חינוך הוא תהליך מורכב הכולל לא רק העברת מידע, אלא גם פיתוח של חשיבה ביקורתית ומיומנויות פתרון בעיות. על מנת להקל על תהליך זה, העוסקים בחינוך מסתייעים במסגרת שתסייע להם להעריך ולהנחות את הלמידה של התלמידים ביעילות.
הטקסונומיה של בלום היא מסגרת מעין זו שנמצאת בשימוש נרחב בחינוך במשך עשרות שנים. במאמר זה, נחקור מהי הטקסונומיה של בלום, כיצד היא משמשת לקידום למידה עמוקה יותר תוך המחשה של דוגמאות מתחום החינוך לשימוש בה. מהם התהליכים שמאפיינים למידה עמוקה? מה השלבים הפסיכולוגיים המתרחשים בלמידה? מהו גלגל הטקסונומיה של בלום או רמות החשיבה של בלום ?
הטקסונומיה של בלום נדונה בהרחבה בספרות כמערכת סיווג למטרות חינוכיות. כך, כהן (2019) וצדיק (2014) בחנו לדוגמה את יישומו בהקשר של יזמות חינוכית ומנגנון הבחירה בפילוסופיה של הרמב"ם, בהתאמה. כך, מוטולה ואסף (2019) ובלנקי-קרלין (2019) למשל התמקדו בשימוש בו בהוראת עברית כשפה שנייה ובלמידה שיתופית בסביבה דיגיטלית. אחרים דנו בתפקיד מערכת סיווג זו בתהליך החשיבה היצירתית של מורים ותלמידים ובזהות המקצועית של מורים. זאת לצד ביקורת וחששות שהובעו לגבי מערכת זו, ההשפעה הפוטנציאלית של הטקסונומיה על ערכים כמו שוויון, התאמה רב תרבותית, והעדר התאמה לצרכי תלמידים.
הטקסונומיה של בלום: הבנת הלמידה ומטרות
הטקסונומיה של בלום מהווה היא מודל היררכי שמסווג יעדים חינוכיים לרמות שונות של מורכבות קוגניטיבית. המודל של בלום הוצע לראשונה על ידי הפסיכולוג החינוכי בנג'מין בלום בשנת 1956 (Blum et al, 1956). מאז עבר המודל תיקונים ושינויים. הטקסונומיה מורכבת משש רמות. רמות אלה מסודרות בסדר עולה של מורכבות: זכירה, הבנה, יישום, ניתוח, הערכה ויצירה. אז מהן בדיוק הרמות במודל זה?
רמות הטקסונומיה של בלום:
1. ידע או זכרון: רמת הזיכרון כרוכה בהיזכרות במידע או בעובדות. תלמידים ברמה זו מפגינים ידע והבנה בסיסיים על ידי היזכרות במושגי מפתח, הגדרות או עובדות.
2. הבנה: רמת ההבנה מחייבת את התלמידים להפגין הבנה. הם צריכים להיות מסוגלים להסביר רעיונות או מושגים במילים שלהם, לפרש מידע ולסכם או להתייחס בפראפראזה למידע.
3. יישום: ברמת היישום, מצופה מהתלמידים להשתמש בידע ובמושגים במצבים חדשים או שונים. רמה זו כרוכה ביכולת פתרון בעיות, יישום עקרונות או נהלים, או שימוש באסטרטגיות לפתרון בעיות.
4. ניתוח (אנליזה וסינתזה): רמת הניתוח מתמקדת בפירוק מידע מורכב לחלקים המרכיבים אותו. תלמידים ברמה זו צריכים להיות מסוגלים לזהות דפוסים, קשרים או הקשרים, ולהסיק מסקנות או תחזיות על סמך הנתונים.
5. הערכה: ברמת ההערכה, התלמידים מעריכים או שופטים באופן ביקורתי מידע, טיעונים או תיאוריות. הם צריכים להיות מסוגלים לתמוך בהערכות שלהם בהתבסס על ראיות ולנסח את דעותיהם או השקפותיהם.
6. יצירה: רמת היצירה מייצגת את הרמה הגבוהה ביותר של מורכבות קוגניטיבית. תלמידים ברמה זו צריכים להיות מסוגלים לייצר רעיונות, לעבד או להפיק תוצרים חדשים. הם צריכים להיות מסוגלים לשלב מידע או מושגים כדי ליצור משהו חדש ומקורי.
דוגמאות ליישום: כיצד משתמשים בטקסונומיה של בלום?
הטקסונומיה של בלום משמשת ככלי רב תכליתי. ניתן להשתמש במודל זה במגוון דרכים לשיפור ההוראה והלמידה. להלן מפורטות כמה דוגמאות לאופן השימוש בו בהקשר לימודי חינוכי:
1. עיצוב תכנית הלימודים: העוסקים בחינוך יכולים להשתמש בטקסונומיה כדי לעצב תוכניות לימודים וחומרי הדרכה המפתחים בהדרגה את הכישורים הקוגניטיביים של התלמידים. זאת בהתאם לרמות השונות. על ידי התאמה של יעדי למידה והערכות עם הטקסונומיה, הם יכולים להבטיח שהלומדים עוסקים בחשיבה מסדר גבוה יותר ומסוגלים להפגין שליטה בתוכן ולא רק זיכרון.
2. תכנון שיעור: בעת תכנון שיעורים, אנשי חינוך יכולים לשלב פעילויות והערכות המכוונות לרמות ספציפיות של הטקסונומיה של בלום. לדוגמה, הם עשויים להתחיל בפעילויות המתמקדות בזיכרון ובהבנה, כגון תרגילי קריאה או הבנת הנשמע. ככל שהשיעור מתקדם, הם יכולים להציג פעילויות הדורשות יישום, ניתוח, הערכה ויצירה. למשל ישתמשו במשימות פתרון בעיות, דיונים קבוצתיים או מטלות מבוססות פרויקטים. גישה זו מסייעת לתלמידים לבנות בהדרגה את כישוריהם הקוגניטיביים ולהעמיק את הבנתם בנושא.
3. הערכה ומשוב: הטקסונומיה של בלום מספקת מסגרת שימושית לעיצוב הערכות החורגות מעבר לזכירה פשוטה או לשליפת מידע. על ידי שילוב שאלות או משימות הדורשות מיומנויות חשיבה ברמה גבוהה יותר, העוסקים בחינוך והוראה יכולים להעריך את יכולתם של התלמידים לנתח, להעריך וליצור. צורת הערכה זו מספקת מדד מקיף ומדויק יותר של הבנתם ושליטתם של התלמידים בתוכן. יתר על כן, על ידי מתן משוב בונה המבוסס על הרמה הספציפית של הטקסונומיה של בלום, מחנכים יכולים להנחות את הלמידה של התלמידים ולעזור להם לשפר את ביצועיהם.
חינוך, טכנולוגיה ולמידה
- מהי למידה פעילה?
- איך הבינה המלאכותית צפויה לשנות את חיינו ולהשפיע על העולם ?
- רפואת המחר: לאיזה גיל נגיע בזכות הבינה המלאכותית?
4. בידול ולמידה מותאמת אישית: הטקסונומיה של בלום מאפשרת לעוסקים בהוראה וחינוך להתאים את ההוראה על סמך הצרכים והיכולות האישיות של התלמידים. על ידי התאמת משימות ומתן תמיכה, הם יכולים לעזור לתלמידים מתקשים להגיע לרמות גבוהות יותר של מורכבות קוגניטיבית. באופן דומה, ניתן לאתגר תלמידים מתקדמים במשימות הדורשות חשיבה ויצירתיות מעמיקה יותר. גישה זו מקדמת למידה מותאמת אישית ומבטיחה שכל התלמידים יזכו לאיתגור ויהיו מעורבים בלמידה.
5. פיתוח מקצועי: הטקסונומיה משמשת גם כלי לפיתוח מקצועי. מחנכים יכולים להשתמש בטקסונומיה כדי להרהר בשיטות ההוראה שלהם ולזהות תחומים לשיפור. על ידי התמקדות בחשיבה ברמה גבוהה יותר ושילוב אסטרטגיות המקדמות למידה עמוקה יותר, העוסקים בהוראה יכולים לשפר את יעילות ההוראה שלהם ולטפח סביבת למידה מרתקת ומשמעותית יותר עבור תלמידיהם.
לסיכום, הטקסונומיה של בלום משמשת כלי משמעותי לניתוח ושיפור למידה עמוקה יותר ופיתוח כישורי חשיבה ביקורתית של תלמידים. על ידי שילוב פעילויות, הערכות ואסטרטגיות הוראה המתאימות לרמות השונות של הטקסונומיה, אנשי חינוך יכולים ליצור חווית למידה חזקה ומעניינת יותר. ככל שחקר הלמידה ויסודות החינוך ממשיך להתפתח, הטקסונומיה של בלום נשארת ככלי רב ערך המאפשר למחנכים לטפח דור של לומדים שאינם רק בעלי ידע אלא גם בעלי כישורי חשיבה ביקורתית ויצירתיות.
