צניחת רחם או באנגלית Uterine Prolapse מהווה תהליך בו הרצועות המקבעות את הרחם אל האגן נחלשות מסיבות שונות כמו נטיה תורשתית, ירידה בהפרשת הורמונים ובעיות בלידה, וגורמות לירידה של הרחם אל עבר הנרתיק. זאת באופן אשר גורם לתסמינים שונים כמו כאבים, כאבי גב תחתון, דליפת שתן, קושי בהטלת שתן, קושי בפעילויות גופניות ועוד.
צניחת רחם – דרגות
למצב רפואי של צניחת רחם דרגות שונות. דרגות החומרה של צניחת הרחם הן:
- צניחת רחם קלה – צניחת רחם בעלת דרגת חומרה קלה ותסמינים לא חריפים וביניהם תחושת לחצים על אזור הנרתיק, הפרעות בהטלת שתן, דליפת שתן קלה, השפעה על קיום יחסים אינטימיים וקושי בפעילות גופנית. שלב זה לא מתאפיין לרוב בבליטת הרחם באופן משמעותי.
- צניחת רחם בינוני – צניחת רחם בעלת דרגת חומרה בינונית מתאפיינת בתסמינים יותר מורגשים ביניהם קושי משמעותי יותר על ביצוע פעילות גופנית, כאבי גב, דליפת שתן, הפרעות שכיחות יותר ומשמעותיות יותר הקשורות לכליות ולהטלת שתן, קושי בישיבה, קושי בקיום יחסים מיניים, קושי בפעילויות ספורטיביות, לחצים וכאבים והפרעות תפקודיות הקשורות באזור שלפוחית השתן ואזור הנרתיק ואף בליטה קלה אל מחוץ לנרתיק עד מספר סנטימטרים בודדים.
- צניחת רחם קשה – צניחת רחם בדרגה חמורה מתאפיינת בתסמינים שיכולים להגיע עד לחסימה של ממש ביכולת למתן שתן, זיהומים בדרכי השתן, דליפת שתן חזקה, עצירות, כאבי גב, להתאפיין בכאבים חזקים בנרתיק, קושי ביציאות, בעיה בקיום יחסים אינטימיים, התבלטות רקמה אל מחוץ לפתח הנרתיק מספר סנטימטרים ועד בליטה של מלוא הרחם מהנרתיק, השפעה על הכליות, בעיה בהליכה, קושי בישיבה, בעיות לבצע פעילויות גופניות.
צניחת רחם – גורמים
מבחינה אטיולוגית לצניחת רחם גורמים שונים שנודעו בספרות המחקרית כקשורים לתופעה. אז מה גורם לצניחת רחם?
1. שינויים הנגרמים כתוצאה מהתבגרות – ממצאים מחקריים מצביעים על כך שהעלייה בכיל מגבירה את הסיכון להחלשותם הרקמות המקבעות את הרחם אל האגן ובכך מגבירות את הסיכון לצניחת רחם. כך למשל שינויים הורמונליים הקשורים לאסטרוגן במהלך ואחרי גיל המעבר מוביל לירידה בחוזקן של רקמות חיבור אלו ולצניחה מוגברת של הרחם לעיתים שכיחות יותר.
2. גורמים גנטיים – אטיולוגיה תורשתית– ממצאים מחקריים מצביעים על כך שנשים הסובלות מגנטיקה מסוימת מועדות יותר לצניחת רחם. כך נמצא כי תפקוד של גנים מסוימים הקשורים לוויסות הפקת חומרים ביולוגיים כמו אלסטין בגוף האישה, משפיעים על הגברת הסיכון להחלשות הרצועות המקבעות את הרחם לאגן ובכך מגבירים את הסיכון לצניחת הרחם.
3. פגיעה מכנית ברצועות התמיכה של הרחם – למשל במהלך הלידה. הפעלת לחץ במהלך הלידה על גוף האישה באופן הפוגע ברצועות המקבעות את הרחם או מחליש אותן מוביל לסיכון מוגבר לצניחת רחם- לדוגמה לידת ואקום, לידות נרתיק או לידת עובר גדול. כך גם עיסוקים פיזיים ופעילות מסוימת כמו הרמת משקלים כבדים הפוגעים ברצפת האגן וברצועות אלה .
