית מהווה דרך התמודדות אחת עם מצוקות אלה ואחרות.

מה מוביל לאכילה רגשית, מה מאפיין אותה ואיך להתמודד איתה? צילום: Pixabay Pexels
מה מוביל לאכילה רגשית, מה מאפיין אותה ואיך להתמודד איתה? צילום: Pixabay Pexels

מה מאפיין אכילה רגשית? איך יודעים שהאכילה היא רגשית? כמה מאפיינים נפוצים יכולים לסייע בזיהוי אכילה רגשית ונפרט אותם בהמשך. זאת לצד פירוט הסיבות לאכילה הרגשית וטכניקות אפשריות להתמודד איתה. אכילה רגשית כוללת אכילה כשלא רעבים פיזית, שימוש באוכל כדרך לנהל רגשות, אכילה עד לשובע מוגזם, הרגשת חוסר שליטה או אשמה במהלך אפיזודות של אכילה רגשית.

מה מאפיין אכילה רגשית?

מה מאפיין את האכילה הרגשית? מהם התסמינים של אכילה רגשית? אכילה רגשית מוגדרת בדרך כלל על ידי מספר מאפיינים:

1. אכילה לשם נחמה רגשית: אוכלים רגשיים פונים לאוכל לשם נחמה, הפגת מתחים או כדי להקהות רגשות שליליים כמו עצב, חרדה או שעמום.

2. אכילה ללא קשב לגוף: אכילה רגשית כרוכה לרוב באכילה של מזון מבלי לשים לב לרמזי רעב פיזיים או לכמות המזון הנאכלת. זה מוביל לפעמים רבות לאכילת יתר או לצריכת מזון לא בריא ועתיר קלוריות.

3. השתוקקות למזונות מסוימים: למי שאוכל באופן רגשי יש לעתים קרובות תשוקה חזקה לסוגים מסוימים של אוכל. ובאופן מיוחד הימשכות לאכילת מזונות עשירים בסוכר, שומן או מלח. מזונות אלה והרכיבים בהם משפיעים על מוחנו וגופנו באופן המעודד צריכתו לשם הקלה או הנאה זמנית.

4. אכילה בתגובה לטריגרים: לאנשים המתאפיינים באכילה רגשית, האכילה לעיתים קרובות מתעוררת בעקבות טריגרים ספציפיים המניעים את התנהגות האכילה שלהם. למשל אחרי צפיה בחדשות לגבי החטופים, או לאחר צפיה בסרטון זוועה או עדות מנפגע טרור. מצבים מסוימים, רגשות או גורמי לחץ מעודדים את האכילה הרגשית. טריגרים אלה יכולים להוביל לדפוסי אכילה אוטומטיים.

5. רגשות אשמה או בושה: לאחר אפיזודה של אכילה רגשי, אנשים האוכלים רגשית לעיתים רבות מרגישים רגשות אשמה, בושה או חרטה על אכילת יתר או התמכרות למזון הלא בריא או הכמות העודפת שצרכו.

מה גורם לאכילה רגשית

מהן הסיבות לאכילה רגשית? מדוע אנו פונים לאכילה רגשית? ישנן מספר סיבות אפשריות לאכילה רגשית. הגורמים לאכילה רגשית כוללים:

1. מצוקה רגשית: מתח, חרדה, דיכאון, לחץ, בדידות ואתגרים רגשיים אחרים יכולים לעורר אכילה רגשית כדרך למצוא הקלה זמנית מהרגשות הללו.לדוגמה חרדה ממתקפת טילים, מטרור, מאלימות, דיכאון ולחץ בשל אירועי הדמים ב7 באוקטובר, לחץ בשל מצב החטופים והמלחמה המתמשכת.

2. דפוסי אכילה הקשורים לאסוציאציות בילדות: לעיתים דפוסים פסיכולוגיים שנוצרו משפיעים על אכילה רגשית. למשל אם אוכל שימש כפרס או להתמודדות עם רגשות במהלך הילדות, זה יכול ליצור קשר מתמשך בין רגשות לאכילה.

3. התנהגות נלמדת: למידה מאנשים קרובים שנקטו באכילה רגשית, יכולה לתרום לאכילה רגשית שלנו. כאשר אנשים רואים אחרים המשתמשים באוכל כמנגנון התמודדות עם רגשות, זה עשוי להשליך על אימוץ דפוסים אכילה דומים.

4. אתגר במיומנויות ויסות רגשי: אנשים מסוימים עשויים להיות בעלי פחות מיומנויות או אסטרטגיות יעילות לניהול וויסות רגשותיהם, מה שמוביל אותם לפנות במקום זאת למזון לנוחות.

5. גורמים חברתיים וסביבתיים: מצבים חברתיים, אירועים ונסיבות חברתיות וקולינריות, כמו זמינות ונגישות של מזון מנחם, יכולים גם הם לתרום לאכילה רגשית.

הבנת הסיבות והמאפיינים של אכילה רגשית יכולה לעזור לאנשים לזהות ולהתייחס להתנהגות זו. נציין שאכילה רגשית היא נושא מורכב, והסיבות יכולות להשתנות מאדם לאדם. אם אתם או מישהו בסביבתכם חווה תסמינים פסיכולוגיים כאלה ואחרים, בעיות אכילה, הפרעות רגשיות או מצבים רפואיים, פנו לאבחון וטיפול רפואי. סיוע ותמיכה מרופא, פסיכולוג, או דיאטנית יכול לסייע בפיתוח אסטרטגיות התמודדות בריאות יותר.

דרכים איך להתמודד עם אכילה רגשית?

כיצד להתמודד עם אכילה רגשית? אילו דרכים יסייעו איך להתמודד עם אכילה רגשית? לאחר שנועצתם בגורם טפל, תוכלו להסתייע בליווי של הגורם המטפל באסטרטגיות שיעזרו להתמודד עם אכילה רגשית:

1. הפחיתו ב”צריכת” הסטרסורים: כשם שאתם מנסים להיות קשובים לאוכל הלא בריא שאתם צורכים או בדפוסי צריכתו הלא בריאים, כך הקפידו וביחרו בקפידה וגם ווסתו את כמות גורמי הלחץ הנפשי, המתח והסטרס שאתם צורכים. כך תוכלו להפחית בצריכת החדשות למשל למינימום ההכרחי ולהתמקד בקריאה או צפייה מעצימה, משמחת, מעשירה ומבדרת במקום זאת.

2. הכירו והבינו את הטריגרים שלכם: שימו לב לטריגרים הספציפיים המובילים אתכם לאפיזודות של אכילה רגשית. היו קשובים לאירועים מסוימים, חדשות למשל, רגשות מסוימים, מצבים או גורמי לחץ. על ידי זיהוי הטריגרים תוכלו להיות מודעים לדפוסים ולעבוד על מציאת אסטרטגיות התמודדות חלופיות.

התמודדות רגשית

3. עיברו לאכילה מודעת: עסוק באכילה מודעת על ידי האטה ותשומת לב לחוויית האכילה עשויה לסייע. הקדישו זמן להתענג על כל ביס, שימו לב לטעמים ולמרקמים, והתכווננו לאותות הרעב והשובע של הגוף שלכם. זה עשויה לסייע להבדיל בין רעב אמיתי לבין תשוקה שמקורה רגשי.

4. צרו מנגנוני התמודדות חלופיים: במקום לפנות לאוכל לשם נחמה רגשית , חיקרו וצרו מנגנוני התמודדות חלופיים שיכולים לסייע לכם בניהול הסטרס והרגשות המציפים אתכם. התמודדות חלופית כזו יכולה להיות למשל עיסוק בפעילות גופנית, תרגול נשימות עמוקות או מדיטציה, רישום יומן, דיבור עם חבר או בן משפחה תומך, או עיסוק בתחביב או פעילות שנהנים מהם.

5.העזרו בסובבים ובמערכת תמיכה רגשית:  הקיפו את עצמכם ברשת תומכת של חברים, משפחה או קבוצת תמיכה שיכולה לספק הבנה, עידוד ואחריות לגבי דפוסים אלה והיבטים רגשיים קשים. כאשר יש עם מי לדבר או לבקש זה יכול להשפיע לטובה על הפחתת לחצים והפחתת אכילה רגשית.

6. פנו לייעוץ, אבחון וטיפול: אם האכילה הרגשית היא תופעה מתמשכת כדאי ומועיל לפנות לעזרה מקצועית. מטפל, רופא או דיאטן יוכלו לסייע ולטפל בבעיות הרגשיות הבסיסיות, בפיתוח מנגנוני התמודדות בריאים יותר וביסוס מערכת יחסים מאוזנת עם האוכל.