מהם נוגדנים

הידעת ?  מהם אותם נוגדנים המצויים בגופנו על מנת להגן עלינו ? נוגדן או באנגלית Antibody היא מולקולת חלבון אימונולוגי כלומר חומר חלבוני שהינו חלק ממערכת החיסון הנרכשת של גופנו. היא מכונה בקיצור גם Ig המסמל את Immunoglobulin. נוגדנים הם מולקולה בה נעשה שימוש מחקרי על ככלי מחקר בתחום הביולוגיה. ביולוגים משתמשים בנוגדנים שמיוצרים באופן ספציפי למטרות מו"פ.

מטרתם של נוגדנים בגוף הינה להיקשר לאנטיגנים. אנטיגנים הם מולקולות אשר נמצאו על גבי שטח של פתוגנים הפולשים לגוף והעלולים להזיק לו. החיבור של נוגדן אל אנטיגן מאפשר קטילה של הפתוגן שפולש בדרכים שונות. כל נוגדן מתחבר לאנטיגן יחיד מסוים. זאת בניגוד למרכיבים של מערכת החיסון שאיתה אנחנו נולדים. מערכת החיסון המולדת פוגעת בכל פתוגן זר בלי אבחנה. זאת לעומת הנוגדנים.

לאחר שפתוגן, חומר זר כמו חלבון לא מוכר או וירוס או מיקרואורגניזם כמו חיידק פולש אל הגוף של היצור החי, כולל בחיות ובני ובני אדם, הוא מעורר תגובה של מערכת החיסון. החומר שפלש לגוף מעורר תגובה שמיועדת לפגוע ולסלק את הגוף הזר. זוהי התגובה החיסונית. תגובה חיסונית באה לידי ביטוי במספר דרכים ובין היתר גם באמצעות ייצור נוגדנים אשר מנסים לתת מענה כנגד הגוף הזר.

ישנם סוגים שונים של נוגדנים. הנוגדנים נוצרים על ידי לימפוציטים מסוג B לא בוגרים במוח העצמות. חלק מהנוגדנים מצויים בקביעות על גבי קרום תאי B, ובאופן הזה הם מהווים קולטנים. במהלך הבשלת לימפוציט מסוג B, תהליכי החלפת החומר הגנטי D.N.A בין מולקולות דנ"א D.N.A שונות גורמים לסידורי צירופי חומצות אמינו מיוחדות שיוצרות את החלק המשתנה של הנוגדן. חלק ייחודי זה לכל תא B מאפשר לו ליכולת זיהוי וניטרול של פולשים שונים.

הידעת? נוגדנים, הידועים גם כאימונוגלובולינים, הם חלבונים מיוחדים שמערכת החיסון מייצרת במטרה לזהות ולנטרל גורמים זרים ומזיקים. הם מתפקדים ככלי זיהוי מדויקים, כאשר המבנה שלהם מותאם באופן ייחודי להיקשרות לאנטיגנים ספציפיים, בדומה למנעול ומפתח.

תהליך הייצור של הנוגדנים מתחיל כאשר תא דם לבן מסוג תא B נתקל באנטיגן מתאים. בתגובה, הוא מופעל, מתרבה במהירות והופך לתא פלזמה. תאי הפלזמה הם המפעלים שמייצרים אלפי נוגדנים ספציפיים לאותו אנטיגן.

לאחר שהם נוצרו, הנוגדנים פועלים בכמה דרכים כדי להגן על הגוף. הם יכולים לנטרל את האנטיגן על ידי חסימת יכולתו להיקשר לתאי הגוף, לסמן את הפתוגן כך שייאכל על ידי תאים אחרים של מערכת החיסון, או להפעיל תגובה שרשרת של חלבונים שיוצרים חורים בדופן הפתוגן ומפרקים אותו. בנוסף, חלק מתאי ה-B הופכים לתאי זיכרון שנשארים בגוף למשך שנים, ומאפשרים למערכת החיסון לזהות ולהגיב מהר יותר בחשיפה חוזרת. תופעה זו היא הבסיס לחיסונים.