יוד והפחתת סיכון לסרטן

תזונה מונעת : שכיחות מחלות סרטניות וצריכת יוד (יודן)

תזונהחדשות חמות
חלוקת תאי סרטן. מקור: ויקיפדיה. אילוסטרציה: באדיבות המכון הלאומי האמריקאי לרפואה NIH

חוסר יודן – אחד הגורמים המרכזיים לריבוי חולי סרטן בארץ

בשנת 1948, שני חוקרים, וולף וצ'ייקוף פרסמו מאמר מפתח לגבי ההשפעה של מינון גבוה של יוד– יודן (כמלח אשלגני שלו) על בלוטת התריס, כאשר חומר זה הוזרק לחולדות אל תוך הצפק (קרום הבטן). המחברים קבעו כי "קשירה אורגנית של היודן אל בלוטת התריס נחסמת כמעט לחלוטין כאשר מעלים את הרמה של היודן הלא-אורגני בפלזמה מעל לרמה מסוימת". אפקט זה כונה בשם "אפקט וולף – צ'ייקוף". המסקנות של מחקר זה הועתקו לבני אדם ולגביהם נקבעה מנה מומלצת יומית (RDA) של כ- 200 מק"ג יודן ליום. שום מחקר רציני לא בדק אם מה שקרה עם החולדות ישים גם לגבי בני אדם. מאז, באף אחת מארצות המערב רשויות הבריאות לא מרשות לערוך ניסויים עם כמות יודן גדולה יותר. באשר לחולדות, השפעת העלייה ברמת יודיד אשלג בגוף על הפסקת פעולת בלוטת התריס שלהן, נמשכה 26 עד 40 שעות. לאחר מכן, שום כמות של יודיד אשלג לא בלמה את פעולת הבלוטות.

ביפן לא שמעו על "אפקט וולף-צ'ייקוף" והם צורכים, באמצעות אכילת אצות-ים, בערך פי 30 בעולם. כיום, על כל 9 נשים שחולות בסרטן מסוגים אלו בישראל, ביפן יש רק חולה אחת. קוריאה גם היא מדינה בה מרבים לצרוך אצות וגם שם שכיחות הסרטן נמוכה מאוד.

חוקר בארה"ב, דר' אברהם, בדק את אפקט וולף-צ'ייקוף. לדבריו, קביעת ה-RDA ביחד עם יותר תרכובות יוד- יודן כל יום. השכיחות של סרטן באברי הרבייה של נשים ביפן היא מן הנמוכות ביותר סכלות הממסד הרפואי גרמו ליותר סבל אנושי וליותר תמותה טרם עת מאשר גרמו שתי מלחמות העולם ביחד. לפי דברי חוקר זה, כמות אופטימאלית של יודן לאדם צריכה להיות פי 100 גבוהה יותר מה-RDA. לדבריו צריכה יומית של יודן, באמצעות אכילת אצות, צריכה להיות 8-14 מ"ג ביום.

בארץ, חוץ מאשר באדמות הכבדות, אין בקרקע מספיק יודן. פרופ' זולמן שהיה בשנות ה- 50 דיקן ביה"ס לרוקחות בירושלים, בדק תערובת מזון של תרנגולות שכל מרכיביה גודלו בארץ ומצא שהייתה שם כמות של 10% יודן לעומת האופטימום!!! פלואוריד, המוכנס למים באישור משרד הבריאות, לא מאפשר אף לכמות מזערית זו של יודן להגיע לבלוטת התריס שבה נוצרים ההורמונים T4 ו- T3. כיום, סיבת המוות העיקרית בארץ היא סרטן לסוגיו. ועדיין, משרד הבריאות ממשיך לאפשר הכנסת פלואוריד למים. עד מתי ? 

מקורות:

Abraham G E. The wolff-Chaikoff effect of increasing iodine intake on the thyroid. Iownsend Letter for Doctors & Patients. December 2003;100-101.

תזונה פלוס, חוברת 56, עמ' 2-5, מרץ 2004.

 

– האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.  

מאת: ד"ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת "תזונה פלוס". לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466

 

כתבות באותו עניין
דילוג לתוכן