ניהול תהליכי יצירתיות בארגונים

ממצאי המחקר שופכים אור על הפרמטרים המרכזיים לניהול והעצמת משאבי היצירתיות העומדים לרשות הארגון

עסקים כלכלה ניהול
יצירתיות וקוגניציה. מקור: ויקיפדיה ברשיון CC3-by-sa. איור: Oliver Alvarez

ארבעה שחקנים קריטיים בניהול תהליכי יצירתיות בארגונים

חלומם של מנהלים רבים בארגונים הוא להפיץ את בשורת היצירתיות בכל הארגון ולמנף אותה לתוצרים שיועילו לארגון. השאלה היא כיצד עושים את זה ?

החוקרים  Lubart & Sternberg מצאו שקיימים ארבעה פרמטרים מרכזיים- בבחינת ארבעה  שחקני חיזוק להעצמת משאבי היצירתיות העומדים לרשות הארגון ליישום בקלות, בחוכמה ובמעשיות.

מחקרם של lubart ושל  Sternbergמתאר כיצד ארבעת השחקנים האלה קשורים לניהול יצירתי של מרכיבים שונים : ניהול הפן האישי, ניהול המידע, ניהול התהליך וניהול  התמיכה הסביבתית.

שחקן ראשון: התחילו להאמין שאתם יצירתיים

לכולנו יש סגנונות תקשורת המאפיינים אותנו. חלקם עשוי  לפגוע בתהליך היצירתי שלנו כמו לדוגמה הסתכלות יתר והעמקת יתר בפרטים, שמרנות, קושי בהכלה של שינוי, ו"יכולות מופלאות" של ביצועיות יתר שמצמצמים את המוטיבציה שלנו לחשיבה ומאיצים את הריצה אל הביצוע על חשבון היצירתיות.

האדם היצירתי מאופיין בתכונות המסייעות לו באתגרים היצירתיים. תכונות כמו: יכולת להיות באי וודאות , אומץ להתמודד מול ביקורת או דעות שונות, מוכנות לקחת סיכונים, מוכנות לשינוי ולהתפתחות המלווים את האדם היצירתי לשינויים מעבר למוכר ולידוע ויכולת של התמדה מול התסכולים המלווים את התהליך החשיבה היצירתית.

מחקרים שנערכו בתחומים הקשורים לקשר בין אמונות עצמיות לתוצאות, הראו שאנשים שהגדירו את עצמם כיצירתיים לפני מבחן יצירתיות קיבלו תוצאות טובות יותר במבחנים הללו  מאשר אלה שתפסו  את עצמם כלא יצירתיים. מחקרים דומים נערכו גם בנושא של אינטליגנציה ומזל וגם שם עלו תוצאות מפתיעות שהיו זהות למבחן היצירתיות.

המסקנות המתבקשות היו כי מי שסבור שהוא יצירתי, חכם ובעל מזל כנראה גם יגשים את מערך האמונות שלו בנושא.

שחקן שני: נהלו את מערך הידע שלכם על הסביבה העסקית

בניהול ידע ישנם שני מרכיבים קריטיים: האחד- היכולת "להמציא" את  הידע הנחוץ . השני- – היכולת לארגן את הידע הנחוץ באופן שייצר תובנות וראייה חדשה.

היכולת להרגיש היכן "הידע מאוזן" היא מיומנות בפני עצמה. כך עודף ידע עשוי לפגוע בקבלת החלטות של משקיעים בבורסה שמגלים תגובתיות יתר לעודף ידע. כך עודף ידע בתהליך היצירתי עשויים לגרום לקיבעון חשיבתי וחוסר ידע עשוי להוביל להמצאות שכבר הומצאו. ידע מאוזן מסייע להגיע לתובנות של ראייה מחודשת של קשרים חדשים.

שחקן שלישי: עיבדו עם כלי חשיבה מטאפורים

תהליכי חשיבה הנעזרים בכלי חשיבה טובים עשויים לסייע לניהול ולמינוף של התהליכים עצמם ולסייע בהגדרת הבעיות והפתרונות בזווית חדשות ומרעננות. מחקרים שונים מצביעים על כך ש"המוח שלנו םועל היטב ומסתייע בחשיבה מטאפורית כך שניתן לסייע לו  לשפר את איכות החשיבה ולשפר את אופן החשיבה שלו על ידי שימוש במטאפורות ובאנלוגיות.

שחקן רביעי: שדרו לארגון שיצירתיות חשובה

לתמיכה הסביבתית יש משמעות מרכזית במינוף או בדיכוי של היצירתיות הלכה למעשה כלומר כיצד הסביבה מתגמלת או מתייחסת ליצירתיות, האופן בו  נתפס ערך היצירתיות הלכה למעשה ולא רק בסיסמאות בפלקטים בלתי מיושמים על קירות  הארגון, כיצד הסביבה מאפשרת ביטוי של רעיונות, איך הסביבה מעניקה כלים לחשיבה יצירתית והאם הסביבה שמרנית או ליבראלית.

סיכום של תובנות יישומיות וממצאים מחקריים בנושא יצירתיות

מן הממצאים המחקריים ומתובנות יישומיות העולות "מהשטח" ניכר שארגון עם אוריינטציה לחדשות ויצירתיות יכול לסייע בהוצאה לפועל של כוחות אלה על ידי מערך של יוזמות יצירתיות שונות כמו:

  • ביסוס גישה של יצירתיות כגישה עסקית והלך רוח- כלומר נורמות של יצירתיות ולא כמעשה חד פעמי של יצירת רעיונות לבנק הרעיונות או למעבדת החדשנות
  • חשיבה יצירתית כיצד לתת כלי חשיבה למאסה קריטית של עובדים ולשפר את תהליכי היצירתיות והחדשנות בארגון באופן מיידי שתנותב לערוצים של יצירתיות יומיומית
  • חשיפה מבוקרת של העובדים והארגון  ל"ידע מאוזן" בתחומי החדשנות בארץ ובעולם  עשויה לגרות את הדמיון והמחשבה ולתת השראה.
  • יצירת אוירה פיזית ומנטלית מעודדת חדשנות. כך לדוגמה מחקרים העלו שיש חשיבות למבנה הפיזי ולסביבה בהם נמצאים האנשים לבין היכולת שלהם לייצר חדשנות ויצירתיות.
  • סיוע ברכישת מיומנויות הקשורות להגדלת היכולת של העובדים לזהות הזדמנויות  ולהקשבה ללקוחות ולצרכים שלהם דרך עיבוד המידע המתקבל מהצרכנים
  • העצמה אישית של העובדים על ידי שיקוף ואימון אישי- קואצ'ינג של העובדים לטיפול בקיבעונות הספציפיים שלהם מול התהליך היצירתי והיזמי וסיוע ב"תכנות אישי" של מערך אמונות שעשוי לסייע להם גם בגישה יצירתית ורעננה. זאת באופן שישפר את יכולתם ליישם כלים לחשיבה יצירתית תוך פיתוח מרכיבי אישיות יצירתית יותר.
  • חשיבה מחודשת כיצד לייצר מוטיבציה חיובית לעובדים ולמנוע תסכול אצל עובדים שטרחו ויצרו רעיונות חדשים שלא הגיעו לכלל מימוש בארגון מסיבות שונות כדי לשמור על הלך רוח חיובי ומלא בתודעת הנעה פנימית ומשפטי מוטיבציה המהדהדים בתודעה לעידוד העובדים.
  • חשיבה יצירתית מחודשת על הגורמים להעלאת המוטיבציה של העובדים לתהליך החשיבה היצירתית וחשיבה יצירתית מחודשת על מיפוי התגמולים בהתאם לנתונים שיתגלו.

 

 

ד"ר בלה בלייכר ושרי בראל הן מפתחות שיטת "לחשוב כמו זברה"® – לחשוב מחוץ לקופסה, שיטה לפיתוח חשיבה יצירתית בישראל ובעולם. הספר "לחשוב כמו זברה" בהוצאת עם עובד, ראה אור ביפן, סין, טיוואן, איטליה וברזיל. מרכז פעיל לחשיבה יצירתית בשיטה הוקם ביפן לחברות ועסקים.

 

דילוג לתוכן