אונ' בן גוריון זכתה במענק לפיתוח רובוט סיוע לאיזורי אסון
איזורים מוכי אסון בעולם מחייבים התנהלות רפואית, מינהלית ותפעולית שונה לגמרי בכל הנוגע לטיפול בנפגעים, טיפול במוקד האסון, התערבות מערכתית או נקודתית בגורמי האסון כמו לדוגמה טיפול בחומרים רעילים ושפכים, דליפות נפט ממכליות או קריסת מכרה כפי שארעה בקופיאפו בצ'ילה, פינוי נפגעים ולכודים בשעת סופה או מניעת הנזק למשל במקרים של נשורת רדיו-אקטיבית במקרה של אסון גרעיני כפי שארע בכור הגרעיני בפוקושימה ביפן לאחר הצונאמי שפקד אותה.
לשם כך מפותחים בעולם מערכות, ממשקי בקרה ותכנון, תוכנות ניהול, שליטה ובקרה– ש"וב, עזרים מכאניים חצי אוטומטיים ואוטמטיים לטיפול רפואי וניהול איזורים מוכי אסון. חלק מפעילות זו הינה באמצעות פיתוח רובוטיים שהינם "דור העתיד" של הטיפול בנפגעים ובסביבה, במינימום נזקים לאנשי כוחות ההצלה ובאמצעים ממוחשבים מדויקים שמאפשרים שליטה מרחוק שהינה מדויקת ומבוקרת.
כחלק ממגמה זו, הקצתה הסוכנות האמריקאית לפרויקטי מחקר מתקדמים להגנה DARPA מענקים לפיתוח תוכנות שליטה ברובוט מבצעי המיועד לסייע באיזורים מוכי אסון. מלבד מוסדות בארצות הברית עצמה אשר זכו במענקים מטעם הסוכנות, אוניברסיטת בן גוריון שבנגב זכתה ליוקרה וקיבלה גם היא מענק מכובד של 375 אלפי דולרים לחצי שנה על מנת שצוות אד-הוק מטעמה ישתתף בפיתוח התוכנה לרובוטים באיזורים מוכי אסון, כאמור על-ידי פיתוח טכנולוגיה רובוטית שתיתן מענה לתפעול האסונות.
הפרופסור הוגו גוטרמן מהמחלקה להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, הנמנה עם מובילי צוות הפיתוחROBIL , מציין כי המיזם הוא "התאגדות חד-פעמית וייחודית, אשר מובלת על-ידי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומורכבת ממומחים מהתעשייה הרובוטית בארץ -התעשייה האווירית וחברת קוגניטים) ומומחי אקדמיה – מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מהטכניון בחיפה וכן מאוניברסיטת בר-אילן בצוות מוביל הכולל 20 אנשי מפתח בתחום ומעל 40 תלמידי מחקר ומהנדסים".
ברקע לאתגר המדעי שהוצג על ידי הסוכנות צוין כי טכנולוגיה זו מיועדת לשפר את הביצועים של הרובוטים אשר "מתפקדים במצבים ובתנאי שטח קשים המאפיינים אסונות, וכן תעבוד באופן פשוט להבנה על-ידי מומחים ומשלחות סיוע שאינם מאומנים בתפעול הרובוט".
