מחקר על חשיבות הכולסטרול

מחקר אודות חשיבות הכולסטרול לבריאותנו

ד"ר מרדכי הוכברג

עודכן בתאריך

תזונהכולסטרול
ביצה מטוגנת. מקור: ויקיפדיה ברשיון חופשי. צילום: David Benbennick

נתונים חדשים ומפתיעים ביותר על תפקידי הכולסטרול

מאמר זה מבוסס על מחקריה של דר' סטפני סנף. דר' סנף היא חוקרת בכירה ב-MIT (המכון הטכנולוגי במסצ'וסטס) בארה"ב ובעלת תארים בביוכימיה, מזון ותזונה. היא נוטלת חלק בצוות שמחליט לגבי קרן הפרסים "ווסט". בחודש נובמבר היא העבירה בכנס מקצועי בדאלאס הרצאה בנושא בו עוסק מחקר זה שלה, שעיקרי דבריו מובאים כאן. החידוש שבמחקרה הוא לגבי חשיבות הגופרית לבריאות. מחסור בגופרית תורם למחלות ובעיות רבות ואלו הן:

  • השמנה
  • מחלות לב
  • מחלת אלצהיימר
  • סינדרום עייפות כרונית ועוד.

חוקרת זו אומרת שהדעות והמידע לגבי תפקידי הכולסטרול בגוף והקשר החיוני שלו עם גופרית מאוד לוקים בחסר. יתר על כן, טיבם של התהליכים בגוף, הקשורים עם תרכובות של כולסטרול וגופרית מותנים ברמת וויטמין D בגוף. מסתבר שרק וויטמין D הנוצר בגוף עקב חשיפה לשמש, לקרני UVB, הוא זה שמסייע לתהליכים אלו. במאמר זה היא דנה בקשר הקריטי בין כולסטרול וויטמין D מקרינת השמש, מדוע נוצרים בגוף סתמים (פלאקים), מהו הנזק של מחסור בכולסטרול הקשור עם גופרית ותפקידיו של הכולסטרול הגופרתי.

מחלת לב יכולה להיות מחלה של מחסור בכולסטרול

הרפואה המקובלת אומרת, וחוזרת ואומרת, שמחלת לב קשורה ברמת כולסטרול גבוהה והיא ממליצה לעשות כל מאמץ להוריד את רמות כולסטרול LDL לערכים נמוכים. לאור זה, המידע שמביאה דר' סנף נראה מהפכני. לפי דבריה, מחלת לב היא מחלה של מחסור בכולסטרול ובמיוחד מחסור בכולסטרול גופרתי.
לדבריה, מידע על כך כבר מצוי בספרות המקצועית, אבל רק צירוף הנתונים השונים, כפי שמופיע במחקר שלה, מציג את התמונה בשלמותה. מסתבר שהתהליך אותו מכנים "מחלות לב וכלי דם", בו החלק המרכזי הוא התהוות סתמים בעורקים, זוהי למעשה הדרך של הגוף לפצות על כך שאין לו די כולסטרול גופרתי.
בסתמים, כדוריות דם לבנות מסוג מקרופג'ים קולטות את כולסטרול LDL שנפגם כתוצאה מציפוי של סוכר. הכבד לא יכול לקלוט בחזרה את הכולסטרול הזה כי הקולטנים שבו לא מזהים אותו. כך, חלקיקי כולסטרול כאלו נצמדים והופכים לסתמים. לתוך סתמים אלו נכנסים, כאמור, מקרופג'ים.
המקרופג'ים עושים פעולה הרואית לסלק מהכולסטרול את ציפוי הסוכר. בהמשך הם הופכים את כולסטרול LDL ל-HDL. לוחיות הדם שבסתמים קולטות את כולסטרול HDL-A1, סוג משנה של HDL, ולא שום כולסטרול אחר. הן קולטות גם גופרית ויוצרות כולסטרול גופרתי בתוך הסתמים.
כל המרכיבים מצויים בדם באופן טבעי והמטרה שלמענה יצר הגוף סתמים היא על מנת לייצר כולסטרול גופרתי בעורקים המזינים את הלב, מאחר והלב הוא זה שזקוק לכולסטרול גופרתי. אם כולסטרול גופרתי לא נוצר, מתפתח מצב של אי-ספיקת לב.
בתמצית, כולסטרול LDL גבוה הוא סימן למחסור בכולסטרול גופרתי. ייצור כולסטרול גבוה הוא מאמץ של הגוף לקחת כולסטרול זה, להפוך אותו לפלאק על מנת לייצור כולסטרול גפרתי, לו המוח והלב זקוקים כדי לפעול במיטבם. תרופות סטטינים, הניתנות לאלו שרמת הכולסטרול LDL שבדמם גבוהה, פוגעות בתהליך זה ומאחר והן מורידות את רמת הכולסטרול, אז אדם מגיע לאי ספיקת לב.

השפעת החשיפה לשמש על ייצור כולסטרול גופרתי

לפי הרפואה המקובלת, רמת כולסטרול גבוהה גורמת להתקפי לב ולכן הגיוני לקחת תרופות סטטינים המורידות כולסטרול ביעילות. אבל, מסבירה דר' סנף שאם הגוף מייצר הרבה כולסטרול LDL, זה מפני שהוא זקוק לו כדי לייצר כולסטרול גופרתי שכל כך דרוש ללב. הורדת רמתו גורמת להורדת הגיבוי של כולסטרול גפרתי לו הלב כה זקוק. כך נגרמת אי-ספיקת לב. רמת כולסטרול גבוהה קשורה ליצירת סתמים בכלי הדם, מחלה שונה לחלוטין מאי-ספיקת לב. למניעתה של אי הספיקה דרוש כולסטרול ההופך לכולסטרול גופרתי. הורדת רמת הכולסטרול LDL תפעל בדיוק ההיפך מבחינת הגנה על תפקוד הלב. לגופרית יש תפקיד חשוב במטבוליזם של הגלוקוז. אם יד די גופרית, הכולסטרול ייקשר לגופרית במקום להצטבר ולהזיק. כך תהיינה פחות דלקות מאחר וגלוקוז בעודף הינו מעורר דלקות רב עוצמה. השאלה היא, איך כולסטרול גופרתי נוצר בגוף בתנאים נורמאליים בריאים. כאן נכנסת לתמונה חשיפה לשמש.
כאשר אדם נחשף לשמש, בעור שלו נוצרת תרכובת של ויטמין 2D גופרתי. סוג זה של ויטמין D הוא מסיס מים, שלא כמו ויטמין 3D המצוי כתוסף מזון והוא לא גופרתי. D מסיס מים נע בגוף בחופשיות בעוד שוויטמין 3D, הלא מגופרת, זקוק לכולסטרול ה"רע" כאמצעי תחבורה. דר' סנף הבינה שוויטמין D מסיס השמן לא מספק את אותם יתרונות שיש לוויטמין הנוצר מחשיפה לשמש מאחר ואין הוא יכול להפוך לוויטמין D גופרתי. זוהי סיבה נוספת מדוע יש לעשות מאמץ לקלוט את כל כמות D הנדרשת מחשיפה לשמש. לדבריה, ויטמין D שבתוסף המזון הוא זה שמשפיע, לפעמים שלא לטובה, על הסעת הסידן בגוף. אבל, רק ויטמין D הגופרתי מגן מפני סרטן. כל התכונות הטובות של ויטמין זה מתקבלות מצורתו הגופרתית, הקשורה בחשיפה לשמש.

חשיפה מתאימה לשמש הכרחית וכזו לא תגרום לסרטן עור. הן כולסטרול והן גופרית מספקים לעור הגנה בפני פגיעה ב-DNA וזו סיבה לפחות סרטן עור, לא ליותר. הם מתחמצנים עם חשיפה רבה לשמש וכך בולמים נזק אפשרי. חמצון הכולסטרול הוא הצעד הראשון ביצירת ויטמין D בגוף. גוף האדם תוכנת להיות בשמש ולעור יש את כל מנגנוני ההגנה הנדרשים לכך. כאשר אדם מפריע לתהליך זה, או על-ידי קרם הגנה או על-ידי אי היחשפות מוחלטת לשמש, הוא מונע מעצמו את כל היתרונות של חשיפה כזו.

האם כולסטרול גופרתי הוא הקשר בין השמנה לבין אי חשיפה לשמש ?
עם חשיפה לשמש, נוצר בעור כולסטרול גופרתי מסיס מים, שיוצר מחסום בפני חדירת חיידקים, וירוסים ופתוגנים אחרים דרך העור אל הגוף. כולסטרול גופרתי יכול לחדור הן לתאי שומן והן לתאי שריר. לדברי דר' סנף, הוא מגן על שני סוגי תאים אלו מפני נזק של גלוקוז ושל חמצון.
כשיש מחסור בכולסטרול גופרתי, תאי השריר נעשים יותר רגישים לנזק שיכול להתפתח לאי-סבילות לגלוקוז, מצב בו התאים לא מסוגלים לשחרר די אנרגיה מגלוקוז. אז, תאי השומן נאלצים לשמר יותר שומן לשם הספקת אנרגיה והאדם הולך ומשמין.

תפקידי הגופרית
גופרית מאוד חשובה בגוף אבל אין מספיק תשומת לב לתפקידיה. לדברי דר' סנף, פירוק הסולפאט (תרכובות גופרית) בגוף משחרר אנרגיה – אנרגיה שנקלטה מאור השמש בדומה לסוללה, כמו פאנל סולארי. העור קולט אור שמש וקושר אותו למולקולות סולפאט, שאוגרות אנרגיה מהשמש.
זה נראה הגיוני שאדם יוכל לקלוט אנרגיה מהשמש. כעת יש לכך הסבר גם במישור המולקולארי. דר' סנף אומרת שכולסטרול גופרתי מספק מידה רבה של הגנה בפני חיידקים ווירוסים. כך, חשיפה לשמש מחזקת

את המערכת החיסונית, את העמידות בפני מחלות. לגופרית יש חלק חשוב גם בייצור חלבונים ואנזימים. מחסור בגופרית גורם לשורת בעיות – בעצמות, מפרקים, מיתרים, רקמות חיבור, תהליכי חילוף החומרים ועוד. תפקידים נוספים של הגופרית הם במעבר אלקטרונים, שנעשה במיטוכונדריות בעזרת ברזל וגופרית, בהפעלת ויטמיני 1B וביוטין הדרושים לשחרור אנרגיה מפחמימות, גם יצירת גלוטטיון ובייצור אינסולין שבהרכבו יש גופרית. גופרית עוזרת גם לנטרול רעלים בגוף. לדברי דר' סנף, מחסור בגופרית פוגע בגוף יותר מאשר רמות נמוכות במידת מה של ויטמין D.

גופרית חיונית לתינוקות
כולסטרול גופרתי דרוש גם להתפתחות העובר. לאישה יש 15 יחידות כולסטרול גופרתי בדם. עם כניסה להריון, הרמה שלו עולה, בעיקר בסיסים שבשיליה, שם עוברים רכיבי התזונה אל התינוק. לקראת סוף ההריון, ריכוז הכולסטרול הגופרתי בדם עולה לרמה של 24 יחידות. גם בקולסטרום אשר מופרש בחלב האם לאחר הלידה יש הרבה גופרית – יותר מאשר בחלב האם המופרש בהמשך. כך, הטבע דואג שלתינוק הנולד יהיה בגוף מלאי מספיק, הן של גופרית והן של כולסטרול. מעניין לציין שאם לאם יש רמת כולסטרול גבוהה עם הלידה – לתינוק תהיה רמה נמוכה. מדוע? לדברי דר' סנף, הסיבה לרמת הכולסטרול הגבוהה של האם קשורה בכך שיש לה רמה נמוכה של כולסטרול גופרתי.
עם חשיפה לשמש, כולסטרול LDL יהפוך לגופרתי ולא יצטבר ככולסטרול LDL. אז, הכבד לא יצטרך לייצר כל כך הרבה כולסטרול LDL ורמתו של זה בדם תרד. למעשה, יש קשר הדוק בין חשיפה לשמש לבין מחלות לב. ככל שנחשפים יותר לשמש, כך יש פחות מחלות לב.
כאמור, אצל תינוק שנולד לאם עם הרבה כולסטרול, יהיה מעט כולסטרול גופרתי. לכן יהיו אצלו יותר משקעי שומן בעורקים, יחסית למה שקורה אצל תינוק אחר, למרות הטענה שמשקעי שומן קשורים לכולסטרול גבוה. במשקעי שומן אלו אמור להיווצר כולסטרול גופרתי שלא נוצר עקב אי חשיפה לשמש. לתינוקות שנולדים עם רמת כולסטרול גופרתי מספקת, אין משקעי שומן בעורקיהם.
המציאות בקשר לכולסטרול וסתמים בכלי הדם ממש הפוכה מהתיאוריה שעליה נשענת הרפואה כיום! הטיפול הגרוע ביותר שאפשר לעשות בהקשר זה הוא להוריד בעזרת תרופות את הכולסטרול LDL – כך תיגרם אי-ספיקת לב, אומרת דר' סנף.
המקורות הצמחיים לגופרית: אגוזע ברזיל, שמני קוקוס וזית, קטניות, שום, בצל, אספרגוס, כרוביים ונבט חיטה. כל תפריט עשיר בדגנים ומזון מעובד עני בגופרית. עם עיבוד המזון, הגופרית הולכת לאיבוד. במרבית האדמות, בייחוד אלו שמזובלות בזבלים כימיים, יש מעט מדי גופרית. זו סיבה לכך שאצל הניזונים בתפריט המערבי ושאינם אוכלים צמחים מגידולי חקלאות אורגנית, יש יותר נטייה לסבול מאי ספיקת לב. נטילת MSM היא אופציה להגדלת כמות הגופרית בגוף, וכך גם טבילה באמבטיות עם מלח אנגלי, כ-2 פעמים בשבוע.

מקורות וקריאה נוספת

Could THIS Be the Hidden Factor Behind Obesity, Heart Disease, and Chronic Fatigue?
Posted By Dr. Mercola | September 17 2011 | 

The Third Abundant Mineral in Your Body-Are You Getting Enough
The Hidden Diabetes Link No One is Telling You About
Do YOU Take Any of These 11 Dangerous Cholesterol Drugs?
The Lancet, Volume 289, Issue 7484, Pages 229 – 232, 4 February 1967

*  האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.

מאת: ד"ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת "תזונה פלוס". לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466

 

דילוג לתוכן