סערת ציטוקינים והקשר שלה לקורונה

מהי סערת ציטוקינים, מה היא גורמת לגופנו וכיצד היא קשורה למחלת נגיף הקורונה ומקרי המוות ממנו ?

שי לביא

בריאותנגיף קורונה
מערכת החיסון: התמודדות עם סערת ציטוקינים אילוסטרציה: Pixabay Bruno Germany

בשבועות האחרונים נדמה שרוב כתבות החדשות עוסקות בקורונה. בתחילה פורסם שאנשים מבוגרים וכן אנשים עם מחלות רקע הם קבוצת הסיכון החלשה ביותר מול הקורונה. עם זאת, במהלך השבועות החלו להתפרסם גם מקרים של אנשים צעירים יחסית בגילאים 20-45, ובמצב גופני טוב, שהופכים להיות קורבנות של המחלה, לעיתים מגיעים למצב של הנשמה, קריסה מערכתית או אפילו למוות. בניגוד, למקרים של חולים שיש להם מחלות רקע הקשורות בדרכי הנשימה או מחלות כרוניות אחרות שההדבקות בקורונה מחלישה אותם ובמקרים קיצוניים מובילה לקריסת מערכות ולמוות, בתחילה לא היו ברור מה הגורם שמאיים על אנשים צעירים ובריאים יחסית. כבר עם התפרצות המגפה היו פרסומים מסין אודות חולים שהראו תסמינים של סערת ציטוקינים, והיה חשש שמספר המקרים האלה יגדל. כיום, אנחנו יודעים שסערת ציטוקינים היא אכן נפוצה בקרב חולים צעירים ובמקרים מסוימים מובילה למוות.

מהי סערת ציטוקינים?

סערת ציטוקינים היא אירוע שבו הגוף מפעיל את מערכת החיסון שלו באופן מוגזם, שעלול במקרים קיצוניים להוביל לקריסת מערכות ואפילו למוות. ציטוקינים הם חלבונים שמופרשים בעיקר ע"י תאי דם לבנים, ונמצאים בקשר עם מערכת החיסון. כאשר יש חדירה של חיידקים או נגיפים, הציטוקינים מאותתים למערכת החיסון לאן לשלוח נוגדנים. הם גם מאותתים על כך שיש צורך בייצור מוגבר של נוגדנים נוספים. חלק מתפקידם של הציטוקינים הוא "לשלוח" נוגדנים שהורסים את התא הנגוע במטרה לעצור התפשטות של נגיפים.

במקרים של סערת ציטוקינים, הציטוקינים מאותתים לגוף לשלוח מספר רב של נוגדנים שהורסים תאים שמזוהים כפגומים, גם במידה והרס התאים עלול להוביל לקשיים רבים. לדוגמא, במידה ונוגדנים הורסים בתוך זמן קצר תאים בריאות, הדבר יקשה על החולה לנשום. בנוסף, במידת והציטוקינים מאותתים לגוך באופן שגורם ליצור מוגבר של נוגדנים, זה יוצר עומס על הגוף. מעבר לכך, במעבר הנוגדנים יורד לחץ הדם והלב מנסה לפצות על כך ולפעול יותר מהר. מצב זה עלול להוביל לבעיות בקצב הלב ואף לדום לב.

סערת ציטוקינים ונגיפים

סערת ציטוקינים היא מצב בו מערכת החיסון נלחמת בגורמים חיצוניים . בפעילותם, הציטוקינים מאותתים לתאי הדם לבנים וביניהם  תאי T ומקרופאגים לנדוד לעבר מקום הזיהום. כמו כן הציטוקינים מפעילים את תאים אחרים וגורמים להם לייצר עוד ציטוקינים. כאשר המנגנון פועל כתיקנו, גופנו מבקר את מעגל המשוב ומוודא שלא ייצא מכלל שליטה. עם זאת לעיתים , התגובה יוצאת מכלל שליטה. אז, באזור מסוים, כמות רבה מידי של תאי דם לבנים מצטברים ומופעלים.

הסיבה לתהליך לא הובררה עדיין דיה אך יש המשערים כי מדובר בתגובה ראשונית עודפת בגלל שמערכת החיסון נתקלת בפולש חדש עוין במיוחד. סערת ציטוקינים טומנת בחובה פוטנציאל ליצור נזק רב. כשהיא מתרחשת בריאות, נוזלים ותאים של מערכת החיסון כמו מקרופאגים עלולים להצטבר ולחסום את דרכי הנשימה.

סערו ציטוקינים אותרו בכמה מחלות בהן שפעת העופות, אבעבועות שחורות וגם כאמור נגיף הקורונה. כמו כן, מתחוור כי תרופות מסוימות מובילות גם הן להתעוררות סערת ציטוקינים.

סערת ציטוקינים והקורונה

ישנן עדויות שמקורן בפענוח תהליכים במספר מחלות ומגיפות לכך שסערת ציטוקינים עלולה להוביל לתמותה. מגיפת השפעת הספרדית של 1920, פגעה בעיקר באנשים צעירים ובריאים. אחת מהסברות למצב זה היא, שבגופם של רבים מהחולים התחוללה סערת ציטוקינים אשר לבסוף הובילה למותם.

ישנן עדויות מכל רחבי העולם על חולי קורונה שבמהלך מחלתם אירעה סערת ציטוקינים. כאמור, מדובר באירוע חמור שעלול אפילו להוביל למוות. עם זאת, במקרה והרופאים מזהים התפתחות זאת בקרב החולים, יש מה לעשות. במידת האפשר ובהתאם לצורך המתעורר, הרופאים יספקו לחולים תרופות שמדכאות את המערכת החיסונית. במקרים רבים, התרופות הללו יכולות לשפר את מצבו של החולה ולהחזיר את המערכת החיסונית שלו לאיזון.

 

דילוג לתוכן