מהי הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADHD) ומה התסמינים שלה? מה גורם להפרעה זו? אילו שלושה סוגים יש להפרעת ADHD? הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADHD) היא הפרעה נוירולוגית התפתחותית, המתבטאת בקשיי קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות. בהפרעה זו קשיים אלה בלתי תואמים את הגיל ונמשכים לפחות 6 חודשים. הם פוגעים בתפקוד במספר תחומי חיים. מקורה בשילוב של גורמים גנטיים, נוירולוגיים וסביבתיים.
- מחקר חדש מגלה: איך חברותיות מגינה ממחלות?
- פרוביוטיקה כנגד מחלות: חיידקים טובים במערכת העיכול
- האגוזים להורדה במשקל, כולסטרול, סוכר ושיפור היציאות ותפקוד המוח
קיימים שלושה סוגים של הפרעה זו. מהם הסוגים העיקריים של הפרעת קשב וריכוז (ADHD)?
1. ADHD הסוג המשולב – זהו הסוג שכיח (Combined Type); מאופיין בהתנהגות של חוסר תשומת לב, היפראקטיביות וחוסר יכולת לרסן דחפים. זהו הסוג הנפוץ ביותר של ההפרעה.
2. ADHD מסוג חוסר תשומת לב בלבד (Inattentive Type); אצל אנשים עם סוג זה, ההפרעה מתבטאת בעיקר בקושי להתרכז, להתמיד במשימה ובשמירה על קשב. ההיפראקטיביות והרסנת דחפים אינן בולטות.
3. ADHD מסוג היפראקטיביות-אימפולסיביות בלבד (Hyperactive-Impulsive Type); אצל אנשים עם סוג זה, ההפרעה מתבטאת בעיקר בהיפראקטיביות פיזית, חוסר מנוחה ובקושי לרסן דחפים. בהפרעה זו אין בעיית קשב משמעותית.
נציין שההבדלים בין הסוגים השונים הם כמותיים ולא איכותיים – כלומר מדובר בהבדלים בדגשים ובמידת החומרה של הסימפטומים השונים. עם זאת ההפרעות לסוגיהן נגרמות מאותה הפרעה נוירולוגית בסיסית. בנוסף, הסיווג יכול להשתנות לאורך חייו של האדם.
תסמינים של הפרעות קשב וריכוז ADHD
מה הסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז? מה מאפיין את התסמינים של כל אחת מההפרעות? להלן התסמינים העיקריים של כל אחד מ-3 הסוגים של הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות:
1. ADHD סוג שכיח (Combined Type):
- קושי להתרכז ולשמר את תשומת הלב לאורך זמן, חוסר תשומת לב
- שכחנות, רשלנות, ביצוע חלקי של דברים
- חוסר סדר, בלגן ואובדן חפצים
- היפראקטיביות – תנועתיות יתר, תזוזתיות, נעים ללא הרף, מתקשה לשבת במנוחה, חוסר סבלנות
- אימפולסיביות – מיעוט של ויסות התנהגותי ושיחתי, מתקשה להמתין לתורו, פועל ללא חשיבה מוקדמת
- התנהגות מפריעה ומתסכלת לסובבים
- דיבור מרובה ומעט ויסות מילולי
2. ADHD סוג חוסר תשומת לב בלבד (Inattentive Type):
- קושי רב בהגעה לריכוז וקושי לשמר התרכזות למשך זמן
- נדמה כאילו אינו שומע כשמדברים אליו
- מתקשה לעקוב אחר הוראות ולסיים משימות
- מתייאש ממשימה במהירות, אינו ממשיך במאמץ לאורך זמן
- רשלנות בביצוע משימה, חלקיות בעשייה, התנהגות הנתפסת כעצלנות, שכחה, חוסר תשומת לב
3. ADHD סוג היפראקטיביות-אימפולסיביות בלבד (Hyperactive-Impulsive Type):
- עוררות רבה, רמת פעילות מוגזמת – לא יכול לשבת במנוחה
- מתנועע, זז, הולך, רץ או מטפס גם במקומות לא מתאימים
- משחק בצעצועים בצורה רועשת מדי
- דיבור מרובה, קושי לשמור על שתיקה
- העדר ריסון, משמעת וסבלנות – חוסר יכולת להמתין לתורו או להמתין בסבלנות
- משיבים תשובות לפני סיום השאלה
- מתקשה לרסן דחפים, נכנס באופן פולשני לשיחות ולמשחקי אחרים
- נוגע בחפצים סביבו ומשחק איתם באופן בלתי מותאם למשימה או לכללים
כמובן שהביטוי והחומרה של התסמינים משתנים ממקרה למקרה ותלויים גם בגיל האדם ובמצבים שונים. חשוב לקבל אבחון מקצועי מרופא/פסיכולוג מומחה.
למה זה קורה? סיבות להפרעת קשב וריכוז
הגורמים להפרעת ADHD על שלושת סוגיה אינם ידועים במלואם. ואולם, מחקרים מצביעים על מספר גורמים אפשריים המשחקים תפקיד מהותי בהפרעות אלה:
1. גנטיקה – קיים רכיב גנטי חזק להפרעת ADHD. ילדים שאחד מההורים סובל מההפרעה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח אותה. מספר גנים מסוימים הקשורים להפרעה כבר זוהו.
2. גורמים ביולוגיים – חוקרים מצאו שינויים במבנה ובתפקוד מוחיים, במיוחד באזורים האחראים על קשב, ויסות רגשי ובקרה על דחפים. חומרים כימיים במוח כמו דופמין ונוראפינפרין משחקים תפקיד משמעותי בהפרעה זו.
3. גורמים סביבתיים – מספר גורמים סביבתיים קשורים לסיכון מוגבר לADHD. בין היתר חשיפה לעישון של האם במהלך ההריון, חשיפה לכימיקלים מסוימים, פגיעה במוח, רמות גבוהות של עקה בהיריון ועוד.
4. גורמים נוירולוגיים – פגיעות מוחיות, פגות תינוקות וליקויים מולדים יכולים להגביר את הסיכון לADHD במקרים מסוימים.
5. גורמים פסיכולוגיים – גורמים פסיכולוגיים כמו התעללות, עקה וטראומות קשורים להתפתחות הפרעת היפראקטיביות וקשב וריכוז בסבירות גבוהה יותר. קיים קשר דו צדדי בין התפתחות הפרעות נפשיות כמו הפרעה פוסט טראומטית PTSD למי שסובל מהפרעת קשב וריכוז. ומי שסובל מפוסט טראומה מצוי בסיכון מוגבר ללקות בהפרעת קשב וריכוז.
נדגיש כי במרבית המקרים מדובר בשילוב של מספר גורמים הפועלים יחד ולא בגורם יחיד. הגורמים גם עשויים להשתנות בין שלושת הסוגים השונים של ADHD. לכן אם אתם או מישהו בסביבכם סובלים מתסמינים אלה או אחרים, פנו לאבחון וטיפול. אבחון, הערכה וטיפול מקצועיים מועילים ועשויים להוביל להתמודדות יעילה וטובה יותר עם ההפרעה.
מקורות מדעיים
Weiss, M., Worling, D., & Wasdell, M. (2003). A chart review study of the inattentive and combined types of ADHD. Journal of Attention Disorders, 7(1), 1-9.
Collings, R. D. (2003). Differences between ADHD inattentive and combined types on the CPT. Journal of Psychopathology and Behavioral Assessment, 25, 177-189.
Nigg, J. T., Sibley, M. H., Thapar, A., & Karalunas, S. L. (2020). Development of ADHD: Etiology, heterogeneity, and early life course. Annual review of developmental psychology, 2, 559-583.
Schatz, D. B., & Rostain, A. L. (2006). ADHD with comorbid anxiety: a review of the current literature. Journal of Attention disorders, 10(2), 141-149.
Szymanski, K., Sapanski, L., & Conway, F. (2015). Trauma and ADHD–association or diagnostic confusion? A clinical perspective. Attention Deficit Hyperactivity Disorder, 51-59.
Wender, P. H., Wolf, L. E., & Wasserstein, J. (2001). Adults with ADHD: An overview. Annals of the New York academy of sciences, 931(1), 1-16.
Wilens, T. E., Biederman, J., Faraone, S. V., Martelon, M., Westerberg, D., & Spencer, T. J. (2009). Presenting ADHD symptoms, subtypes, and comorbid disorders in clinically referred adults with ADHD. The Journal of clinical psychiatry, 70(11), 15333.
