האירועים הקשים של האלימות המזעזעת כלפי חפים מפשע בהפתעה מוחלטת, תוך תגובתיות איטית של כוחות הבטחון לחוסר האונים והמתקפה הנוראה שהתרחשה ב7 באוקטובר, בעקבותיה הכריזה ישראל מלחמה על ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה, השפיעו באופן דרמטי על המוני אנשים בישראל ומחוצה לה. עוצמת האירוע, תחושת חוסר האונים של רבים שהיו עדים לאירועים האכזריים והמפתיעים, מהווה כר להתפתחות פציעה נפשית לסוגיה. החל מהתפתחות של תסמונת פוסט טראומתית PTS או PTSD, המשך בהתפתחות של דיכאון, חרדה והמשך בלחצים ומתח נפשי רגשי חמור.
תסמונת פוסט טראומטית (PTS) היא הפרעה פסיכולוגית שיכולה להתבטא לאחר שאדם חווה או היה עד לאירוע טראומטי, כולל אלימות קשה או רצח. PTS מאופיין במגוון תסמינים, כגון מחשבות חודרניות, סיוטים, פלאשבקים, עוררות יתר, חוסר תחושה רגשית והתנהגויות הימנעות. אמנם לא כל מי שנחשף לאלימות יפתח PTS, אך הסיכון עולה באופן משמעותי בהתאם למספר גורמים, כולל עוצמת ומשך החשיפה, פגיעות אישיות ונוכחות של חוויות טראומטיות קודמות.
לאירועים המזעזעים מתווספת תחושת חרדה בשל מתקפת הטילים על האוכלוסיה האזרחית. גורמי לחץ, חרדה ואירועים טראומטיים אלה, תוך חשיפה למראות האכזריים ממקור ראשון או באמצעות כלי התקשורת עלולים ליצור הפרעותותסמינים חמורים בילדים, מתבגרים ובוגרים. כיצד משפיעה חשיפה לאירוע טראומתי על הנפש? איך אירועי המתקפה האכזרית והרצחנית ב7 באוקטובר, משפיעה על בריאות הנפש וכיצד ניתן להתמודד איתה? מהי הפרעת PTS או PTSD ומה מוביל לה? חשיפה למקרי אלימות כלפי אדם או סביבתו קשורה קשר הדוק להתפתחות של הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). PTSD היא הפרעה פסיכולוגית שיכולה להתרחש לאחר חווית או עדים לאירוע טראומטי. החומרה, משך הזמן והקרבה של החשיפה לאלימות ממלאים תפקידים משמעותיים בסבירות לפתח PTSD.
התמודדות על אירוע טראומטי
- למה יש לי התקפי חרדה? למה נוצרת חרדה ממלחמה או טראומה?
- 6 דרכים להפחתת חרדה ולחץ נפשי בתקופה קשה
- 5 צמחי מרפא זמינים להפחתת חרדה ודיכאון ולשיפור מצב הרוח
חשיפה ישירה: אנשים שחווים אלימות באופן ישיר, כגון תקיפה פיזית, תקיפה מינית או עדים לרצח, כפי שארע לרבים עקב אירועי 7 לאוקטובר ועקב מלחמת חרבות ברזל שבעקבות מתקפה אכזרית ורצחנית זו, נמצאים בסיכון גבוה לפתח PTSD. האירוע הטראומטי מציף את יכולת ההתמודדות שלהם, גורם לפחד עז, חוסר אונים או אימה. ככל שהחשיפה חמורה וממושכת יותר, כך הסבירות לפתח PTSD גבוהה יותר.
לצד זה גם מי שנחשף בחשיפה עקיפה מועד להתפתחות הפרעות נפשיות; אפילו אנשים שנחשפים בעקיפין לאלימות, כגון באמצעות סיקור תקשורתי, יכולים לחוות תסמינים הדומים ל-PTSD. חשיפה חוזרת לתמונות גרפיות או סרטונים של אירועים אלימים עלולה להיות בעלת אפקט טראומטי, במיוחד אם הפרט מרגיש קשר אישי או מזדהה עם הקורבנות. זאת לצד אירועי דחק נוספים באותו מועד כמו מתקפות טילים חוזרות ונשנות במקביל לכך, באזורים רבים בישראל.
סוגים מסוימים של אירועים אלימים עשויים להיות בעלי השפעה גבוהה יותר על התפתחות PTSD. כך, לאלימות בין אישית, כגון התעללות פיזית או מינית, אלימות במשפחה או עדות לאלימות בתוך מערכות יחסים קרובות, יכולה להיות השפעה עמוקה עקב בגידת האמון והקשר הרגשי לעבריין. לצד זה כפי שארע במתקפה האכזרית, גם רמת חוסר האונים של הפרט משפיעה על עוצמת הטראומה. רמת ההפתעה ואופי התגובה הבטחונית המושהית של כוחות הבטחון להחלץ לעזרת המותקפים, משפיעה גם היא. ואולם לא כל מי שנחשף לאלימות יפתח PTSD – תסמונת פוסט טראומטית.
התפתחות הפרעת דחק פוסט טראומטית בעקבות מתקפת 7 לאוקטובר וחרבות ברזל
ובכן מה גורם להגברת הסיכון להתפתחות הפרעת פוסט טראומה? מספר גורמי פגיעות יכולים להשפיע על רגישותו של אדם לפתח את ההפרעה:
- גורמי פגיעות מוגברת כוללים מצבי בריאות נפשיים ברקע, חוויות טראומטיות קודמות, היסטוריה של מצוקות בילדות, מיעוט תמיכה חברתית ונטיות גנטיות.
- בנוסף לכך גם מנגנונים ביולוגיים ופסיכולוגיים קושרים להתפתחות ההפרעה. חשיפה לאלימות מעוררת תגובת גומלין מורכב של מנגנונים ביולוגיים ופסיכולוגיים התורמים להתפתחות PTSD. מערכת תגובת הלחץ של המוח, כולל שחרור הורמוני לחץ כמו קורטיזול, הופכת לחוסר ויסות, מה שמוביל לשינויים במבני המוח המעורבים בוויסות רגשי ובזיכרון.
- מעבר לכך, גורמים פסיכולוגיים, כגון מחשבות חודרניות, התנהגויות הימנעות ועוררות יתר, מנציחים עוד יותר את תסמיני ההפרעה.
כאמור נחזור ונדגיש כי לא כל מי שחווה או עד לאלימות יפתח PTSD. גורמי חוסן, כגון רשתות תמיכה חברתיות חזקות, כישורי התמודדות וגישה למשאבי בריאות הנפש, יכולים להפחית את השפעת החשיפה ולהפחית את הסיכון לפתח PTSD. התערבות מוקדמת, התערבות ברמה פסיכיאטרית ואף תרופתית וכן טיפול מבוסס טראומה וטיפולים פסיכולוגיים, כגון טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד טראומה עשויים לסייע מאוד. לפיכך קיימת חשיבות לסייע ולהעניק תמיכה מהירה, משמעותית ואיכותית מצד גורמי המקצוע הממשלתיים הפסיכולוגיים. זאת לצד תמיכה של המעגל החברתי כולל המשפחה הקרובה, על מנת לסייע בהתאוששות ועיבוד של הטראומה. הללו יכולים לסייע משמעותית בהקלת ההחלמה עבור אלה אשר חוו אלימות ונמצאים בסיכון לפתח PTSD.
חרבות ברזל דוקרות את הנפש – גם באמצעות המדיה
בעידן המאופיין בצריכת מדיה מרובה לצד שימוש וחשיפה לתכנים מגוונים ברשתות חברתיות ואפליקציות מסרים מיידיות, החשיפה לאירועי אלימות או רצח קשים הפכה לנפוצה יותר ויותר. ההשלכות הפוטנציאליות של חשיפה כזו על בריאותם הנפשית של אנשים מהווה גורם שעלול להוביל להתפתחות לחץ נפשי, מתח, חרדה, דיכאון ואף פוסט טראומה. ממצאי מחקרים מדעיים רבים מדגישים את הקשר בין חשיפה לאלימות והתפתחות של תסמונת פוסט טראומטית והפרעות נפשיות אחרות.
השפעת החשיפה לאלימות על בריאות הנפש עקב מלחמת חרבות ברזל והמתקפה ב7.10.23: מחקרים מדעיים מגוונים הוכיחו בעקביות את ההשפעות המזיקות של חשיפה לאלימות קשה על בריאות הנפש. מחקרים הראו שאנשים שנחשפו לאלימות, אפילו בעקיפין באמצעות סיקור תקשורתי, נוטים יותר לפתח הפרעות נפשיות שונות, כגון דיכאון, הפרעות חרדה, שימוש בסמים והתנהגויות של פגיעה עצמית.
בכלל זה, ילדים ובני נוער פגיעים במיוחד להשפעה השלילית של חשיפה לאלימות. המוח המתפתח ומנגנוני ההתמודדות המוגבלים שלהם הופכים אותם לרגישים יותר לפתח PTS והפרעות אחרות בבריאות הנפש. ההשלכות ארוכות הטווח יכולות להיות עמוקות, ולהשפיע על התנהלותם הרגשית, הביצועים הלימודיים שלהם, היחסים הבין אישיים ואיכות החיים שלהם.
אולי יעניין אותך גם:
- מהם התסמינים של התקף חרדה?
- הגדרה מה זה חרדה – תסמינים וסוגים
- מה זה אנורקסיה ומהם התסמינים של הפרעת אכילה זו?
לכן חיוני להעניק עדיפות להפחתת חשיפת הילדים לאירועים אלימים באמצעות התקשורת ולספק תמיכה נאותה לאחר מקרים כאלה. לתקשורת יש תפקיד משמעותי בעיצוב התפיסה וההבנה של הציבור לגבי אירועים אלימים. לצד זה, לדיווחים קשים ומגבירי לחץ ולתמונות גרפיות אלימות יכולות להיות השלכות חמורות על בריאותם הנפשית של אנשים. חשיפה מתמשכת לתמונות וסרטונים אלה, לצד סטרס וחרדה עקב איום טילים ותקיפות נוספות, עלולה להגביר את החרדה, לעורר זיכרונות טראומטיים ולהנציח תחושת פחד וחוסר אונים.
לכן, הכרחי שנעניק עדיפות להחלה מהירה של אסטרטגיות מניעה והתערבות כדי לצמצם את ההשפעות המזיקות של חשיפה לאלימות קשה זו. על ידי העלאת המודעות הציבורית, טיפוח אוריינות תקשורתית, מתן טיפול מהיר והוליסטי לטראומה ויישום התערבות ותמיכה מוקדמת, ניתן לסייע לאנשים שנפגעו מאירועים טראומטיים כאלה. לצד זאת, אם אתם חשים שאתם או מישהו בסביבתכם מצוי במצוקה או קושי רגשי בכלל ובפרט לאור אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה, פנו לרופא או מטפל מוסמך בבריאות הנפש ולאחד ממוקדי הסיוע הנפשי בהקדם.
