חוקרים העלו כי הוספת השם חוסיין בשמו של נשיא ארה"ב גרם לישראלים לחשוב שהנשיא פחות פרו-ישראלי
כיצד משפיע שם או תיאור של אדם על תפיסתו בקרב אנשים אחרים. מה השפעתו של השם על תפיסתו הציבורית של מנהיג? מחקרי ממצאים קודמים מעלים כי שמות של אנשי ציבור, ובמיוחד שמות עם הקשרים תרבותיים יכולים להשפיע על התפיסה של הציבור כלפי אותם אנשי ציבור ומנהיגים.
ממצאי מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים ישראלים ואמריקאים מעלה כי שמו האמצעי של ברק אובמה– חוסיין גרם לישראלים לחשוב שהנשיא פחות פרו ישראלי
על פי ממצאי מחקר חדש שנערך על ידי הדוקטור נטלי סטראוד מאוניברסיטת טקסס בארצות הברית, והדוקטור ישראל ויסמל-מנור מאוניברסיטת חיפה, אשר ראה אור בכתב העת POLITICAL BEHAVIOR לשמו האמצעי של נשיא ארצות הברית, ברק חוסיין אובמה, השפעה על תפיסת עמדותיו הפוליטיות כפחות פרו ישראלי.
במחקר זה, ביקשו החוקרים לבדוק האם וכיצד משפיע שמו האמצעי של ברק אובמה – חוסיין על עמדות ישראלים יהודים, ישראלים ערביים וסטודנטים אמריקאים "תומכי ישראל" ו"תומכי הפלסטינים".
במחקר חשפו החוקרים את המשתתפים לסרטו חדשותי בו מדבר אובמה טרם פגישה מדינית עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ועם אבו מאזן מחמוד עבאס ראש הרשות הפלסטינית בנוגע לשיחות השלום בין הצדדים, כשבסרטון שראו חצי מהמשתתפים מכל קבוצה הופיע כיתוב שמו של אובמה עם המילה חוסיין ובאותו סרטון בו צפו מחצית הנבדקים האחרת הופיע הכיתוב ללא המילה חוסיין בשמו של הנשיא אובמה. אחרי הקרנת הסרטון נשאלו המשתתפים לגבי נטיית הנשיא לכיוון ישראל או לכיוון הפלסטינים, אודות דעתם על הצעותיו המדיניות ומה דעתם בכלל על הנשיא אובמה במונחי יושר, כנות, חום, הוגנות, נדיבות וכדומה.
מן הממצאים העלו החוקרים כי בקרב קבוצת הנבדקים שהינם ישראלים יהודים שצפתה בנשיא "ברק חוסיין אובמה" נתפס הנשיא כפחות פרו-שראלי ונתפס כמי שעמדותיו כלפי תהליך השלום פחות הוגנות או ישימות ושהוא באופן כללי אדם פחות חיובי, זאת בהשוואה לקבוצה שצפתה בנשיא "ברק אובמה" ללא שמו האמצעי (חוסיין).
גם בקרב ערביי ישראל הנשיא "ברק חוסיין אובמה" נתפס כמנהיג יותר פרו פלסטיני בהשוואה לתפיסתו בקרב הצופים שראו את הנשיא "ברק אובמה" (ללא הכיתוב חוסיין). לעומת זאת, בניגוד למגמה זו ובניגוד להשערות, מצאו החוקרים כי גם בקרב ערביי ישראל, "ברק חוסיין אובמה" נתפס כאדם חיובי פחות מ"ברק אובמה".
ככלל, ללא קשר לשמו האמצעי, הנשיא האמריקאי נתפס בעיני ישראלים יהודים כפחות פרו ישראלי ויותר פרו פלסטיני בהשוואה לאופן שבו תפסו אותו ערבים ישראלים. לעומת זאת אובמה נתפס כיותר חיובי ושעמדותיו ישימות והוגנות יותר בעיני היהודים הישראלים בהשוואה לאופן שבו הוא נתפס על ידי ערבים ישראלים.
אצל האמריקאים לא נמצאה השפעה לכיתוב שמו האמצעי.
לדברי מובילי המחקר, למרות שלציבור הישראלי יש "מקורות מידע רבים אודות הנשיא האמריקאי ואודות עמדות הנשיא, דעותיהם של אנשים עדיין יכולות להיות מושפעות מסימנים תרבותיים כמו שם, שנתפס, במקרה זה, כערבי. מתברר שלהחלטה של פוליטיקאי לציין את שמו האמצעי או לא – כמו שעשה אובמה בנאום קהיר – יכולה להיות משמעות לא קטנה",
